מתחילת השנה נפתח פער של 40% בין הנאסד"ק למעו"ף, מה הלאה?

השקעות בימי קורונה: האמריקאים מובילים בהתפשטות הקורונה, חווים מאבק בין גזעי חסר תקדים, מערכת הבחירות מורכבת והמתיחות מול סין נמשכת; האם החשיפה לשווקים בחו"ל משתלמת?



המחצית ראשונה של השנה הייתה תנודתית ורוויות אירועים בצל הקורונה. נראה כי זהו רק הקדימון למחצית השנייה של השנה כאשר קצב ההדבקה, כמות החולים, מספר דורשי העבודה, הבחירות בארה"ב והמשך המרוץ לחיסון ותרופה לנגיף ימשיכו להשפיע על המדדים.

בימים סוערים, מקובל לחשוב שפיזור של חלק מתיק ההשקעות לחו"ל מוריד את הסיכון. הנתונים מראים שבמשבר הזה זה עבד ואפילו יותר מבעבר. בזמן ששוק המניות הישראלי ירד השנה בכמעט 20%, בשווקים הגלובליים נרשמו ירידות הרבה יותר מתונות, בדגש על ארצות הברית. מדד ה-S&P ירד בכ-1% והנסדא"ק אפילו בתשואות חיוביות של קרוב ל-20%. מדד מנהלי הרכש לייצור עלה לרמה של 52.6 נקודות, עובדה המעידה על צפי להתאוששות חדה בפעילות הכלכלה האמריקאית.

במקביל, נתוני האבטלה בירידה לכיוון ה-11%. גם אם לרגע זה נראה גבוה, אזי ביחס ל-20% של מאי, זה ללא ספק נתון מעודד. בחודש יוני התווספו למשק האמריקאי כ-4.8 מיליון משרות חדשות ונראה שתוכניות הסיוע שכוונו לשימור משרות מילאו את יעודן.


פיזור לחו"ל פעל במשבר הנוכחי גם מול השוק העולמי


בהשוואה ל-MSCI, ישראל עדיין בביצועי חסר של למעלה מ-10%. מגמה דומה אנחנו רואים גם בשוק האג"ח הקונצרני: בישראל נרשמו ירידות של כ-5% בעוד שוק האג"ח הקונצרני בארה”ב, ידע לייצר רווחי הון מתחילת השנה.


גם אם לוקחים בחשבון את הסערה המושלמת שעוברת על ארה"ב, הפיזור לארה"ב נראה הגיוני. למרות שהאמריקאים מובילים בהתפשטות הקורונה, חווים מאבק בין גזעי עם הפגנות בממדים שאמריקה לא מכירה, מערכת הבחירות מורכבת והמתיחות בין סין לארה"ב נמשכת, למרות כל אלה, עדיין עדיף לשים משקל יתר על השוק האמריקאי משתי סיבות עיקריות.

הפד' וחברות הטכנולוגיה ימשיכו לתדלק את השוק


יש קונצנזוס שחברות הטכנולוגיה ימשיכו לצמוח ולהתפתח כמעט בכל תסריט והללו נסחרות בעיקר בשוק האמריקאי. סקטור הטכנולוגיה מהווה את הקטר של ההתאוששות השווקים בחודשיים האחרונים. גם באירופה וגם בישראל, המשקל של מניות הטכנולוגיה במדדים המקומיים הוא מאוד נמוך יחסית למשקל שלהם בארה"ב. ב-S&P ישנה חשיפה של כ-27% לסקטור בהשוואה לחשיפה של 10-12% באירופה וחשיפה זניחה בישראל.


ההתערבות המאוד אגרסיבית של הבנק המרכזי בשוק הזה. נראה כי תוכנית ההטבות של ממשל טרמפ לאזרחים בשילוב הזרמות כספים ע"י הבנק המרכזי בהיקף של טריליונים, כולל רכישות אגרות חוב של החברות הצליחה להעביר את שוק ההון האמריקאי למגמת עליה ובשלב זה נראה שגם לעצור במידה מסוימת את ההתדרדרות בכלכלה הריאלית.


הבעיות של אירופה התחילו עוד לפני הקורונה


גם באירופה פורסמו נתוני מאקרו חיוביים לאחרונה. נראה כי הבנק המרכזי האירופאי ימשיך במדיניות מוניטרית סופר מרחיבה למניעת מיתון בכלכלות אירופה. באירופה גם נקטו בצעדי מנע בשיא המגיפה שמנעו בנתיים התפרצות חוזרת משמעותית של הנגיף. כל אלו אינדיקטורים חיוביים אבל את הבעיות של אירופה אנחנו מכירים עוד מלפני משבר הקורונה.


אירופה מתאפיינות בכלכלה עם פיריון נמוך, ויעילות נמוכה שמשפיעים על מידת היציבות של האיחוד ועל הודאות שהם יצליחו להחזיק מעמד במידה ונראה משבר כלכלי גדול ומתמשך.


הטיעון המרכזי נגד פיזור השקעות לחו"ל הוא השקל החזק


שער החליפין היה גורם ממתן להוצאת השקעות לחו"ל משנת 2002, מאז שהשקל יצא למגמת ההתחזקות שלו. מוקדם לקבוע שהמגמה הזאת הסתיימה, היות שיש כל כך הרבה גורמים המשפיעים על שערי המטבעות כולם יודעים שבלתי אפשרי לחזות את המגמות בטווח הקצר והבינוני. ניתן לראות שבהסתכלות היסטורית של 15 שנה אחורה, בכל פעם שהשווקים הגיעו לשערים באזור של 3.4 שקלים לדולר, הייתה איזו שהיא עצירה, כל פעם מסיבה אחרת.


נקודה חשובה נוספת היא שהדולר הוא עדיין נכס של ריסק-אוף. כלומר, בכל פעם שהשווקים יורדים ואנשים מחפשים הגנות הם מצטיידים בדולרים. הצטיידות מראש בנכסים דולרים בתיק, מייצרים הגנה נוספת בתקופות קשות. זאת בעיקר על רקע כך שבעולם של ריבית אפס אין פערי ריבית.


שורה התחתונה


פיזור תיק ההשקעות זו ההגנה הטובה ביותר שניתן לייצר. גם למי שחי בארץ ומחפש תשואה שקלית, כדאי לפזר סיכונים. עלינו לחפש השקעות עם פרופיל סיכון-סיכוי מיטבי לא רק בזירה שלנו, שהיא יחסית מוגבלת אלא להיפך, ולתת משקל יתר להשקעות בעולם שהוא סחיר יותר, מפוזר יותר ובמצב העולם הנוכחי מציג פרופיל סיכון סיכוי טוב יותר.