שפל של חמש שנים בהשקעות בסטארט-אפים ישראלים

לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) במחצית הראשונה של 2023 הושקעו בחברות סטארט-אפ ישראליות 3.9 מיליארד דולר בלבד וקצב ההשקעות עומד בניגוד לסמני התאוששות במקומות אחרים בעולם. ברבעון השני לא היו סימני התאוששות לעומת הרבעון הראשון של השנה
במחצית הראשונה של 2023 הושקעו בחברות סטארט-אפ ישראליות 3.9 מיליארד דולר בלבד. מדובר בצניחה של 70% מול התקופה המקבילה אשתקד וצניחה של 29% ביחס לחציון הקודם, כך עולה מנתונים שמפרסם ארגון SNC (סטארט-אפ ניישן סנטרל). מעבר לכך, ברבעון השני לא היו סימני התאוששות לעומת הרבעון הראשון ונרשמה ירידה של 10% בקצב ההשקעות בין הרבעונים. קצב ההשקעות הנוכחי הוא הנמוך ביותר מאז 2018 ועומד בניגוד לסימני התאוששות בהשקעות בסטארט-אפים בארה"ב שנרשמו בין המחצית האחרונה של 2022 לבין המחצית הראשונה של השנה.

מעבר לירידה בהיקפי ההשקעות, נרשמה גם ירידה של 53% במספר סבבי ההשקעות מול המחצית המקבילה לשפל של תשע שנים. עם זאת, בפעילות שנותרה בולטת דווקא הדומיננטיות של משקיעים זרים שהובילו 70% יותר סבבים מהמשקיעים המקומיים ונכנסו להשקעות חדשות בהיקף שהיה גדול ב-17% לעומת הקרנות המקומיות.
בפילוח לסקטורים נראה כי הפעילות בישראל דומה למגמות כלל עולמיות - פחות פינטק, יותר אקלים-טק. בפינטק סך ההשקעות הפרטיות בישראל צנח ביותר מ-50% מ-6 מיליארד דולר ב-2021 ל-2.6 מיליארד דולר ב-2022, כאשר במחצית הראשונה של 2023 הושקעו בסקטור רק 545 מיליון דולר. גם ההשקעות בסייבר נחתכו ב-57% למיליארד דולר, אבל מדובר בהתייצבות ראשונה אחרי מגמת ירידה עקבית מאז סוף 2021. הירידה החדה ביותר נרשמה בהשקעות בפתרונות תוכנה ו-IT שצללו ב-66% והסתכמו ב-450 מיליון דולר בלבד. ניצני האופטימיות בפלח זה מגיעים מעלייה בהשקעות בחברות בשלבים מוקדמים שעוסקות ב-Generative AI.
בניגוד לרוב הסקטורים האחרים, תחום האקלים חווה עליה במימון הפרטי וציבורי - 900 מיליון דולר לעומת 700 מיליון דולר במחצית השנייה של 2022. לצד פער שנרשם בהשוואה לשיא שחווה הסקטור במחצית הראשונה של 2022 -השקעות בגובה של 2.5 מיליארד דולר, הן במספר העסקאות והן בשווין. ב-SNC מעריכים כי תחום זה יצליח להישאר יציב יחסית לתנאי השוק הנוכחיים, בזכות הביקוש לפתרונות טכנולוגיים לסילוק פחמן ולמעורבות הגבוהה של תאגידים בסקטור.