x
  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 08.07.2020 10:48
    Article Preview

    תוך יומיים נצברו אצל החתמים הנפקות בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל שעליהם להוציא לפועל בימים הקרובים, מתוך כוונה לנצל את זריקת המרץ של בנק ישראל לשוק האג"ח - בין המגייסות: מגה-אור, שיכון ובינוי, דמרי, ביג, דור אלון ועוד



    עוד לא יבשה הדיו מהודעת בנק ישראל על כוונתו לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני וגל של חברות הודיעו כי בכוונתן להוציא בימים הקרובים הנפקות של אגרות חוב, כאשר עד כה נצברו אצל החתמים הנפקות בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל שעליהם להוציא לפועל תוך מספר ימים, מתוך כוונה לנצל את זריקת המרץ של בנק ישראל לשוק האג"ח.

    בין החברות שיגייסו בימים הקרובים: מגה-אור צפויה לגייס 250 מיליון שקל, שיכון ובינוי (הרחבת סדרה 7 והנפקת סדרה חדשה) 400 מיליון שקל, חברת הנדל"ן דמרי, סופרגז, ביג תגייס 200 מיליון שקל, דור אלון תגייס 200 מיליון שקל וככל הנראה תצא לפועל גם הנפקה של דה לסר האמריקאית. סה״כ צפויות ההנפקות היום ומחר להסתכם בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל.

    בסך הכל מדובר כאמור בעסקאות בהיקף של יותר ממיליארד שקל שאמורות לצאת לדרך תוך יומיים שלושה. במקביל, נודע לביזפורטל כי עם הודעת בנק ישראל על רכישת אגרות החוב הקונצרניות החל שורט-סקוויז אלים למדי בחברות שסובלות מתשואות גבוהות כמו גזית גלוב וחברות נוספות שעד הודעת בנק ישראל לא יכלו לגייס ולו שקל אחד בשוק ההון.

    התמיכה של 15 מיליארד השקלים עליה הודיע בנק ישראל יוצרת גם עיוותים. כך למשל מגה-אור שהנגישות שלה לשוק ההון היא מהטובות שיש ובימים רעים במיוחד יכולה הייתה לקבל כסף בריבית צמודה של 2.5%, תגייס היום בריבית נמוכה משמעותית מהריבית שהייתה משלמת לו לא הייתה התוכנית של בנק ישראל.

    עיוות נוסף הוא בחברות דוגמת נורסטאר וגזית גלוב שלא היו יכולות לגייס חוב ועוררו את זעם המשקיעים בשוק ההון על תוכנית הרכישה העצמית של מניות שהשיקו. כעת, החברות יוכלו לגייס כסף בעקבות התוכנית הזו, אך כל השיח סביב יכולת החברות של כצמן לשרת את החוב שלהן – נותר ללא שינוי. כלומר אם עד כה החוב בסיכון היה לצורך הדוגמה של מיליארד שקל, הוא יתפח בעקבות התוכנית של בנק ישראל לחוב בסיכון של 1.5 מיליארד שקל.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 07.07.2020 17:30
    Article Preview

    החלטתו של בנק ישראל להתערב בשוק החוב הקונצרני , עליה הוכרז אתמול, מגיעה כשלושה חודשים לאחר מהלך דומה שביצע הפדרל ריזרב (פד) בארה"ב. אותו מהלך בלם אז את ההידרדרות במצבן הפיננסי של חברות רבות, והפחית דרמטית את הסיכון לבעלי מניותיהן.

    בכך העניק הפד למעשה גם רוח גבית לשוק המניות, כי אלו הפכו מסוכנות פחות, וזאת למרות הירידה הצפויה בהכנסותיהן וברווחיהן כתוצאה ממשבר הקורונה. אותה רוח סייעה לשוק המניות האמריקאי לפתוח פער עצום אל מול מקבילו הישראלי. אם מדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500 מציגים תשואה שלילית של 8% ו-2% בלבד מתחילת 2020, הרי שאצל מדדי ת"א-35 ות"א-125 מדובר בתשואות שליליות של 18% ו-16%, בהתאמה.
    הפערים הללו הלכו והתעצמו בחודשים האחרונים, על רקע יציאת כספים מוסדיים מהשוק המקומי, לטובתם הרחבת ההשקעות בחו"ל. עניין זה משך כנראה גם את תשומת לבו של נגיד בנק ישראל ותרם להחלטה על ההתערבות הנוכחית בשוק החוב הקונצרני.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 06.07.2020 15:53
    Article Preview

    כצפוי, הריבית נותרה ברמה של 0.1%, בנוסף, הוחלט להשיק תכנית לרכישת אג"ח תאגידיות בשוק המשני, ולחדש את התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים




    בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% - בהתאם לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים. בנוסף, החליטה הוועדה להשיק תכנית לרכישת אג"ח תאגידיות בשוק המשני, לחדש את התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים, ולייצר תשתית להגדלת מגוון הנכסים שבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד תכנית זו.


    הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.


    צעדים להרחבת המענה המוניטרי


    לראשונה, בנק ישראל יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני. מטרת התכנית, להבטיח את המשך פעולתו התקינה של שוק אג"ח החברות, ולחזק את התמסורת מהמדיניות המוניטרית אל שוק האשראי, על ידי הפחתת הריבית בה חברות מגייסות אשראי בשוק ההון, ופינוי מקורות נוספים לאשראי לכלל ענפי המשק.


    הבנק ירכוש אג"ח בהיקף של 15 מיליארד שקל, על בסיס סמן רחב של ניירות ערך. הסמן כולל אך ורק חברות בדירוג –A ומעלה, ואינו כולל אג"ח של חברות זרות, אג"ח בעלות מרכיב הוני ואג"ח שלא צמודות לשקל ואינן בריבית קבועה.

    שווי שוק האג"ח הקונצרני בישראל הוא כ-341 מיליארד שקל, וסמן זה מהווה כ-75% מהשוק.


    בנוסף הודיע הבנק על חידוש התכנית המיוחדת להרחבת היצע האשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים. בנק ישראל מחדש את התכנית במסגרתה הוא יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה לטווח של 3 שנים בריבית של 0.1% במטרה להגדיל את היצע האשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים, ולסייע להם לצלוח את משבר הקורונה.


    באפריל החליטה הוועדה המוניטרית להפעיל תכנית במסגרתה העניק בנק ישראל מתן הלוואות לבנקים בריבית של 0.1% לטווח של שלוש שנים, מותנה במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים. התכנית הופעלה עד סוף חודש מאי, ובמסגרתה ניתנו הלוואות לבנקים בהיקף של 4.6 מיליארד שקל כנגד אשראי שהבנקים העניקו לעסקים אלו.


    הוועדה המוניטרית החליטה לחדש את התכנית ללא מגבלה על גובה ההלוואות, ולהפעיל אותה עד להודעה חדשה. יתר מאפייני התכנית לא ישתנו: ההלוואות יינתנו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתכנית הקודמת לטווח של שלוש שנים, בריבית של 0.1%, וכל סכום שיועמד על ידי המערכת הבנקאית כאשראי חדש לעסקים קטנים וזעירים יהיה זכאי למימון במסגרת תוכנית זו.


    לצד זאת, הוחלט על יצירת תשתית להרחבת מגוון הנכסים שהבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד אשראי בתכנית המיוחדת. זאת, על מנת להבטיח את המשך זרימת האשראי ובפרט בתרחיש של החמרה נוספת במצב הכלכלי, בנק ישראל יקים תשתית תפעולית ומשפטית שתאפשר לבנקים להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת התכנית המיוחדת גם תיקי משכנתאות (בנוסף לנכסים שהם נזילים ברמה גבוהה כדוגמת אג"ח ממשלתיות).


    תשתית זו תאפשר לבנקים להעמיד אשראי במסגרת התכנית בעלות יותר נמוכה ותוך שמירה על נזילות גבוהה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 05.07.2020 15:18
    Article Preview

    כלכלני לאומי: "התשואות השקליות הקצרות ממשיכות להיסחר מתחת לרמת ריבית בנק ישראל הנוכחית" • בלאומי ממליצים על השקעה באג"ח ממשלתי במח"מ החזקות של 6 – 8 שנים, ועל החזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד • "הסיכון בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרני עדיין גבוה ולא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק"




    "המשך העלייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה והחשש כי המשק ימשיך לצאת באיטיות מהמשבר צפויים להביא מחר לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ולצד זה צפויה עלייה בתחזית לגבי רמת האבטלה במשק". כך מעריכים ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק, בסקירת הריביות והמאקרו השבועית שלהם.


    ככלל, הם כותבים, "נראה כי ההודעה צפויה להיות פסימית יותר וייתכן ותכלול GUIDANCE יוני יותר לגבי המשך הפעילות המוניטארית של בנק ישראל בתקופה הקרובה כולל כאמור האפשרות להורדת ריבית נוספת. נראה כי ההאטה צפויה להתארך יותר מהצפוי, בעיקר גם על רקע ההרחבה הפיסקאלית הבלתי מספקת עד כה . גם עוצמת ההתאוששות הצפויה של המשק, בעיקר בשנת 2021, נראית כרגע בסימן שאלה גדול. בתרחיש זה, ההולך ועולה מבחינת הסתברות, נראה כי בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית לאפס באחת מההחלטות הקרובות, אם כי, ככל הנראה, לא בהחלטה הקרובה מחר . נראה כי ההרחבות המוניטאריות הקיימות יימשכו, ובעיקר דרך ההתערבות בשוק המט"ח, זאת, לצד המשך תוכנית רכישות איגרות החוב הממשלתיות. ייתכן ובנק ישראל יכוון בהודעת הריבית השבוע לעלייה בכמות ההרחבות שהוא מבצע דרך רכישות אג"ח ממשלתי ומט"ח" .


    ביחס לשוק האג"ח הם מציינים כי "התשואות השקליות הקצרות ממשיכות להיסחר מתחת לרמת ריבית בנק ישראל הנוכחית. התשואות בטווח של עד שנה נסחרות בסמוך לרמת האפס, ככל הנראה, מתוך הערכה כי לאור ההתפתחויות האחרונות של חזרה לעלייה חדה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, וההתאוששות האיטית של המשק עשוי בנק ישראל להוריד את הריבית פעם נוספת לרמת האפס באחת מההחלטות הקרובות".


    "בתנאים אלו נראה כי הסיכון של עליית תשואות בישראל כמעט ולא קיים כרגע . בכל הקשור לחלק הבינוני-ארוך בעקום, בתרחיש של ריבית אפס נראה כי תיתכן עוד ירידת בתשואות והשתטחות נוספת, בעיקר בטווח של 2-10 שנים. עליית התשואות הצמודות הקצרות החזירו את האטרקטיביות היחסית של השקעה באיגרות חוב צמודות מדד לטווח של 1-4 שנים ".


    עם זאת, "הסנטימנט כרגע שלילי על רקע ההאטה הנמשכת וחוסר היכולת של המשק לחזור לתפקוד הקרוב לתפקוד טרום המשבר. ביחס סיכוי-סיכון נראה שציפיות האינפלציה הגלומות בטווחי של עד 4 שנים מהוות נקודת כניסה נוחה יחסית להשקעה בצמודי מדד . זאת בין היתר גם על רקע המשך העלייה במחירי הנפט בעולם".


    לאור כל זאת, בלאומי ממליצים על השקעה במח"מ החזקות של 6 - 8 שנים, ועל החזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד, כאשר צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח הקצר של 1-4 שנים, בשילוב אחזקה בצמודי המדד הארוכים, ואילו החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת לטווח של 6 שנים ומעלה.


    ביחס לשוק האג"ח הקונצרני, מעריכים בפמן ורזניק כי "הסיכון בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרני עדיין גבוה ולא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק. בעת משבר, ביצועי חסר משמעותיים של חברות מעיבים על מדדים בהם נכללות איגרות אלו ולכן מומלצת מאוד השקעה ישירה בחברות ולא השקעה באינדקסים". הם ממשיכים להמליץ על השקעה בעיקר בחברות בדירוג A+ ומעלה, בסקטורים דפנסיביים כגון חברות ממשלתיות, חברות מזון וכדומה, ולהימנע מהשקעה בחברות נדל"ן זרות וחברות נדל"ן מסחרי לסוגיו (RETAIL בפרט וגם משרדים).
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 02.07.2020 12:30
    Article Preview

    בנוסף, מעריכים כלכלני הבנק כי הצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה להסתכם בירידה ריאלית של כ-2.5%. זאת, על רקע השפעות המשבר על תנועות ההון הנכנסות למשק ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית




    השקל צפוי להמשיך להתחזק והצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה להסתכם בירידה ריאלית של כ-2.5%. כך מעריכים ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, והכלכלן יניב בר בסקירת המאקרו השבועית. זאת, על רקע השפעות המשבר על תנועות ההון הנכנסות למשק ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית.


    צפי להמשך התחזקות מתונה של השקל


    ביחס לתנועות ההון הנכנסות, מציינים בפמן ובר כי אומדן ראשוני לשנת 2020 מצביע על המשך העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק. "מנתוני תנועות ההון לחודשים ינואר-אפריל 2020, שמביאים בחשבון רק את ראשית השפעתו של משבר הקורונה על כלכלת ישראל (מרץ-אפריל), ניתן להעריך בזהירות כי העודף הכולל בתנועות ההון הנכנסות לישראל נטו (ישירות ופיננסיות) יישמר גם בשנת 2020.


    "התפתחות זו, לצד גורמים נוספים, מהווה גורם אשר תומך בחוסנו של השקל גם בהמשך השנה. בין הגורמים הנוספים ניתן לציין את המשך עליית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גם ברביע הראשון של 2020, המשך גידול מהיר יחסית ביצוא השירותים של ישראל גם בתקופת משבר הקורונה, אשר צמח באפריל בכ-9% (מול אפריל 2019) ותחילתו של יצוא גז טבעי ברביע הראשון של השנה, גם אם בהיקף מתון יחסית. במבט לשנת 2020 כולה, אנו צופים יציבות יחסית בשערו של השקל בהשוואה ל-2019 בממוצע שנתי, תוך אפשרות של התחזקות מתונה של השקל", סיכמו בלאומי.


    בחודשים ינואר-אפריל 2020 היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים (FDI) הסתכם בכ-6.45 מיליארד דולר, כך על-פי נתוני בנק ישראל. לאור זאת, הערכה ראשונית בלבד להיקף ההשקעות הישירות הנכנסות למשק בשנת 2020 כולה, על בסיס הנתון שהוצג, נאמדת בכ-19 מיליארד דולר, דהיינו ללא שינוי מהותי בהשוואה לשנים 2018-2019.


    במקביל, האומדן הראשוני להיקף ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל, מצביע על ירידה בהשוואה לשנת 2019.


    באשר להשקעות הפיננסיות, מציינים בלאומי כי שווי ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל נשחק ברביע הראשון של 2020 על רקע ירידות השערים שנרשמו בשווקים הפיננסיים עקב משבר הקורונה. עם זאת, נרשמה השקעה נטו באג"ח סחירות ברביע זה.


    בנוסף, מציינים בלאומי שבחודש אפריל, נרשם היקף גבוה של השקעות פיננסיות נכנסות, אשר הושפע ברובו מהנפקת אג"ח של ממשלת ישראל בחו"ל בהיקף של כ-6 מיליארד דולר. "בנטרול אירוע זה, זרם ההשקעות הפיננסיות הנכנס לישראל היה שלילי – כלומר יציאת הון מישראל על ידי משקיעים פיננסיים זרים. אירוע נוסף שהתרחש במקביל, וייתכן שהשפיע על היקף ההשקעות הפיננסיות הנכנסות באפריל היה הכניסה של ישראל אל מדד WGBI שיתכן ומיתן את היקף יציאת ההון מישראל. מנגד, ברביע הראשון של השנה נרשמו מימושים של אג"ח זרות מצד תושבי ישראל. אולם, בחודש אפריל, חלה עלייה בהשקעות הפיננסיות היוצאות על ידי ישראליים", ציינו בלאומי.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 01.07.2020 15:12
    Article Preview

    בשנים הקרובות צפויים בנקים מרכזיים במדינות רבות, ובראשן סין, להנפיק מטבע דיגיטלי ריבוני • ראוי שהנפקה כזאת תיעשה באחריות המדינה, תוך הגנה על האינטרסים הלאומיים לטווח ארוך




    מגפת הקורונה מתגלה בחודשים האחרונים כשעתם הרעה של השטרות והמטבעות. בשל הצורך בריחוק החברתי וההימנעות ממגע נהפכו אמצעי התשלום הדיגיטליים - העברות בנקאיות, אפליקציות תשלום ומספרי כרטיסי אשראי - לאמצעי התשלום המועדף, והמזומן נהפך בחלק מהמקומות למוקצה.


    למרות זאת, העדפות באמצעי התשלום הם עניין של גיאוגרפיה. יש כאלה שמעדיפים תשלומים ללא מגע, כמו PayPass או Apple Pay, למשל, ואילו אחרים משתמשים בשירותי תשלום כמו Wechat Pay או Alipay. בארה"ב רבים אוהבים את החוויה של חנויות Amazon Go, שם הקונים פשוט אוספים את הסחורה ויוצאים מהחנות, בידיעה שהרכישות והחיוב נעשים אוטומטית מכרטיס האשראי שלהם.


    במדינות רבות באירופה, לעומת זאת, מאמינים במזומן: הבנק האירופי המרכזי (ECB) העריך באחרונה כי 86% מהעסקאות באיטליה נעשות במזומן; על פי סקר שערך הבנק המרכזי של ספרד, 53% מהספרדים מעדיפים להשתמש במזומן, וכך גם בגרמניה ובאוסטריה, אף שאין שם מגבלה על שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.


    כעת, עם התגברות הפופולריות של האמצעים האלקטרוניים, מדינות רבות העלו הילוך בקידום יוזמה שנולדה בשנים האחרונות - מטבע לאומי דיגיטלי (Central Bank Digital Currency - CBDC). אין הכוונה למטבע מבוזר (מטבע קריפטו) כמו ביטקוין או את'ריום, אלא במטבע דיגיטלי שיונפק על ידי בנק מרכזי של מדינה כתחליף למטבע הריבוני המוכר (מטבע פיאט).


    בדומה למטבעות מבוזרים כמו ביטקוין, גם המטבע הלאומי הדיגיטלי יתבסס על רשת בלוקצ'יין, המתבססת על שרשרת של "בלוקים" של מידע, המחוברים זה לזה באופן היוצר שרשרת של מידע שאינו ניתן לשינוי. ואולם, בשונה מביטקוין, המתבסס על רשת בלוקצ'יין ציבורית, בנק מרכזי ינפיק מטבע לאומי דיגיטלי בפרוטוקול רשת בלוקצ'יין פרטית. בכך יוכלו כל הצדדים העושים שימוש במטבע הדיגיטלי המקומי ליהנות מכל היתרונות של הטוקניזציה (ייצוג נכסים באמצעות אסימון דיגיטלי - Token), עם ביצוע העברות באופן כמעט מיידי, ללא הצורך לתווך בין כמה מאגרי נתונים.


    על פי BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, 20% מ-66 בנקים מרכזיים של מדינות בעולם דיווחו באחרונה כי הם עשויים להנפיק מטבע לאומי דיגיטלי במהלך 6 השנים הקרובות, ובהם הבנקים המרכזיים של ארה"ב, סין, בריטניה, צרפת, קוריאה הדרומית ומדינות נוספות.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 30.06.2020 15:01
    Article Preview

    השבירה שראינו בפעילות הכלכלית הייתה חסרת תקדים. זו הייתה הפעם הראשונה שממשלות נקטו צעד כה קיצוני של כיבוי "עמוד השדרה" של כלכלות מודרניות - מגזר השירותים - כדי לעצור את המגיפה. מגזר השירותים מהווה כשני שליש מהכלכלה המודרנית והוא בדרך כלל עמיד מאוד בירידות. זהו ההבדל העיקרי בינו לעומת הייצור התעשייתי, בו מחזור המלאי מציג תנודות מאסיביות כתוצאה מגידול וקיטון בפעילות גם כתוצאה מהאטה כלכלית משמעותית.

    אז אכן, הזמן הזה היה שונה, והוביל לירידה בשיעור דו ספרתי בפעילות הכלכלית במשקים מסוימים. בארה"ב, ההערכה היא שההפסד בתמ"ג ברבעון השני של 2020 הגיע לכדי 30%-40% לעומת השנה הקודמת. השווקים הפיננסיים זכו לנסיעה הסוערת והקשוחה ביותר אי פעם, מכיוון שהם לא ראו את זה בא, כמו שקרה לארגוני בריאות עולמיים, פוליטיקאים ווירולוגים (לפחות רובם).


    בניגוד לדעת הקהל, השווקים הפיננסיים אינם מסתכלים לאחור. שוקי הסחורות היו במרכז המהומה, כאשר מחירי האנרגיה פנו לקצוות שלא ייאמנו - בשלב מסוים אפילו למחירים שליליים. משבר האנרגיה הוחמר על ידי מלחמת מחירים בקרב יצרני נפט שהופתעו, כמו גם ביקושים ששקעו לוואקום מוחלט - ואז, ברבעון השני היו עליות מרשימות של 50% ומעלה. במילים אחרות, מדובר בנסיעה מטורפת שהותירה את מרבית המשקיעים ללא מילים.
    מבחינת מהלכי השוק, הדבר הראוי לציון הוא שערי המטבעות שכמעט ולא חזרו לאחור במהלך הרבעון השני. בנקים מרכזיים מכוונים לשיעורי ריבית נמוכים במשך שנים, לפחות עד שהכלכלה תחזור לתעסוקה מלאה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 29.06.2020 13:53
    Article Preview

    האינפלציה עשויה להתגלות כמתעתעת לא פחות מווירוס הקורונה • מדוע כל כך חשוב מה יהיה שיעור האינפלציה, ואיך זה קשור לשוקי המניות?




    אחת החידות הגדולות שמעסיקות את עולם הכלכלה בעשור האחרון ויותר, היא השאלה כיצד ממשלות העולם והבנקים המרכזיים מדפיסים כספים ללא חשבון, מגדילים את הגירעונות התקציביים - ובכל זאת, אין אינפלציה של ממש.

    והרי, התופעה הזו סותרת את כל מה שידענו על הכלכלה רק לפני כ-15 שנה. אגב, זאת אינה התופעה היחידה שמערערת את היסודות שעליה מושתתת התיאוריה הכלכלית.


    השאלה היא האם "היעלמותה" של האינפלציה היא לתמיד, והיא תפסיק להעסיק אותנו כתוצאה משינויים מבניים שהעולם הכלכלי עובר בשני העשורים האחרונים? או שמדובר בתופעה נקודתית וזמנית, שאין בה כדי לערער על אמיתות כלכליות.


    לכאורה, לנוכח הניסיון שהצטבר, התשובה היא שהאינפלציה לא צריכה להעסיק אותנו מעתה והלאה, ויש לא מעט סיבות לחשוב כך.


    הניסיון של העשור האחרון מצביע על כך שלמרות הדפסות הכספים האדירות, שיעור האינפלציה לא רק שלא עלה, אלא אף ירד - ואם זה כך, מדוע לנו לחשוב כי לגל השני של הדפסות כסף עצומות בעקבות הקורונה יהיה תוצאות שונות מאשר לגל הראשון, זה שבעקבות משבר 2008?


    בניסיון להסביר את העבר, את שיעור האינפלציה המאוד נמוך, נאחזו הכלכלנים בטיעון שהיו אמנם הדפסות כספים ניכרות, אבל הן "נתקעו" ב"מחסני" הבנקים, שלא התלהבו לסכנם במתן אשראי לצרכנים, ומשכך - הזרמות הכספים שלא הגיעו לצרכנים, גם לא התבטאו בגידול בביקושים.


    יתרה מכך, הצרכנים, רבים מאוד מהם פגועי אבטלה, למדו לחסוך במקום להוציא. שיעור החיסכון שלהם עלה על חשבון הצריכה. הם גם נאלצו לעשות זאת עקב עומס החובות שהם נטלו על עצמם לפני המשבר של 2008, והצורך להוריד את המינוף שלהם.


    נוסף על כך, החדשנות הטכנולוגית שיחקה תפקיד חשוב בריסון האינפלציה, שכן היא יצרה מציאות חדשה בכמה תחומים, שבה שירותים שנקנו בשעתו בכסף מלא, נהפכו לחינמיים או כמעט חינמיים. החדשנות גם הגבירה את היכולת של מפעלים ושל נותני שירותים להתייעל ולהוריד את מחירי המוצרים והשירותים שהם מספקים.


    ולבסוף, אפשר גם לומר שהאינפלציה בעצם לא ממש נעלמה, אלא פשוט "נכנסה" לאפיקים שאינם משפיעים על שיעור האינפלציה, כי הם אינם נמדדים במדד המחירים לצרכן, כמו למשל, מחירי מניות שנסקו, מחירי איגרות חוב שעלו, מחירי נדל"ן, מחירי יצירות אמנות ועוד.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 28.06.2020 16:09
    Article Preview

    תשואה שנתית של 2.15% בלבד במניות בעשר השנים האחרונות - מאכזב, לא צפוי, נמוך מתשואת אגרות החוב - 3% בשנה. איך זה יכול להיות? והאם זה צפוי להימשך? הבעיות הקשות של מדד ת"א 35



    מניות על פני זמן הן ההשקעה העדיפה. כך לפחות טוענים המחקרים השונים ברוב השווקים בעולם. לכן, מי שמשקיע לטווח ארוך אמור להשקיע עם הטיה למניות, בעוד שמי שמשקיע לטווח קצר יחסית אמור להשקיע בעיקר במכשירים סולידיים. הרעיון המרכזי בהשקעה ארוכת טווח במניות הוא שיש זמן לתקן. גם אם יש מפולת בשווקים, למשקיע לטווח ארוך יש מספיק זמן לתקן. מנגד למשקיע לזמן קצר אין זמן לתקן - הוא עלול לאבד חלק ניכר מהשקעתו.

    אבל מסתבר שדווקא אצלנו זה לא ממש עובד. מדד ת"א 35 - המדד המוביל בבורסה הכולל את 35 המניות הגדולות בתל אביב, היה אמור לספק תשואה על פני זמן. רבים סבורים ומאמינים כך, בין אם ללא היכרות עם שוק ההון ובין עם היכרות עם שוק ההון, אלא שבמבחן ארוך הטווח המדד דווקא מאכזב. התשואה בשנים האחרונות אפסית, אפילו שלילית, ובמבחן של 10 שנים התשואה השנתית הממוצעת היא 2.15% בלבד (תשואה מצטברת של 23.7% ב-10 שנים). זה מעט במיוחד בהינתן הסיכון. הרי, המניות מספקות תשואה עודפת על פני מכשירים חסרי סיכון בגלל שהמשקיעים לוקחים סיכון ומצפים להיות מתוגמלים עבורו - סיכון הולך יחד עם סיכוי. בפועל, הנדל"ן השיג תשואה הרבה יותר גבוהה - משקיעי נדל"ן קיבלו בתקופה הזו דמי שכירות ממוצעים של 3% ויחד עם ההשבחה מדובר בתשואה שעשויה להגיע ל-10% במקרה הטוב, וכ-5% במקרה הרע.

    ביחס לאפיקים הסולידיים ביותר - אג"ח, פיקדונות, אז הרי שהיום התשואות במכשירים האלו קורבה לאפס, אבל משקיעים שהיו רוכשים אגרות חוב ופיקדונות לפני 10 שנים היו מרוויחים בממוצע יותר מהמניות. כמה יותר? אם הייתם משקיעים באג"ח היתם מרוויחים על פני 10 שנים - 33.8%, משמע 10% יותר מהמניות. מדובר בתשואה של 3% בשנה.

    אז איך זה שמדד ת"א 35 כל כך חלש? נתחיל בכך שלמרות שבתקופה הזו מדד המניות אכזב, זה עדיין לא סותר את הכלל. פשוט יש יוצאים מהכלל, ויש סיבות מיוחדות לתשואה המאכזבת.
    ...

  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.