מכירות המניות ע"י בעלי עניין במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו השנה בכ-2.3 מיליארד שקל, ואילו רכישות המניות ע"י בעלי עניין, המתבצעות בדרך כלל בתקופות שפל, אכן התגברו מאז תחילת ירידות השערים עקב מגיפת הקורונה, והסתכמו בכ-0.7 מיליארד שקל. ...

קרנות הגידור הישראליות התחילו את שנת 2020, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, עם נכסים מנוהלים בשווי מצרפי של כ-29 מיליארד שקל, בתום שנה של צמיחה, הן בשל תשואות של 13.6% בממוצע והן בשל הפקדות חדשות.

ואולם, משבר הקורונה, שסחף מטה את שוקי ההון בישראל ובעולם, הוביל גם את שוק קרנות הגידור המקומי לתשואות שליליות, שהסתכמו במחצית הראשונה של 2020 ב-3.2% בממוצע. על פי נתוני חברת צור-גלבוע, שעוקבת אחר תעשיית הגידור המקומית ומפרסמת מדד ענפי, את הטון השלילי בתשואות במחצית הראשונה של השנה נתנו החודשים פברואר ובעיקר מרץ.


החודש הגרוע ביותר של קרנות הגידור הישראליות מאז ומעולם, על פי נתוני צור-גלבוע, היה מרץ 2020, שבמהלכו הן רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 9.4%. חודש זה היה גרוע אף יותר מאשר אוקטובר 2018, אז איבדו קרנות הגידור הישראליות, על פי מדד צור-גלבוע, 7.9% בממוצע.
...

השקעות בימי קורונה: האמריקאים מובילים בהתפשטות הקורונה, חווים מאבק בין גזעי חסר תקדים, מערכת הבחירות מורכבת והמתיחות מול סין נמשכת; האם החשיפה לשווקים בחו"ל משתלמת?



המחצית ראשונה של השנה הייתה תנודתית ורוויות אירועים בצל הקורונה. נראה כי זהו רק הקדימון למחצית השנייה של השנה כאשר קצב ההדבקה, כמות החולים, מספר דורשי העבודה, הבחירות בארה"ב והמשך המרוץ לחיסון ותרופה לנגיף ימשיכו להשפיע על המדדים.

בימים סוערים, מקובל לחשוב שפיזור של חלק מתיק ההשקעות לחו"ל מוריד את הסיכון. הנתונים מראים שבמשבר הזה זה עבד ואפילו יותר מבעבר. בזמן ששוק המניות הישראלי ירד השנה בכמעט 20%, בשווקים הגלובליים נרשמו ירידות הרבה יותר מתונות, בדגש על ארצות הברית. מדד ה-S&P ירד בכ-1% והנסדא"ק אפילו בתשואות חיוביות של קרוב ל-20%. מדד מנהלי הרכש לייצור עלה לרמה של 52.6 נקודות, עובדה המעידה על צפי להתאוששות חדה בפעילות הכלכלה האמריקאית.
...

האם החד הורית שעובדת בתחום הכנסים המושבת ואין לה כסף להחזרים החודשיים • הזוג שהבנק חזר בו מאישור המשכנתה שלהם • והקונה שספג הרעה בתנאי ההלוואה שלו תוך כדי עסקת הרכישה • מה מצפה לבעלי המשכנתאות בעקבות הגל השני




גבי (שם בדוי), אם חד-הורית בת 44 מהוד השרון, עובדת בתחום הכנסים, שהושבת כמעט לחלוטין מאז פרוץ הקורונה. במרץ, ממש רגע לפני הקורונה, היא מיחזרה את המשכנתה שלה בבנק חדש. מיד כשהחל הסגר היא הוצאה לחל"ת, וביקשה מהבנק לדחות את תשלום ההחזרים. בבנק לא אהבו את הבקשה, משום שהיא טרם הספיקה להתחיל בהחזרי המשכנתה, ואולם לבסוף הסכימו לדחייה בת שלושה חודשים. בקרוב תסתיים הדחייה, ובינתיים הבנק מסרב להאריך אותה.


"ההחזר החודשי על המשכנתה מגיע ל-3,500 שקל ואני לא יכולה לשלם את זה", אומרת גבי. "אני חיה כרגע בעיקר מהלוואות של האחים שלי. מזל שיש משפחה, אבל גם הם נמצאים בבעיות, וכמה זמן אוכל להסתמך על זה?"
עוד אלפי משקי בית מתחבטים בבעיות שדומות לאלה של גבי. חלקם בחל"ת, חלקם פוטרו, אצל חלקם אחד מבני הזוג לא עובד והשני כן, ולכולם קשה היום יותר להחזיר את המשכנתה, לא כל שכן לחתום על משכנתה חדשה.
"הפטנט הישראלי" להתמודדות עם מחירי הדירות והמשכנתאות הוא עזרה מההורים. כזה הוא סיפורם של נופר ועידו (שמות בדויים), שהקורונה תפסה אותם במצב הגרוע ביותר: נופר, קוסמטיקאית עצמאית, ועידו, איש הייטק, שניהם בתחילת שנות הארבעים לחייהם, היו במהלך של שיפור דירה, במהלכו רכשו דירה במרכז הארץ, והעמידו את דירתם למכירה. בבנק אושרה להם משכנתה של כמיליון שקל. ואז הגיע הסגר. העסק של נופר נסגר מיד והיקף משרתו של עידו קוצץ. הבנק שכאמור כבר אישר להם משכנתה, הודיע להם שהוא חוזר בו.
...