"זה יהיה גרוע לשקל": התרחיש שממנו חוששים בשווקים אם ישראל תתקוף באיראן

הדיווחים על סיום ההכנות הישראליות לתקיפה באיראן הובילו לשינוי כיוון בשער הדולר שמתחזק בחדות מול השקל • החשש מהתלקחות במזרח התיכון הוביל גם לעליות מחירי הנפט בעולם וקפיצה במחירי הזהב • מודי שפריר מבנק הפועלים: "תקיפה ישראלית באיראן תגביר את המגמה בטווח הקצר. אם תהיה תקיפה לא טובה זה יהיה גרוע לישראל בשער השקל"

בתוך מספר שעות שינה אתמול הדולר כיוון וזינק מול השקל ביותר מ-1.5%, ומחיר הנפט בעולם זינק ב-6%. שתי התפתחויות שנראות כהתגברות החשש בקרב המשקיעים לתקיפה ישראלית באיראן. הבוקר בורסת ת"א נפתחה בירידות חדות לאור שתי ההתפתחויות האלה.
המטבע האמריקני שהיה "מנומנם" ביחס לשקל בימי המסחר בשבוע החולף, ולרוב נסחר סביב 3.49 שקלים, קפץ אתמול בערב בשיעור חד משער זה וגם כעת הוא נסחר בעליות חדות סביב 3.56 שקלים.
גם מחיר הנפט זינק ברביעי בחדות, מרמה של 65 דולרים לחבית ל-69 דולרים (6%+) הכל בתוך שעות ספורות. גם כאן ההערכות הן שתקיפה אפשרית של מתקני הגרעין באיראן, שעשויה לכלול גם את תקיפת מתקני הזיקוק שלה בכדי להחליש את יכולת המשטר שם להילחם, מדאיגות את הסוחרים. מאז אמש נרגע במעט מחיר הנפט (לכ-68 דולר לחבית) ועדיין הוא עלה בתוך שבוע ביותר מ-7%. מאז השפל האחרון במחירו, לפני קצת יותר מחודש אז נגע ב-57 דולר לחבית - מחיר נמוך בשל החשש ממיתון עולמי כתוצאה ממלחמת המכסים האמריקאית, הוא השלים כבר עליה דו-ספרתית חדה של יותר של 20%. בעולם זינק מחיר הזהב גם כן בכ-1.5% ביממה האחרונה לכ-3,370 דולר לאונקיה. הזהב מהווה מפלט למשקיעים שחוששים מאינפלציה שתנבע מזינוק חד במחירי הנפט או נפילה בערך הדולר.
בין הגורמים החדשים שמדאיגים את המשקיעים אמש היו דיווחים בחו"ל, לפיהם ארה"ב הורתה לאנשי סגל בשגרירות בעיראק להתפנות לנוכח חשש מהתגברות הסיכונים באזור. צעד של פינוי שגרירויות מסמל עלייה במתיחות הבטחונית, כאשר ברקע מועד ה"דד-ליין" שהקציב הנשיא טראמפ למו"מ עם איראן להסכם חולף בימים אלה.
גם הנשיא טראמפ היה פחות אופטימי בראיונות האחרונים ואמר כי אינו יודע אם ניתן יהיה להשיג הסכם כזה. מה שמותיר את האופציה הצבאית כחלופה המרכזית. בעבר נזכיר שהנשיא אמר כי אם לא יושג הסכם הוא יוביל בעצמו תקיפה באיראן.


איך יושפע השקל מתקיפה באיראן?
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אומר הבוקר לגלובס כי "ביממה האחרונה, במיוחד אתמול בערב, יצאו דיווחים שארה"ב מפנה שגרירויות. הנשיא טרמאפ התתבטא ואמר שהאמריקנים מוכנים לתקוף אם צריך. היו כותרות בחו"ל שישראל גם מוכנה לתקיפה באיראן. כל הכותרות האלה, אף שבהחלט ייתכן שההודעות נובעות מטקטיקת המו"מ של טראמפ מול איראן, מגיעות כיום בניגוד למה שהיה בהתחלה של המו"מ".
שפריר מוסיף כי "הנשיא האמריקאי אמר שהם מתקרבים להסכם, וכרגע המסרים הפכו להיות יותר ניציים מצד הממשל האמריקאי, וגם מכיוון ישראל. כל זה בא לידי ביטוי בעליית מחירי הנפט בעולם והיחלשות השקל מול הדולר בארץ. גם מחירי הזהב קפצו ביממה האחרונה.
"תקיפה של ישראל בטווח הקצר תוביל לאותה מגמה, אבל בטווח הארוך - לא בטוח. אם תהיה תקיפה שבאמת תסיר את האיום האיראני, השקל ייחלש בטווח הקצר בשל החשש לתגובה איראנית. אבל אם התקיפה תסיר את העננה הגרעינית האיראנית, זה יהיה טוב לטווח הארוך יותר. כל זה תלוי כמובן בתוצאות התקיפה. אם תהיה תקיפה לא טובה זה יהיה גרוע לישראל בשער השקל/דולר וכיוב'".


הבורסה בתל אביב: גם שוק האג"ח קובע
למרות החשש אין זה סוד שהבורסה בתל אביב גילתה בחודשים האחרונים ולמעשה בשנה וחצי האחרונות (מתחילת 2024) חסינות ואופטימיות רבה, למרות כל ההתפתחויות במלחמה. כך מדד ת"א 35 עלה ב-14% מתחילת 2025. גם הוא נסחר בשקט בימים האחרונים (עליה של 0.1% מתחילת השבוע).
אבל לא רק התגובה של המשקיעים במניות חשובה, מדדי איגרות החוב גם מהווים אינדיקטור חשוב. מדד תל-גוב כללי ירד קלות מתחילת השבוע (0.2%-), אבל עדיין בטריטוריה ירוקה מתחילת השנה (0.5%). המדד כולל את כלל אגרות החוב של ממשלת ישראל והתשואה לפדיון הגלומה בו עומדת הבוקר על 3.69%.
איפה זה ביחס לעבר? זאת עלייה יחסית חדה מרמה של 3.28% בשפל האחרון לפני ארבעה חודשים, כאשר בשיא הבהלה בקיץ שעבר נגע המדד ב-3.8%. העלייה בתשואה משקפת שילוב של חששות המשקיעים מהסלמה ביטחונית נוספת (עליה בסיכון אג"ח ממשלת ישראל), וכן מגידול בהוצאות הממשלה שיצריך גיוסי חוב נוספים (מקטין את הביקוש להן בהווה).
מדד מעניין נוסף לבדיקת "עצבנות" המשקיעים, הוא תל גוב-שקלי 10+, מדד הכולל את איגרות החוב הארוכות ביותר לפדיון של ממשלת ישראל ולכן גם המסוכנות ביותר מבחינת המשקיעים. זהו מדד שמגיב בחדות יותר להתפתחויות. הוא ירד ב-1.8% בחודש האחרון, אך עדיין עלה ב-0.8% מתחילת השנה. התשואה לפדיון הגלומה בו עומדת על 4.8%. בשפל בפברואר עמדה על 4.4% וביולי אשתקד כבר נגעה ב-5.5%.