x
  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 02.07.2020 12:30
    Article Preview

    בנוסף, מעריכים כלכלני הבנק כי הצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה להסתכם בירידה ריאלית של כ-2.5%. זאת, על רקע השפעות המשבר על תנועות ההון הנכנסות למשק ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית




    השקל צפוי להמשיך להתחזק והצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה להסתכם בירידה ריאלית של כ-2.5%. כך מעריכים ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, והכלכלן יניב בר בסקירת המאקרו השבועית. זאת, על רקע השפעות המשבר על תנועות ההון הנכנסות למשק ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית.


    צפי להמשך התחזקות מתונה של השקל


    ביחס לתנועות ההון הנכנסות, מציינים בפמן ובר כי אומדן ראשוני לשנת 2020 מצביע על המשך העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק. "מנתוני תנועות ההון לחודשים ינואר-אפריל 2020, שמביאים בחשבון רק את ראשית השפעתו של משבר הקורונה על כלכלת ישראל (מרץ-אפריל), ניתן להעריך בזהירות כי העודף הכולל בתנועות ההון הנכנסות לישראל נטו (ישירות ופיננסיות) יישמר גם בשנת 2020.


    "התפתחות זו, לצד גורמים נוספים, מהווה גורם אשר תומך בחוסנו של השקל גם בהמשך השנה. בין הגורמים הנוספים ניתן לציין את המשך עליית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גם ברביע הראשון של 2020, המשך גידול מהיר יחסית ביצוא השירותים של ישראל גם בתקופת משבר הקורונה, אשר צמח באפריל בכ-9% (מול אפריל 2019) ותחילתו של יצוא גז טבעי ברביע הראשון של השנה, גם אם בהיקף מתון יחסית. במבט לשנת 2020 כולה, אנו צופים יציבות יחסית בשערו של השקל בהשוואה ל-2019 בממוצע שנתי, תוך אפשרות של התחזקות מתונה של השקל", סיכמו בלאומי.


    בחודשים ינואר-אפריל 2020 היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים (FDI) הסתכם בכ-6.45 מיליארד דולר, כך על-פי נתוני בנק ישראל. לאור זאת, הערכה ראשונית בלבד להיקף ההשקעות הישירות הנכנסות למשק בשנת 2020 כולה, על בסיס הנתון שהוצג, נאמדת בכ-19 מיליארד דולר, דהיינו ללא שינוי מהותי בהשוואה לשנים 2018-2019.


    במקביל, האומדן הראשוני להיקף ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל, מצביע על ירידה בהשוואה לשנת 2019.


    באשר להשקעות הפיננסיות, מציינים בלאומי כי שווי ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל נשחק ברביע הראשון של 2020 על רקע ירידות השערים שנרשמו בשווקים הפיננסיים עקב משבר הקורונה. עם זאת, נרשמה השקעה נטו באג"ח סחירות ברביע זה.


    בנוסף, מציינים בלאומי שבחודש אפריל, נרשם היקף גבוה של השקעות פיננסיות נכנסות, אשר הושפע ברובו מהנפקת אג"ח של ממשלת ישראל בחו"ל בהיקף של כ-6 מיליארד דולר. "בנטרול אירוע זה, זרם ההשקעות הפיננסיות הנכנס לישראל היה שלילי – כלומר יציאת הון מישראל על ידי משקיעים פיננסיים זרים. אירוע נוסף שהתרחש במקביל, וייתכן שהשפיע על היקף ההשקעות הפיננסיות הנכנסות באפריל היה הכניסה של ישראל אל מדד WGBI שיתכן ומיתן את היקף יציאת ההון מישראל. מנגד, ברביע הראשון של השנה נרשמו מימושים של אג"ח זרות מצד תושבי ישראל. אולם, בחודש אפריל, חלה עלייה בהשקעות הפיננסיות היוצאות על ידי ישראליים", ציינו בלאומי.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 01.07.2020 15:12
    Article Preview

    בשנים הקרובות צפויים בנקים מרכזיים במדינות רבות, ובראשן סין, להנפיק מטבע דיגיטלי ריבוני • ראוי שהנפקה כזאת תיעשה באחריות המדינה, תוך הגנה על האינטרסים הלאומיים לטווח ארוך




    מגפת הקורונה מתגלה בחודשים האחרונים כשעתם הרעה של השטרות והמטבעות. בשל הצורך בריחוק החברתי וההימנעות ממגע נהפכו אמצעי התשלום הדיגיטליים - העברות בנקאיות, אפליקציות תשלום ומספרי כרטיסי אשראי - לאמצעי התשלום המועדף, והמזומן נהפך בחלק מהמקומות למוקצה.


    למרות זאת, העדפות באמצעי התשלום הם עניין של גיאוגרפיה. יש כאלה שמעדיפים תשלומים ללא מגע, כמו PayPass או Apple Pay, למשל, ואילו אחרים משתמשים בשירותי תשלום כמו Wechat Pay או Alipay. בארה"ב רבים אוהבים את החוויה של חנויות Amazon Go, שם הקונים פשוט אוספים את הסחורה ויוצאים מהחנות, בידיעה שהרכישות והחיוב נעשים אוטומטית מכרטיס האשראי שלהם.


    במדינות רבות באירופה, לעומת זאת, מאמינים במזומן: הבנק האירופי המרכזי (ECB) העריך באחרונה כי 86% מהעסקאות באיטליה נעשות במזומן; על פי סקר שערך הבנק המרכזי של ספרד, 53% מהספרדים מעדיפים להשתמש במזומן, וכך גם בגרמניה ובאוסטריה, אף שאין שם מגבלה על שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.


    כעת, עם התגברות הפופולריות של האמצעים האלקטרוניים, מדינות רבות העלו הילוך בקידום יוזמה שנולדה בשנים האחרונות - מטבע לאומי דיגיטלי (Central Bank Digital Currency - CBDC). אין הכוונה למטבע מבוזר (מטבע קריפטו) כמו ביטקוין או את'ריום, אלא במטבע דיגיטלי שיונפק על ידי בנק מרכזי של מדינה כתחליף למטבע הריבוני המוכר (מטבע פיאט).


    בדומה למטבעות מבוזרים כמו ביטקוין, גם המטבע הלאומי הדיגיטלי יתבסס על רשת בלוקצ'יין, המתבססת על שרשרת של "בלוקים" של מידע, המחוברים זה לזה באופן היוצר שרשרת של מידע שאינו ניתן לשינוי. ואולם, בשונה מביטקוין, המתבסס על רשת בלוקצ'יין ציבורית, בנק מרכזי ינפיק מטבע לאומי דיגיטלי בפרוטוקול רשת בלוקצ'יין פרטית. בכך יוכלו כל הצדדים העושים שימוש במטבע הדיגיטלי המקומי ליהנות מכל היתרונות של הטוקניזציה (ייצוג נכסים באמצעות אסימון דיגיטלי - Token), עם ביצוע העברות באופן כמעט מיידי, ללא הצורך לתווך בין כמה מאגרי נתונים.


    על פי BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, 20% מ-66 בנקים מרכזיים של מדינות בעולם דיווחו באחרונה כי הם עשויים להנפיק מטבע לאומי דיגיטלי במהלך 6 השנים הקרובות, ובהם הבנקים המרכזיים של ארה"ב, סין, בריטניה, צרפת, קוריאה הדרומית ומדינות נוספות.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 30.06.2020 15:01
    Article Preview

    השבירה שראינו בפעילות הכלכלית הייתה חסרת תקדים. זו הייתה הפעם הראשונה שממשלות נקטו צעד כה קיצוני של כיבוי "עמוד השדרה" של כלכלות מודרניות - מגזר השירותים - כדי לעצור את המגיפה. מגזר השירותים מהווה כשני שליש מהכלכלה המודרנית והוא בדרך כלל עמיד מאוד בירידות. זהו ההבדל העיקרי בינו לעומת הייצור התעשייתי, בו מחזור המלאי מציג תנודות מאסיביות כתוצאה מגידול וקיטון בפעילות גם כתוצאה מהאטה כלכלית משמעותית.

    אז אכן, הזמן הזה היה שונה, והוביל לירידה בשיעור דו ספרתי בפעילות הכלכלית במשקים מסוימים. בארה"ב, ההערכה היא שההפסד בתמ"ג ברבעון השני של 2020 הגיע לכדי 30%-40% לעומת השנה הקודמת. השווקים הפיננסיים זכו לנסיעה הסוערת והקשוחה ביותר אי פעם, מכיוון שהם לא ראו את זה בא, כמו שקרה לארגוני בריאות עולמיים, פוליטיקאים ווירולוגים (לפחות רובם).


    בניגוד לדעת הקהל, השווקים הפיננסיים אינם מסתכלים לאחור. שוקי הסחורות היו במרכז המהומה, כאשר מחירי האנרגיה פנו לקצוות שלא ייאמנו - בשלב מסוים אפילו למחירים שליליים. משבר האנרגיה הוחמר על ידי מלחמת מחירים בקרב יצרני נפט שהופתעו, כמו גם ביקושים ששקעו לוואקום מוחלט - ואז, ברבעון השני היו עליות מרשימות של 50% ומעלה. במילים אחרות, מדובר בנסיעה מטורפת שהותירה את מרבית המשקיעים ללא מילים.
    מבחינת מהלכי השוק, הדבר הראוי לציון הוא שערי המטבעות שכמעט ולא חזרו לאחור במהלך הרבעון השני. בנקים מרכזיים מכוונים לשיעורי ריבית נמוכים במשך שנים, לפחות עד שהכלכלה תחזור לתעסוקה מלאה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 29.06.2020 13:53
    Article Preview

    האינפלציה עשויה להתגלות כמתעתעת לא פחות מווירוס הקורונה • מדוע כל כך חשוב מה יהיה שיעור האינפלציה, ואיך זה קשור לשוקי המניות?




    אחת החידות הגדולות שמעסיקות את עולם הכלכלה בעשור האחרון ויותר, היא השאלה כיצד ממשלות העולם והבנקים המרכזיים מדפיסים כספים ללא חשבון, מגדילים את הגירעונות התקציביים - ובכל זאת, אין אינפלציה של ממש.

    והרי, התופעה הזו סותרת את כל מה שידענו על הכלכלה רק לפני כ-15 שנה. אגב, זאת אינה התופעה היחידה שמערערת את היסודות שעליה מושתתת התיאוריה הכלכלית.


    השאלה היא האם "היעלמותה" של האינפלציה היא לתמיד, והיא תפסיק להעסיק אותנו כתוצאה משינויים מבניים שהעולם הכלכלי עובר בשני העשורים האחרונים? או שמדובר בתופעה נקודתית וזמנית, שאין בה כדי לערער על אמיתות כלכליות.


    לכאורה, לנוכח הניסיון שהצטבר, התשובה היא שהאינפלציה לא צריכה להעסיק אותנו מעתה והלאה, ויש לא מעט סיבות לחשוב כך.


    הניסיון של העשור האחרון מצביע על כך שלמרות הדפסות הכספים האדירות, שיעור האינפלציה לא רק שלא עלה, אלא אף ירד - ואם זה כך, מדוע לנו לחשוב כי לגל השני של הדפסות כסף עצומות בעקבות הקורונה יהיה תוצאות שונות מאשר לגל הראשון, זה שבעקבות משבר 2008?


    בניסיון להסביר את העבר, את שיעור האינפלציה המאוד נמוך, נאחזו הכלכלנים בטיעון שהיו אמנם הדפסות כספים ניכרות, אבל הן "נתקעו" ב"מחסני" הבנקים, שלא התלהבו לסכנם במתן אשראי לצרכנים, ומשכך - הזרמות הכספים שלא הגיעו לצרכנים, גם לא התבטאו בגידול בביקושים.


    יתרה מכך, הצרכנים, רבים מאוד מהם פגועי אבטלה, למדו לחסוך במקום להוציא. שיעור החיסכון שלהם עלה על חשבון הצריכה. הם גם נאלצו לעשות זאת עקב עומס החובות שהם נטלו על עצמם לפני המשבר של 2008, והצורך להוריד את המינוף שלהם.


    נוסף על כך, החדשנות הטכנולוגית שיחקה תפקיד חשוב בריסון האינפלציה, שכן היא יצרה מציאות חדשה בכמה תחומים, שבה שירותים שנקנו בשעתו בכסף מלא, נהפכו לחינמיים או כמעט חינמיים. החדשנות גם הגבירה את היכולת של מפעלים ושל נותני שירותים להתייעל ולהוריד את מחירי המוצרים והשירותים שהם מספקים.


    ולבסוף, אפשר גם לומר שהאינפלציה בעצם לא ממש נעלמה, אלא פשוט "נכנסה" לאפיקים שאינם משפיעים על שיעור האינפלציה, כי הם אינם נמדדים במדד המחירים לצרכן, כמו למשל, מחירי מניות שנסקו, מחירי איגרות חוב שעלו, מחירי נדל"ן, מחירי יצירות אמנות ועוד.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 28.06.2020 16:09
    Article Preview

    תשואה שנתית של 2.15% בלבד במניות בעשר השנים האחרונות - מאכזב, לא צפוי, נמוך מתשואת אגרות החוב - 3% בשנה. איך זה יכול להיות? והאם זה צפוי להימשך? הבעיות הקשות של מדד ת"א 35



    מניות על פני זמן הן ההשקעה העדיפה. כך לפחות טוענים המחקרים השונים ברוב השווקים בעולם. לכן, מי שמשקיע לטווח ארוך אמור להשקיע עם הטיה למניות, בעוד שמי שמשקיע לטווח קצר יחסית אמור להשקיע בעיקר במכשירים סולידיים. הרעיון המרכזי בהשקעה ארוכת טווח במניות הוא שיש זמן לתקן. גם אם יש מפולת בשווקים, למשקיע לטווח ארוך יש מספיק זמן לתקן. מנגד למשקיע לזמן קצר אין זמן לתקן - הוא עלול לאבד חלק ניכר מהשקעתו.

    אבל מסתבר שדווקא אצלנו זה לא ממש עובד. מדד ת"א 35 - המדד המוביל בבורסה הכולל את 35 המניות הגדולות בתל אביב, היה אמור לספק תשואה על פני זמן. רבים סבורים ומאמינים כך, בין אם ללא היכרות עם שוק ההון ובין עם היכרות עם שוק ההון, אלא שבמבחן ארוך הטווח המדד דווקא מאכזב. התשואה בשנים האחרונות אפסית, אפילו שלילית, ובמבחן של 10 שנים התשואה השנתית הממוצעת היא 2.15% בלבד (תשואה מצטברת של 23.7% ב-10 שנים). זה מעט במיוחד בהינתן הסיכון. הרי, המניות מספקות תשואה עודפת על פני מכשירים חסרי סיכון בגלל שהמשקיעים לוקחים סיכון ומצפים להיות מתוגמלים עבורו - סיכון הולך יחד עם סיכוי. בפועל, הנדל"ן השיג תשואה הרבה יותר גבוהה - משקיעי נדל"ן קיבלו בתקופה הזו דמי שכירות ממוצעים של 3% ויחד עם ההשבחה מדובר בתשואה שעשויה להגיע ל-10% במקרה הטוב, וכ-5% במקרה הרע.

    ביחס לאפיקים הסולידיים ביותר - אג"ח, פיקדונות, אז הרי שהיום התשואות במכשירים האלו קורבה לאפס, אבל משקיעים שהיו רוכשים אגרות חוב ופיקדונות לפני 10 שנים היו מרוויחים בממוצע יותר מהמניות. כמה יותר? אם הייתם משקיעים באג"ח היתם מרוויחים על פני 10 שנים - 33.8%, משמע 10% יותר מהמניות. מדובר בתשואה של 3% בשנה.

    אז איך זה שמדד ת"א 35 כל כך חלש? נתחיל בכך שלמרות שבתקופה הזו מדד המניות אכזב, זה עדיין לא סותר את הכלל. פשוט יש יוצאים מהכלל, ויש סיבות מיוחדות לתשואה המאכזבת.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 28.06.2020 12:33
    Article Preview

    כמדי שנה, הפד' ערך לבנקים בארה"ב "מבחני לחץ" שנועדו לאמוד את היכולת של הבנקים לעמוד במשבר. האופטימיות הקבועה (שהפעם מוצדקת) הייתה שם, אך הפד' הפתיע כאשר הודיע על מספר הגבלות לחודשים הקרובים. מניות הבנקים יורדות ב'טרום' לאחר הזינוק אמש.




    כמדי שנה, הפד' עורך לבנקים בארה"ב "מבחני לחץ" במטרה לאמוד את היכולת של הבנקים להתמודד עם משבר כלכלי בתקופה הקרובה. למרות שהפד' ושאר הבנקים המרכזיים מנסים להציג "רצינות" סביב מבחנים אלו, די ברור שמדובר בהצגה אחת גדולה - לא ניתן להכשיל בנק מסויים במבחנים כאלו. כישלון ב"מבחן לחץ" יגרום ל-"ריצה אל הבנק" מיד לאחר מכן והבנק יתמוטט זמן קצר לאחר מכן.


    אמש לאחר הסגירה פרסם הפד' את תוצאות המבחן השנה. האופטימיות הקבועה (שהפעם מוצדקת בניגוד לשנים הקודמות) הייתה שם שוב: "מערכת הבנקאות שלנו הייתה נקודת חוזקה במהלך המשבר הנוכחי. התוצאות של מבחני הלחץ מראות כי הבנקים שלנו נותרו חזקים למרות ההלם הגדול", טען רנדל קווארלס, יו"ר הוועדה המפקחת של הפד' בדוחות. מה ניתן לטעון? אם לאחר הזרמה של יותר מ-3.3 טריליון דולר למערכת הבנקאית תוך מספר חודשים המערכת לא הייתה חזקה, המצב היה רע.


    ובכל זאת, למרות הציניות של המשקיעים בנוגע למבחנים (שגם אנחנו הפגנו אתמול), הפד' הצליח להפתיע את המשקיעים עם הכרזה כי איסור ביצוע רכישות חוזרות (BUYBACK) עד לסוף הרבעון האחרון, כאשר במקביל הבנק הכריז על הגבלות בחלוקת דיבידנדים. בנוגע לרכישות העצמיות, לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן הבנקים וויתרו מיוזמתם בחודשים האחרונים על ביצוע רכישות אלו. ההגבלה על הדיבידנדים הייתה מפתיעה, והמניות של הבנקים יורדות כעת במסחר המוקדם לאחר הריצה אמש.


    בניגוד לשנים שעברו, הפד' לא פרסם ציון "עובר" או "נכשל" לבנקים, אלא רק פירט את השינויים במאזניהם ב-3 תרחישים שונים: מיתון והתאוששות בצורת V, התאוששות הדרגתית יותר בצורה של U ותרחיש של W, כלומר עוד גל יורד בשווקים.


    לפי התסריט הגרוע ביותר, הבנקים הבעייתיים ביותר הם Ally Financial (סימול:ALLY) ובנק אוף מונטריאול (סימול:BMO), כאשר יחס ההון הליבה (רובד1) צפוי לרדת לרמה של 6.3% ו-5.4% בלבד. קפיטל וואן (סימול:COF), שעלה לכותרות בחודשים האחרונים, דיסקברי (סימול:DFS) וברקלייס הם הגופים שצפויים לרשום את הפסד האשראי הגדולים ביותר. קרדיט סוויס (סימול:CS) הוא הבנק הפגיע ביותר בתרחיש הגרוע למתרחש בשוק הנדל"ן המניב.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 25.06.2020 13:55
    Article Preview

    ממשל טראמפ דחה באפריל האחרון את תשלומי המס של האזרחים/חברות בעקבות הבעיות בשווקים. אתמול רמז שר האוצר מנוצ'ין כי הוא עשוי לדחות שוב את הדד ליין מה-15 ביולי. לנוכח הנתונים בשטח, סבירות גבוהה שאכן הדד ליין יידחה שוב. תיאוריית ה-MMT הופכת למציאות




    בעולם נורמלי, הכנסות המדינה מגיעות מגביית מיסים. כאשר מדינה מוציאה יותר מהכנסותיה היא נכנסת למצב של גירעון והיא פונה לשוקי ההון לטובת גיוס חוב. החודשים האחרונים הם הכל חוץ מ"עולם נורמלי" והם מעלים שאלה שנראה שהולכת לתפוס כותרות בשבועות הקרובים: בעולם שבו הבנקים המרכזיים ממנים בצורה כמעט מוחלטת את החוב הממשלתי, מדוע צריך לגבות מיסים?


    קשה היה להתעלם מההלאמה שהפד' ביצע בשוק האג"ח האמריקני בחודשים. ע"פ הנתונים האחרונים, הפד' מימן כ-105% מסכום האג"ח שהממשל האמריקני הנפיק בחודשים האחרונים. ע"פ סקירה של מחלקת החקר של בנק אוף אמריקה מוקדם יותר החודש, הפד' היה הקונה המשמעותי היחידי של אגרות החוב של ארה"ב.


    הגופים שקונים את החוב הממשלתי של ארה"ב ברבעונים האחרונים, ע"פ בנק אוף אמריקה


    אז הפד' מימן לבדו את החוב של הממשל האמריקני בחודשים האחרונים. כעת מגיעים סימני השאלה: מדוע להפסיק כאן? מדוע שהפד' לא ימשיך לממן את החוב האמריקני גם בחודשים הבאים? מדוע לגבות מיסים

    מהחברות/פרטיים?


    בהקשר לשאלות אלו נציין את הראיונות שביצע אמש שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, למספר כלי תקשורת בארה"ב. מלבד ההתבטאויות האופטימיות הקבועות סביב הכלכלה האמריקנית, מנוצ'ין טען כי הממשל שוקל לדחות הדד ליין של ה-15 ביולי להגשת תשלומי המס. נזכיר כי הדד ליין הנוכחי הוא למעשה דחייה של עונת תשלומי המס שהיו צריכים להיות משולמים ב-15 באפריל, כאשר מנוצ'ין הודיע בזמנו על דחייה לנוכח הבעיות בשווקים.


    נוסיף כי בדר"כ, עונת המס בארה"ב מעניקה לממשל האמריקני הכנסות של 200 מיליארד דולר, אך הערכות לעונת המס הקרובה נמוכות משמעותית.


    להערכנתו בביזפורטל, לא במקרה מנוצ'ין טען את דברים אלו וההסתברות לדחייה נוספת/ביטול של עונת המס הקרובה גבוהה למדי. מנוצ'ין ניסה לשגר אתמול "בלון ניסוי" לשווקים כדי לראות את תגבותם. ביטול/דחייה של עונת המס בחודש הבא למעשה יפתור את התעלומה הגדולה ביותר בשווקים היום - מדוע הממשל האמריקני אוגר כמות מזומנים מטורפת של 1.63 טריליון דולר? לפי התחזית הרשמית, הסכום בקופה זו היה צריך להיות נמוך בחצי! בתקופה זו.


    ביטול הדרישה לתשלום מס רגע לפני הבחירות בארה"ב הוא אירוע שהנשיא טראמפ ירצה לבצע ובסמכותו לבצע - "שוחד בחירות" קלאסי. מדובר באובדן הכנסות של 150-200 מיליארד דולר "בלבד" - נתון זניח כאשר הפד' מממן את כל החוב.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 24.06.2020 19:23
    Article Preview

    כלכלני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) חותכים את תחזית הצמיחה העולמית. ב-IMF מעריכים כעת שהכלכלה העולמית תתכווץ השנה ב-4.9%, לעומת התחזית הקודמת באפריל שצפתה ירידה של כ-3% בתוצר העולמי. זאת, על רקע העלייה המתמשכת בחולי הקורונה בעולם.

    לגבי כלכלת ארה"ב מעריכים בקרן שהיא תתכווץ השנה ב-8% לעומת התחזית הקודמת שעמדה על ירידה של 5.9% בתוצר האמריקאי.


    "השפעות מגפת הקורונה קשות יותר בחצי הראשון של 2020 מכפי שהערכנו בעבר, ונראה שההתאוששות מהמגפה תהיה הדרגתית יותר ותימשך יותר זמן", מציינים ב-IMF.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 22.06.2020 08:22
    Article Preview

    עם משקל גבוה מדי לענפים מסורתיים כמו פיננסים ונדל"ן – שספגו את מירב הפגיעה בקורונה – וכישלון במשיכת חברות ההייטק, לצד מערך ממשלתי מיושן שהותיר את רוב כספי החילוץ בנבכי הבירוקרטיה, הבורסה הישראלית הפכה לאחת הגרועות מבין מקבילותיה במדינות המפותחות



    כיצד הפכה הבורסה הישראלית לאחת הגרועות מבין המדינות המפותחות בתקופת הקורונה? איך ייתכן שהמדינה שהתגאתה בשיעורי התחלואה והתמותה מבין הנמוכים בעולם והיתה לאחת המדינות הראשונות שהחלו לשחרר את המשק לפעילות כמעט סדירה, לא ראתה את ההישגים מתורגמים לשוק המניות? הדברים בולטים בעיקר כאשר מסתכלים על החודש האחרון שהיה בין הטובים (יש שיאמרו בצורה מוגזמת) במרבית השווקים בעולם כאשר המדדים המרכזיים באירופה ובאסיה רשמו תשואות דו ספרתיות, S&P 500 מחק את הירידות מתחילת השנה ונאסד"ק אף כבש שיא חדש. בזמן החגיגה הזו תל אביב דישדשה. בסיכום של 30 הימים האחרונים המדדים בתל אביב רשמו תשואה אפסית.

    גם אם מסתכלים על תקופה ממושכת יותר של מחצית השנה הראשונה של 2020, שתיזכר כאחת השנים התנודתיות והקשות בשווקי המניות, תל אביב נמצאת בפיגור. אפילו מדד מיושן כמו דאו ג'ונס שחוגג בימים אלה את יום הולדתו ה־124 ונחשב למדד שקפא בזמן ולכן לא מייצג, פתח פער מול תל אביב. דאו ג'ונס איבד מתחילת השנה "רק" 10% בעוד שתל אביב 35 שהכי קרוב אליו מבחינת השוואה כמי שמכיל מעט מניות שמגיעות ברובן מענפי כלכלה מסורתיים, צנח ב־17%. מדד ת"א 125, הרחב והמייצג יותר צלל בשיעור דומה של 18% ומפסיד בהשוואה ל־S&P500 שאיבד 5% בלבד מתחילת השנה ורק בשבוע שעבר היה בטריטוריה חיובית.

    למעשה, הביצועים של תל אביב הכי קרובים לאלה של פוטסי הבריטי, מדינה שהתכחשה לקורונה תקופה ממושכת וכתוצאה מכך ספגה מכה בריאותית וכלכלית קשה ביותר. התוצר הבריטי התכווץ ב־20% באפריל – אחד השיעורים החדים ביותר מקרב מדינות מערביות ולאין שיעור יותר מאשר ירידה שלפתע נראית צנועה של פחות מ־7% בתוצר בישראל ברבעון הראשון של השנה.
    אתמול, מבלי שהמשקיעים המקומיים נהנו מדובשו, הם קיבלו שוב מעוקצו לרגל חששות מפני גל שני של קורונה ופיזור מחודש של איומים לצמצום הפעילות הכלכלית. המדדים המובילים מיהרו ליפול כאשר במקביל מדד הפחד שוב בעלייה. מדד ת"א 125 איבד אתמול 1.9%, ת"א 35 רשם ירידה של 1.8%, ומדד הנדל"ן הוביל את המגמה השלילית עם צניחה של 2.7%. ירידות אלה היו חדות הרבה יותר מפער הארבטיראז' של סוף השבוע מול ארה"ב, כאשר הדבר נובע במידה לא מועטה גם מעדכון המדדים המתקרב שמוסיף לתנודתיות לנוכח התחזיות כי מספר גדול של 6 עד 8 מניות "כבדות" ייאלץ לעזוב את מדד ת"א 35.
    ...

  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.