בסקירה האחרונה ציינו כי יעד ראשוני במעוף הינו 1890-1900 ואכן ימים בודדים מאוחר יותר הגענו ליעד זה. משם, וכרגיל בחודשיים האחרונים (הסיבה משתנה התוצאה זהה) קיבלנו זינוק מהיר מעלה אל עבר 2000 הנקודות.
יותר מכל דבר אחר זה מבהיר מדוע ראינו בחצי השנה האחרונה ויותר דשדוש. האקראיות משחקת פעם אחר פעם לטובת הלונג עם זינוק של כ 1.6% בארביטראז הבוקר ו 10% בנסד"ק ועדין ברור לכל כי על אותו משקל ברמת 1900 בשורה רעה מגיזרת רוסיה-אוקראינה יכלה להפיל המדדים ולהכניס את הציבור לסחרחורת. זה לא קורה מאחר ובסופו של דבר אנו בדשדוש (טווח מעבר למיידי שלילי) ועדין יש מספיק גורמים מעבר לים התומכים בירידה מתונה בארה"ב ולא מעבר.


המרכזי שבהם בשבוע החולף היה הפד עם העלאת ריבית של רבע אחוז. זו העלאה פחדנית, מהוססת, לא מתאימה כלל לאינפלציה אבל הפד חשש מלטלטל את השווקים השבירים ממילא. במקום זאת הפד עבר מהערכה של 4 העלאות ל 7 העלאות מבחינת לאחוז במקל בשני קצותיו אלא שהפד ידע כי השוק לא מתמחר את מחר(אולי בכלל תהא קורונה) ואנו מזמן בהגדרת טווח ארוך של 3 חודשים ולכן המשקיעים שעטו מעלה. יהיה רע בהמשך השנה אבל זה לא באמת מעניין כאן ועכשיו כשאין אלטרנטיבית ריבית. ...

ו"ר הפד ג'רום פאוול יודיע הערב על העלאת ריבית ראשונה מאז פרוץ המגיפה, כנראה ל-0.25%; בניגוד לקודמתו בתפקיד ג'נט ילן, שביצעה העלאת ריבית ראשונה לאחר המשבר הפיננסי, ההחלטה של פאוול לא תסמן ימי רגיעה - הפעם זו תהיה תגובה לאינפלציה בממדים היסטוריים, שמתבצעת בימים של אי ודאות ותנודתיות חריפה בשווקים
העלאת הריבית הצפויה של הפד הערב, בשיעור כזה או אחר, תהיה בכל מקרה אבן דרך חשובה בכיוון של מדיניות מוניטארית מצמצמת. צעד סמלי קטן לארה"ב בדרך החוצה ממשבר הקורונה, לפחות במובן הכלכלי. יש אינפלציה גבוהה על הראש אבל אינפלציה ברת שליטה - לא היפר. זה לא אסון של מגיפה עולמית.

אז צעד קטן, וחשוב - ושאלה גדולה כמה הוא יצליח, יחד עם אלה שיבואו אחריו. כי בפעם הקודמת שעמדנו במצב דומה, זה נגמר בהצלחה זמנית מאד.
ב-16 בדצמבר 2015 הודיעה יו"ר הפד דאז ג'נט ילן על העלאת ריבית של 25 נק' בסיס - העלאה שסימנה במובן מה את סופו של המשבר הפיננסי. המשבר הנורא ההוא גרר לא פחות מ-7 הורדות ריבית מהירות (ובהולות) של הבנק ב-2008 - אז בהובלת בן ברננקי - מרמה של 4.25% בסוף ינואר עד הקיצוץ האחרון בדצמבר 2008, מרמת 1% ל-0.25%-0%. השלב הבא היתה שלוש תוכניות הקלה כמותית, עד שהספיק.
שבע שנים מלאות בריבית אפס נדרשו לאמריקה כדי לנסות מחדש, לאתחל, לעבור לנורמליזציה מוניטארית ולשפיות בניהול הכסף. וממש טיפה אחרי שהחלה הנורמליזציה, בערך 4 שנים מאז ההעלאה הראשונה, הכל התפוצץ מחדש. הפעם בגלל עטלפים.
מול התפרצות מגיפה עולמית, במרץ 2020 שיחזר יו"ר הפד ג'רום פאוול בדיוק את החלטת ברננקי מדצמבר 2008 והוריד את הריבית באחוז שלם - מ-1%-1.25% לרמת אפסית (שבועיים לפני כן הוריד את הריבית ב-50 נק', מ-1.50%-1.75% ל-1%-1.25%). פאוול לא הסתפק בריבית אפס, והוא הוציא לדרך תוכנית רכישות נרחבת שהורחבה בהמשך ל-120 מיליארד דולר בחודש (80 מיליארד דולר באג"ח ממשליות ו-40 מיליארד דולר באג"ח מגובה משכנתאות) והפכה לתוכנית החילוץ הגדולה בתולדות ארה"ב.
ילן וברננקי בזמנם ופאוול בשנתיים האחרונות התמודדו עם תופעות משבריות שונות לחלוטין, אך בשני המקרים דובר בקטסטרופות. ההיבט הריאלי יותר של משבר הקורונה איפשר יציאה לדרך חדשה מהירה יותר - במקביל לדעיכת המגיפה וההתאוששות הכלכלית הגלובאלית, ובעיקר בכלכלה האמריקאית. אבל זה לא ההבדל היחיד בין שני המקרים.
ההבדל העיקרי טמון ברקע להעלאה הראשונה: כשילן נטשה את הריבית האפסית, זו היתה החלטה רגועה עם מסר אופטימי - אנחנו בדרך לנורמליות. כשפאוולי יעשה זאת ביום רביעי - רגע לאחר סיום תוכנית הרכישות - זו תהיה תגובה מתוך לחץ, ובחוסר ברירה, מול עליית מחירים בממדים היסטוריים: בחודש פברואר השנה טיפסה רמת האינפלציה ל-7.9%, הרמה הגבוהה מאז 1982.
פאוול הודיע כבר בנובמבר על תחילת צמצום הרכישות, ב-15 מיליארד דולר בחודש - ותחילת העלאות ריבית בסוף התוכנית, יוני 2022. אך האינפלציה שרק המשיכה לדהור אילצה אותו חודש לאחר מכן להכפיל את קצב הצמצום ל-30 מיליארד בחודש ולהקדים את העלאת הריבית הראשונה לחודש מרץ.
הבנק המרכזי אפילו התחיל לדבר על צמצום המאזן (הפסקת רכישות אג"ח במקום אלה שנפדו) והכל היה ערוך ומוכן: הכלכלנים והאנליסטים התחרו על מי מספק תחזית העלאות ריבית חדה יותר - בנק אוף אמריקה היה מהניציים ביותר עם תחזית ל-7 העלאות ב-2022 - עד שהגיע המהלך הנוראי של פוטין. הפלישה לאוקראינה, הסנקציות על רוסיה והתגובה הכלכלית של הרוסים מסכנים את המשך הצמיחה העולמית, עד כדי כניסה למיתון במקרה של החרפה והארכת המלחמה. במילים פשוטות, הפלישה הזו ניפצה את כל התחזיות. ...

הפאניקה בסחורות האנרגיה התחלפה בכאוס. מחיר חבית מסוג ברנט נפל אתמול ב-15 דולר, הירידה היומית הגדולה אי פעם. החוזה לחודש על דיזל באירופה קרס בתוך יומי מ-1650 דולר לטון אל מתחת ל-1100 דולר. ברקע לירידה דיווחים על שיחות בין פוטין לשולץ (עוקף בנט) להסדר דיפלומטי ואיתותים מאוקראינה כי תסכים להתגמש. כלומר המצב כנראה הגיע לנקודה מספיק רעה עבור כל הצדדים כדי שיסכימו להוריד מהלהבות. בין היתר בלטו האיסור ליבוא נפט רוסי לארה"ב, השתוללות מחירי האנרגיה באירופה, האיום מרומז של רוסיה לשימוש בנשק לא קונבנציונלי, המצור על קייב, הנזק בשווקים... במקרה או שלא במקרה זה הבשיל סביב רמת VIX של 36 נק', אותה רמה שברוב הפעמים בהיסטוריה הציתה פתרונות וסיוע. ועדיין, ההתקדמות שברירית מאד, הירידה בנפט, הזינוק של וול-סטריט בשיעור החד יומי החד מאז אפריל 2020, הקפיצה ביורו והנפילה של ה-VIX ל-32 נק' עשויים לתת לצדדים תחושה שיש עוד מקום למתוח את החבל. סכסוך מחודש עשוי להביא אותנו למדרגת ה-VIX הבאה והאחרונה של 50 נק'. אבל בואו נישאר אופטימיים שזה הספיק להם.




מחירי הסחורות עשויים להיתקע במחירים הגבוהים גם בהסדר מדיני - גם לאחר שיגיעו להסכמות בנוגע לאוקראינה, יהיה מתי שיהיה, עדיין תעמוד השאלה עד כמה באמת יהיה ניתן לשקם את היחסים של המערב עם רוסיה, עד כמה הנתק הזה ישפיע על הקשרים של המערב עם סין, שתפסה שוב את הצד הבעייתי, עד כמה המערב יוכל להודות בצורך שלו להשקיע מחדש בהפקה עצמית של "משמיד האקלים" שהוא ממשיך לצרוך. השאלות הללו יקשו ככל הנראה על מחירי הסחורות לחזור לרמתן טרום הסכסוך, מה שעשוי לאכזב את השווקים העתידיים.


עליית מחירי הסחורות בכל מקרה לא תצליח להכניס את כלכלת ארה"ב למיתון, לפחות לא השנה, אבל את אירופה... זה כבר סיפור אחר - הכאוס במחירי הסחורות הכניס את הכלכלנים והאלגוריתמים לקריסה אל תוך עצמם. לפי תחזיות הבנקים הגדולים בארה"ב הכלכלה האמריקאית נכנסה ל-2022 במומנטום חזק מאד, בשל ההתאוששות ממשבר הקורונה, שיאפשר לה בכל מקרה להמשיך לצמוח השנה מעל ל-3%. עם זאת התחזיות הללו נאספו לפני שארה"ב הודיעה על הפסקת יבוא הנפט מרוסיה, כשיש מי שחושב שההשפעה תהיה משמעותית ומי שחושב שאפשר לצלוח גם את זה. בנק אוף אמריקה הדגיש ללקוחותיו ש"התחזית כיום מאוד לא ודאית והם צריכים לשקול את מגוון הסיכונים". באירופה הציפיות הן לפגיעה משמעותית יותר, כלכלני HSBC חתכו אתמול את תחזית הצמיחה לגוש מ-2.0%-2.5% ל-1.0%, לא רק בשל עליית מחירי הסחורות אלא גם בשל שיבוש נתיבי האספקה. התחזיות לרוסיה בלטו במיוחד עם קריסה ל-12.5%-, לפי JPM. התנאים הללו ככל הנראה יאפשרו לפד להעלות השנה את הריבית (השוק מתמחר שוב 6-7 העלאות), אבל לא ל-ECB.
...

אמש, רגע לפני צאת השבת, הגיעה הודעת הפוש של חברות החדשות: "בנט טס בשבת לפגישה חשאית עם פוטין". השאלה הראשונה שהציפה את הרשתות החברתיות היתה אם זה באישור אמריקאי או יוזמה מקומית (האמריקאים ידעו ואישרו). כעת כולם מקווים שישראל הקטנה תביא את השלום והרגיעה לעימות בין אוקראינה לבין רוסיה. בנט הוא המנהיג המערבי הראשון שנפגש עם פוטין מאז שהאחרון פתח במלחמה עם האוקראינים.




המלחמה טילטלה את השווקים, מאיימת על הסדר העולמי והעלתה את מחיר הנפט ל-115 דולר לחבית - מחיר שיכול לדרדר את העולם כולו למיתון. המהלך של פוטין יצר תחושת כאוס בשווקים; בימים הראשונים השווקים זינקו ואחר כך כשהתבהר שאנחנו במלחמת עולם כלכלית - העולם נגד רוסיה - הם ירדו. הירידות החלו לסמן מחדש את הגבולות של ההגנות הפיננסיות כמו הזהב או הזהב המדומה - הביטקוין.


■ מלחמה מייצרת גם הזדמנויות השקעה, למי שמוכן לסבול הפסדים בזמן הקצר. אבל, ופה בא אבל גדול, למה למהר? לא שווה לחכות ולראות מה בדיוק קורה? גם במחיר של הפסד רווח פוטנציאלי? כמו המקצוענים? תראו מה קרה לשני הבנקים הגדולים בארה"ב שניסו לנצל את המלחמה.
...