אושר התקציב: התוכנית הכלכלית התלת-שנתית לשנים 2026–2028

הגירעון סביר - נמוך מ-3% בשלושת השנים הבאות הודות לעלייה בהכנסות ממסים ובעיקר ממיסוי על רווחים כלואים; צמיחה של 4.4% ב-2026
הממשלה אישרה היום את התוכנית הכלכלית התלת-שנתית לשנים 2026–2028, המציגה תחזית פיסקלית בהחלט סבירה לאור המצב. על אף האתגרים הביטחוניים והכלכליים, הגירעון השנתי צפוי להיות מתחת ל-3% בכל אחת מהשנים הבאות. הסיבה היא - הכנסות גדולות ממסים. זה הסיפור המרכזי של התקציב בשנים הקרובות - הכנסות ממסים גדולות יותר.



המדינה גובה יותר מסים, מטילה יותר מסים ומחייבת בתשלום מס על רווחים כלואים שמעשירים את הקופה בכ-20 מיליארד שקל בשלוש שנים. אלו מספרים גדולים כשרשות המסים עצמה עדיין לא העבירה חוזר שמסביר לציבור רואי החשבון איך להתנהל עם החוק הבאמת מיוחד ומוזר לגבי הרווחים הכלואים - מדובר במסים שהחלו באופן לגיטימי על כאלו שמתחמקים ממס והיריעה הורחבה להמוני עסקים בארץ שנופלים בקריטריונים.
התוכנית, שאינה כוללת השלכות של התרחבות הלחימה בחודש האחרון, משקפת אופטימיות זהירה, כשה"פיל שבחדר" אלו ההוצאות הביטחוניות. המשך או-ו הרחבת המלחמה, ההצטיידות, ההיערכות לגיזרות אחרות, יכולים להרים את תקציב הביטחון ולהעלות את הגירעון. יש רזרבות בתקציבים לשנים הבאות, אבל לא כאלו שלוקחים בחשבון סבבי לחימה ממושכים.
על פי התוכנית, בשנת 2026 צפויה כלכלת ישראל לצמוח בשיעור של 4.4%, כאשר הכנסות המדינה יגיעו ל-556.9 מיליארד שקלים והוצאות הממשלה יסתכמו ב-622.3 מיליארד שקלים. הגירעון התקציבי הצפוי עומד על 2.8% מהתוצר. בשנת 2027, הכנסות המדינה צפויות לעלות ל-587.1 מיליארד שקלים, בעוד ההוצאות יגיעו ל-655.5 מיליארד שקלים, עם גירעון יציב של 2.8%. בשנת 2028, ההכנסות צפויות להגיע ל-613.8 מיליארד שקלים וההוצאות ל-688.6 מיליארד שקלים, כאשר הגירעון יעלה מעט ל-2.9%.
אחד השינויים המרכזיים בתוכנית הכלכלית לשנים 2026-2028 נוגע לתחזית ההכנסות ממסים, שעודכנה כלפי מעלה בכל אחת מהשנים: תוספת של 21 עד 26 מיליארד שקלים בכל שנה ביחס לעדכון הקודם. העדכון הזה נובע משילוב של גורמים בראשם התאוששות בפעילות העסקית, תחזית צמיחה גבוהה יותר של התמ"ג, ושיפור ניכר בגביית המסים הישירים, במיוחד מס חברות.
ההשפעה המידית של העדכון הזה היא הקטנה ניכרת של תחזית הגירעון התקציבי. אף שבסיס ההוצאה נותר גבוה ונמשך במסלול עלייה, העלייה החדה בהכנסות צמצמה את הפער בין הכנסות להוצאות. כך לדוגמה, ב-2026 הגירעון צפוי לעמוד על 2.8% מהתוצר, וזאת למרות עלייה מתמשכת בהוצאה הציבורית. במונחי שקלים, הפער בין ההכנסות להוצאות הצטמצם בעשרות מיליארדים לעומת התחזיות המקוריות, ובכך נרשמה הקלה מהותית בלחצים התקציביים שהכבידו על הממשלה.
אחד ממקורות ההכנסה הבולטים בגידול החריג בהכנסות ממסים לשנה הנוכחית הוא סעיף מיסוי רווחים שלא מחולקים בחברות ממשלתיות ובחברות נשלטות, הידוע גם כ"מיסוי רווחים כלואים". הכנסות המדינה מהסעיף הזה צפויות לעמוד על 9.3 מיליארד שקל סכום חריג בגובהו, שמייצג ככל הנראה מהלך ממוקד לגבייה חד-פעמית או מחזורית ממגזר החברות. בשנה שלאחר מכן, 2026, צפויה ירידה של 5.8 מיליארד שקל בסעיף הזה, אך גם אז מדובר בתרומה משמעותית של מיליארדי שקלים להכנסות המדינה.
התוכנית משקפת עלייה מתונה בהכנסות ובהוצאות לאורך השנים, תוך שמירה על רמת גירעון נמוכה יחסית, המעידה על ניהול פיסקלי זהיר. עם זאת, התוכנית אינה לוקחת בחשבון את ההשפעות האפשריות של התפתחויות ביטחוניות או החלטות מדיניות עתידיות, דבר שדורש גמישות והיערכות מתאימה.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הנומרטור שאושר היום בממשלה משקף עמידות כלכלית מרשימה של המשק הישראלי וניהול נכון ומקצועי שלנו את הכלכלה בתקופת המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות ישראל. אמון השווקים בכלכלה חזק מכל מניע פוליטי או מדיני והוא משתקף מכל נתון אפשרי. אני משוכנע כי הניצחון יביא בעזרת השם ביטחון והביטחון יביא בעזרת השם שנים רבות של צמיחה כלכלית ושיפור איכות חיים לכל אזרחי ישראל. אני מבקש להודות לחבריי בממשלה ולעומד בראשה על שותפות הניהול האחראי של הכלכלה ולכל אנשי משרד האוצר על עבודתם המקצועית לטובת כלכלת ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום: "התכנית הכלכלית לשנים 2026–2028 משקפת איזון נכון בין אופטימיות זהירה לצעדים אחראיים מבחינה פיסקלית. הנומרטור מבטיח כי ההתחייבויות התקציביות העתידיות ייעשו תוך שמירה על מסגרת התקציב ועל עקרונות של ניהול אחראי ושקול של כספי הציבור."