x
  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 07.07.2020 17:30
    Article Preview

    החלטתו של בנק ישראל להתערב בשוק החוב הקונצרני , עליה הוכרז אתמול, מגיעה כשלושה חודשים לאחר מהלך דומה שביצע הפדרל ריזרב (פד) בארה"ב. אותו מהלך בלם אז את ההידרדרות במצבן הפיננסי של חברות רבות, והפחית דרמטית את הסיכון לבעלי מניותיהן.

    בכך העניק הפד למעשה גם רוח גבית לשוק המניות, כי אלו הפכו מסוכנות פחות, וזאת למרות הירידה הצפויה בהכנסותיהן וברווחיהן כתוצאה ממשבר הקורונה. אותה רוח סייעה לשוק המניות האמריקאי לפתוח פער עצום אל מול מקבילו הישראלי. אם מדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500 מציגים תשואה שלילית של 8% ו-2% בלבד מתחילת 2020, הרי שאצל מדדי ת"א-35 ות"א-125 מדובר בתשואות שליליות של 18% ו-16%, בהתאמה.
    הפערים הללו הלכו והתעצמו בחודשים האחרונים, על רקע יציאת כספים מוסדיים מהשוק המקומי, לטובתם הרחבת ההשקעות בחו"ל. עניין זה משך כנראה גם את תשומת לבו של נגיד בנק ישראל ותרם להחלטה על ההתערבות הנוכחית בשוק החוב הקונצרני.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 06.07.2020 15:53
    Article Preview

    כצפוי, הריבית נותרה ברמה של 0.1%, בנוסף, הוחלט להשיק תכנית לרכישת אג"ח תאגידיות בשוק המשני, ולחדש את התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים




    בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% - בהתאם לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים. בנוסף, החליטה הוועדה להשיק תכנית לרכישת אג"ח תאגידיות בשוק המשני, לחדש את התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים, ולייצר תשתית להגדלת מגוון הנכסים שבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד תכנית זו.


    הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 05.07.2020 15:18
    Article Preview

    כלכלני לאומי: "התשואות השקליות הקצרות ממשיכות להיסחר מתחת לרמת ריבית בנק ישראל הנוכחית" • בלאומי ממליצים על השקעה באג"ח ממשלתי במח"מ החזקות של 6 – 8 שנים, ועל החזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד • "הסיכון בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרני עדיין גבוה ולא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק"




    "המשך העלייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה והחשש כי המשק ימשיך לצאת באיטיות מהמשבר צפויים להביא מחר לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ולצד זה צפויה עלייה בתחזית לגבי רמת האבטלה במשק". כך מעריכים ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק, בסקירת הריביות והמאקרו השבועית שלהם.

    ...
    על ידי פורסם בתאריך 02.07.2020 12:30
    Article Preview

    בנוסף, מעריכים כלכלני הבנק כי הצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה להסתכם בירידה ריאלית של כ-2.5%. זאת, על רקע השפעות המשבר על תנועות ההון הנכנסות למשק ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית




    השקל צפוי להמשיך להתחזק והצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה להסתכם בירידה ריאלית של כ-2.5%. כך מעריכים ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, והכלכלן יניב בר בסקירת המאקרו השבועית. זאת, על רקע השפעות המשבר על תנועות ההון הנכנסות למשק ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 01.07.2020 15:12
    Article Preview

    בשנים הקרובות צפויים בנקים מרכזיים במדינות רבות, ובראשן סין, להנפיק מטבע דיגיטלי ריבוני • ראוי שהנפקה כזאת תיעשה באחריות המדינה, תוך הגנה על האינטרסים הלאומיים לטווח ארוך



    מגפת הקורונה מתגלה בחודשים האחרונים כשעתם הרעה של השטרות והמטבעות. בשל הצורך בריחוק החברתי וההימנעות ממגע נהפכו אמצעי התשלום הדיגיטליים - העברות בנקאיות, אפליקציות תשלום ומספרי כרטיסי אשראי - לאמצעי התשלום המועדף, והמזומן נהפך בחלק מהמקומות למוקצה.

    למרות זאת, העדפות באמצעי התשלום הם עניין של גיאוגרפיה. יש כאלה שמעדיפים תשלומים ללא מגע, כמו PayPass או Apple Pay, למשל, ואילו אחרים משתמשים בשירותי תשלום כמו Wechat Pay או Alipay. בארה"ב רבים אוהבים את החוויה של חנויות Amazon Go, שם הקונים פשוט אוספים את הסחורה ויוצאים מהחנות, בידיעה שהרכישות והחיוב נעשים אוטומטית מכרטיס האשראי שלהם.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 30.06.2020 15:01
    Article Preview

    השבירה שראינו בפעילות הכלכלית הייתה חסרת תקדים. זו הייתה הפעם הראשונה שממשלות נקטו צעד כה קיצוני של כיבוי "עמוד השדרה" של כלכלות מודרניות - מגזר השירותים - כדי לעצור את המגיפה. מגזר השירותים מהווה כשני שליש מהכלכלה המודרנית והוא בדרך כלל עמיד מאוד בירידות. זהו ההבדל העיקרי בינו לעומת הייצור התעשייתי, בו מחזור המלאי מציג תנודות מאסיביות כתוצאה מגידול וקיטון בפעילות גם כתוצאה מהאטה כלכלית משמעותית.

    אז אכן, הזמן הזה היה שונה, והוביל לירידה בשיעור דו ספרתי בפעילות הכלכלית במשקים מסוימים. בארה"ב, ההערכה היא שההפסד בתמ"ג ברבעון השני של 2020 הגיע לכדי 30%-40% לעומת השנה הקודמת. השווקים הפיננסיים זכו לנסיעה הסוערת והקשוחה ביותר אי פעם, מכיוון שהם לא ראו את זה בא, כמו שקרה לארגוני בריאות עולמיים, פוליטיקאים ווירולוגים (לפחות רובם).


    בניגוד לדעת הקהל, השווקים הפיננסיים אינם מסתכלים לאחור. שוקי הסחורות היו במרכז המהומה, כאשר מחירי האנרגיה פנו לקצוות שלא ייאמנו - בשלב מסוים אפילו למחירים שליליים. משבר האנרגיה הוחמר על ידי מלחמת מחירים בקרב יצרני נפט שהופתעו, כמו גם ביקושים ששקעו לוואקום מוחלט - ואז, ברבעון השני היו עליות מרשימות של 50% ומעלה. במילים אחרות, מדובר בנסיעה מטורפת שהותירה את מרבית המשקיעים ללא מילים.
    מבחינת מהלכי השוק, הדבר הראוי לציון הוא שערי המטבעות שכמעט ולא חזרו לאחור במהלך הרבעון השני. בנקים מרכזיים מכוונים לשיעורי ריבית נמוכים במשך שנים, לפחות עד שהכלכלה תחזור לתעסוקה מלאה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 29.06.2020 13:53
    Article Preview

    האינפלציה עשויה להתגלות כמתעתעת לא פחות מווירוס הקורונה • מדוע כל כך חשוב מה יהיה שיעור האינפלציה, ואיך זה קשור לשוקי המניות?




    אחת החידות הגדולות שמעסיקות את עולם הכלכלה בעשור האחרון ויותר, היא השאלה כיצד ממשלות העולם והבנקים המרכזיים מדפיסים כספים ללא חשבון, מגדילים את הגירעונות התקציביים - ובכל זאת, אין אינפלציה של ממש.

    והרי, התופעה הזו סותרת את כל מה שידענו על הכלכלה רק לפני כ-15 שנה. אגב, זאת אינה התופעה היחידה שמערערת את היסודות שעליה מושתתת התיאוריה הכלכלית.


    השאלה היא האם "היעלמותה" של האינפלציה היא לתמיד, והיא תפסיק להעסיק אותנו כתוצאה משינויים מבניים שהעולם הכלכלי עובר בשני העשורים האחרונים? או שמדובר בתופעה נקודתית וזמנית, שאין בה כדי לערער על אמיתות כלכליות.


    לכאורה, לנוכח הניסיון שהצטבר, התשובה היא שהאינפלציה לא צריכה להעסיק אותנו מעתה והלאה, ויש לא מעט סיבות לחשוב כך.


    הניסיון של העשור האחרון מצביע על כך שלמרות הדפסות הכספים האדירות, שיעור האינפלציה לא רק שלא עלה, אלא אף ירד - ואם זה כך, מדוע לנו לחשוב כי לגל השני של הדפסות כסף עצומות בעקבות הקורונה יהיה תוצאות שונות מאשר לגל הראשון, זה שבעקבות משבר 2008?


    בניסיון להסביר את העבר, את שיעור האינפלציה המאוד נמוך, נאחזו הכלכלנים בטיעון שהיו אמנם הדפסות כספים ניכרות, אבל הן "נתקעו" ב"מחסני" הבנקים, שלא התלהבו לסכנם במתן אשראי לצרכנים, ומשכך - הזרמות הכספים שלא הגיעו לצרכנים, גם לא התבטאו בגידול בביקושים.


    יתרה מכך, הצרכנים, רבים מאוד מהם פגועי אבטלה, למדו לחסוך במקום להוציא. שיעור החיסכון שלהם עלה על חשבון הצריכה. הם גם נאלצו לעשות זאת עקב עומס החובות שהם נטלו על עצמם לפני המשבר של 2008, והצורך להוריד את המינוף שלהם.


    נוסף על כך, החדשנות הטכנולוגית שיחקה תפקיד חשוב בריסון האינפלציה, שכן היא יצרה מציאות חדשה בכמה תחומים, שבה שירותים שנקנו בשעתו בכסף מלא, נהפכו לחינמיים או כמעט חינמיים. החדשנות גם הגבירה את היכולת של מפעלים ושל נותני שירותים להתייעל ולהוריד את מחירי המוצרים והשירותים שהם מספקים.


    ולבסוף, אפשר גם לומר שהאינפלציה בעצם לא ממש נעלמה, אלא פשוט "נכנסה" לאפיקים שאינם משפיעים על שיעור האינפלציה, כי הם אינם נמדדים במדד המחירים לצרכן, כמו למשל, מחירי מניות שנסקו, מחירי איגרות חוב שעלו, מחירי נדל"ן, מחירי יצירות אמנות ועוד.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 28.06.2020 16:09
    Article Preview

    תשואה שנתית של 2.15% בלבד במניות בעשר השנים האחרונות - מאכזב, לא צפוי, נמוך מתשואת אגרות החוב - 3% בשנה. איך זה יכול להיות? והאם זה צפוי להימשך? הבעיות הקשות של מדד ת"א 35



    מניות על פני זמן הן ההשקעה העדיפה. כך לפחות טוענים המחקרים השונים ברוב השווקים בעולם. לכן, מי שמשקיע לטווח ארוך אמור להשקיע עם הטיה למניות, בעוד שמי שמשקיע לטווח קצר יחסית אמור להשקיע בעיקר במכשירים סולידיים. הרעיון המרכזי בהשקעה ארוכת טווח במניות הוא שיש זמן לתקן. גם אם יש מפולת בשווקים, למשקיע לטווח ארוך יש מספיק זמן לתקן. מנגד למשקיע לזמן קצר אין זמן לתקן - הוא עלול לאבד חלק ניכר מהשקעתו.

    אבל מסתבר שדווקא אצלנו זה לא ממש עובד. מדד ת"א 35 - המדד המוביל בבורסה הכולל את 35 המניות הגדולות בתל אביב, היה אמור לספק תשואה על פני זמן. רבים סבורים ומאמינים כך, בין אם ללא היכרות עם שוק ההון ובין עם היכרות עם שוק ההון, אלא שבמבחן ארוך הטווח המדד דווקא מאכזב. התשואה בשנים האחרונות אפסית, אפילו שלילית, ובמבחן של 10 שנים התשואה השנתית הממוצעת היא 2.15% בלבד (תשואה מצטברת של 23.7% ב-10 שנים). זה מעט במיוחד בהינתן הסיכון. הרי, המניות מספקות תשואה עודפת על פני מכשירים חסרי סיכון בגלל שהמשקיעים לוקחים סיכון ומצפים להיות מתוגמלים עבורו - סיכון הולך יחד עם סיכוי. בפועל, הנדל"ן השיג תשואה הרבה יותר גבוהה - משקיעי נדל"ן קיבלו בתקופה הזו דמי שכירות ממוצעים של 3% ויחד עם ההשבחה מדובר בתשואה שעשויה להגיע ל-10% במקרה הטוב, וכ-5% במקרה הרע.

    ביחס לאפיקים הסולידיים ביותר - אג"ח, פיקדונות, אז הרי שהיום התשואות במכשירים האלו קורבה לאפס, אבל משקיעים שהיו רוכשים אגרות חוב ופיקדונות לפני 10 שנים היו מרוויחים בממוצע יותר מהמניות. כמה יותר? אם הייתם משקיעים באג"ח היתם מרוויחים על פני 10 שנים - 33.8%, משמע 10% יותר מהמניות. מדובר בתשואה של 3% בשנה.

    אז איך זה שמדד ת"א 35 כל כך חלש? נתחיל בכך שלמרות שבתקופה הזו מדד המניות אכזב, זה עדיין לא סותר את הכלל. פשוט יש יוצאים מהכלל, ויש סיבות מיוחדות לתשואה המאכזבת.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 28.06.2020 12:33
    Article Preview

    כמדי שנה, הפד' ערך לבנקים בארה"ב "מבחני לחץ" שנועדו לאמוד את היכולת של הבנקים לעמוד במשבר. האופטימיות הקבועה (שהפעם מוצדקת) הייתה שם, אך הפד' הפתיע כאשר הודיע על מספר הגבלות לחודשים הקרובים. מניות הבנקים יורדות ב'טרום' לאחר הזינוק אמש.




    כמדי שנה, הפד' עורך לבנקים בארה"ב "מבחני לחץ" במטרה לאמוד את היכולת של הבנקים להתמודד עם משבר כלכלי בתקופה הקרובה. למרות שהפד' ושאר הבנקים המרכזיים מנסים להציג "רצינות" סביב מבחנים אלו, די ברור שמדובר בהצגה אחת גדולה - לא ניתן להכשיל בנק מסויים במבחנים כאלו. כישלון ב"מבחן לחץ" יגרום ל-"ריצה אל הבנק" מיד לאחר מכן והבנק יתמוטט זמן קצר לאחר מכן.


    אמש לאחר הסגירה פרסם הפד' את תוצאות המבחן השנה. האופטימיות הקבועה (שהפעם מוצדקת בניגוד לשנים הקודמות) הייתה שם שוב: "מערכת הבנקאות שלנו הייתה נקודת חוזקה במהלך המשבר הנוכחי. התוצאות של מבחני הלחץ מראות כי הבנקים שלנו נותרו חזקים למרות ההלם הגדול", טען רנדל קווארלס, יו"ר הוועדה המפקחת של הפד' בדוחות. מה ניתן לטעון? אם לאחר הזרמה של יותר מ-3.3 טריליון דולר למערכת הבנקאית תוך מספר חודשים המערכת לא הייתה חזקה, המצב היה רע.


    ובכל זאת, למרות הציניות של המשקיעים בנוגע למבחנים (שגם אנחנו הפגנו אתמול), הפד' הצליח להפתיע את המשקיעים עם הכרזה כי איסור ביצוע רכישות חוזרות (BUYBACK) עד לסוף הרבעון האחרון, כאשר במקביל הבנק הכריז על הגבלות בחלוקת דיבידנדים. בנוגע לרכישות העצמיות, לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן הבנקים וויתרו מיוזמתם בחודשים האחרונים על ביצוע רכישות אלו. ההגבלה על הדיבידנדים הייתה מפתיעה, והמניות של הבנקים יורדות כעת במסחר המוקדם לאחר הריצה אמש.


    בניגוד לשנים שעברו, הפד' לא פרסם ציון "עובר" או "נכשל" לבנקים, אלא רק פירט את השינויים במאזניהם ב-3 תרחישים שונים: מיתון והתאוששות בצורת V, התאוששות הדרגתית יותר בצורה של U ותרחיש של W, כלומר עוד גל יורד בשווקים.


    לפי התסריט הגרוע ביותר, הבנקים הבעייתיים ביותר הם Ally Financial (סימול:ALLY) ובנק אוף מונטריאול (סימול:BMO), כאשר יחס ההון הליבה (רובד1) צפוי לרדת לרמה של 6.3% ו-5.4% בלבד. קפיטל וואן (סימול:COF), שעלה לכותרות בחודשים האחרונים, דיסקברי (סימול:DFS) וברקלייס הם הגופים שצפויים לרשום את הפסד האשראי הגדולים ביותר. קרדיט סוויס (סימול:CS) הוא הבנק הפגיע ביותר בתרחיש הגרוע למתרחש בשוק הנדל"ן המניב.
    ...
  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.