ת"א 25 נהפך לת"א 35 - איך זה ישפיע על המשקיע הקטן?

מדדי הבורסה המובילים של תל אביב יעברו שינוי משמעותי בחודשיים הקרובים ■ מספר המניות במדדים יגדל, המשקל של כל מניה במדד יקטן, והמדדים ייהפכו לתנודתיים פחות, יעילים יותר להשקעה ויקבלו שמות חדשים ■ הנה כל מה שכדאי לדעת



אם יש מגמה אחת ברורה בשוקי ההון של השנים האחרונות, הרי שהיא הגידול העקבי בסגנון ההשקעה הפסיבי - השקעה במוצרים העוקבים אחר מדדי מניות ואג"ח. הנטייה הזאת של הציבור מגיעה אחרי שנים ארוכות של ניסיון ומחקרים שהראו כי רוב מנהלי ההשקעות מתקשים להכות את תשואת המדדים לאורך זמן.



זו תופעה כלל עולמית, וישראל אינה יוצאת דופן. מדדי המניות המובילים — דאו ג'ונס בארה"ב או ת"א 25 בתל אביב — הם המותג העיקרי של הבורסות. כשאומרים "הבורסה עלתה" או "הבורסה ירדה", כמעט תמיד מתכוונים למדד המרכזי והמוביל בה. ומכיוון שמוצרים עוקבי מדד נהפכו לכלי ההשקעה מרכזי של הציבור הרחב, המדדים דורשים בחינה מחודשת. האם המדדים מספקים למשקיע כלי השקעה יעיל וטוב? האם אפשר לשפר אותם כדי לשפר את התשואות שמקבל הציבור המשקיע בהם לאורך זמן? אלה שאלות כבדות משקל שבבורסה


מתחבטים לגביהן קרוב לשנתיים.


מדד ת"א 25 (המעו"ף), שהחל את דרכו בתחילת 1992, חוגג בימים אלה חצי יובל להשקתו. המדד, שהושק ב–100 נקודות, עומד כיום על כ–1,470 נקודות, וייצר למשקיעים בו תשואה שנתית נומינלית של 11.3%, ותשואה ריאלית בניכוי אינפלציה של כ–7.8%. רוב התשואה הזאת הושגה ב–15 השנים הראשונות לקיומו.


לכבוד "יום ההולדת" ה–25 אירגנו לו מנהלי הבורסה מתיחת פנים. בעוד חמישה שבועות יצטרכו הסוחרים והמשקיעים בתל אביב להתרגל למציאות חדשה — מדד הדגל יתרחב ויכלול 35 מניות במקום 25. גם שאר המדדים יגדלו ויתווספו אליהם עוד מניות. הנהלת הבורסה החלה לתכנן את הרפורמה לפני כשנה וחצי, והיא צפויה להימשך כמה חודשים. בסופם תשיק הבורסה גם כמה מדדי מניות חדשים, שיתווספו למדדים המשופצים.


השינוי שמבצעת הבורסה במדדים אינו מחייב את המשקיעים לבצע צעדים אקטיביים כדי להתאים את תיק ההשקעות שלהם למצב החדש. עם זאת, למשקיעים שבוחנים מדי פעם את העדפותיהם ועוקבים אחר תיק ההשקעות שלהם כדאי להבין את הרפורמה הזאת קצת יותר לעומק. הדבר עשוי לסייע להם להרכיב את תיק ההשקעות בצורה שתואמת יותר את העדפותיהם. להלן תשובות לשאלות המרכזיות סביב רפורמת המדדים.




מתי נכנסת הרפורמה לתוקף?


יום חמישי הקרוב, 12 בינואר, הוא היום שבו ייקבע אילו מניות ייכללו במדדים השונים. רשימת המניות כבר התגבשה כמעט לגמרי, אך יכולים עדיין לקרות בה שינויים קלים. שבועיים לאחר מכן תפרסם הבורסה את הרשימה הסופית של המניות בכל מדד. הרפורמה עצמה תיכנס לתוקף בעוד חודש — יום חמישי, 9 בפברואר. בפועל, השינוי במדדים יתבצע לאחר סיום המסחר באותו יום.


יום המסחר הראשון במדדים החדשים הוא יום ראשון, 12 בפברואר.




אילו מדדים ותיקים ייעלמו בעקבות הרפורמה, ואילו מדדים חדשים ייכנסו לבורסה?


השינוי העיקרי הוא הרחבה של מדדי המניות הקיימים. למדד ת"א 25 יתווספו עשר מניות והוא ייהפך לת"א 35, ות"א 75 ייהפך לת"א 90. מדד ת"א 100, שמורכב מהמניות שבשניהם, ייהפך לת"א 125. למדד יתר 50, שכולל את 50 המניות הבאות בתור אחרי 100 המניות בת"א 100 — יתווספו 10 מניות, והוא ייקרא כעת 60 SME (עסקים קטנים ובינוניים בישראל). כמו כן, שום מדד שקיים כיום לא יימחק מהמסחר, ובשלב מתקדם יותר תשיק הבורסה שלושה מדדי מניות חדשים — בלוצ'יפ 15, שיכלול 15 חברות ישראליות גדולות; SME 150, שיכלול את מניות SME 60 ות"א 90; ו"רימון", שיכלול 180–200 מניות מהמדדים המובילים בבורסה — ת"א 125 ו–60 SME. המדדים החדשים יושקו במשך 2017.


האם הרפורמה היא רק במדדי המניות, או שגם מדדי האג"ח נכללים בה?


הרפורמה הנוכחית כוללת רק את מדדי המניות. בשלב זה לא מתוכננת רפורמה נוספת במדדי האג"ח. עם זאת, לאחר שיושלמו שינויי המדדים, הנהלת הבורסה תבצע בחינה מקיפה של מדדי האג"ח כדי להחליט אם דרושה רפורמה גם בהם.

מה היו השיקולים של הנהלת הבורסה בהשקת מדד בלוצ'יפ 15?


אחת המחלוקות סביב המדדים היא אם הם צריכים לשקף את הכלכלה הישראלית, ואיזה מדד משקף אותה בצורה הטובה ביותר. לפיכך, הבורסה החליטה ליצור מדד ישראלי לחלוטין, שישקף את הכלכלה המקומית ויאפשר לשווק אותו למשקיעים זרים. המדד יכלול את 15 המניות עם השווי הגבוה ביותר בבורסה, וכל אחת מהן תקבל משקל שווה בו — 6.6%. המשקל השווה נועד למנוע תלות והטיה למניות בודדות או למגזרים ספציפיים. כמו כן, בלוצ'יפ 15 יכלול רק חברות שהתאגדו בישראל, לא יכלול חברות אחזקה, ולא יהיו בו יותר משתי מניות מאותו הענף.








איזה מדד מבין המדדים החדשים יהיה החשוב ביותר?


בלוצ'יפ הוא אמנם מדד מעניין, אך קשה לדעת אם דווקא הוא ייהפך למדד הדגל של הבורסה בתל אביב. זהו עדיין מדד חדש, ומספר המניות בו קטן. משקיעים מהציבור יעדיפו כנראה להתמקד במדדים עם מספר גדול יותר של מניות (ת"א 35 ות"א 125). איזה מדד יככב במהדורות החדשות? מוקדם לומר.


מדוע החליטה הבורסה לשנות את מדדי המניות? מה לא בסדר במדדים הקיימים?


מדדי המניות הקיימים מלווים אותנו שנים ארוכות, אך הבורסה מנסה להפוך אותם לאטרקטיביים יותר ולשפר גם את הסחירות בהם. אחת המטרות למשל היא למנוע מחיקה של חברות וירידה במחזורי המסחר. בנוסף, חלק מהמדדים הישראליים נפגעו בשנה וחצי האחרונות בגלל שילובן של מניות לא ישראליות בהם. תשואת המדדים הכבדים (ת"א 25 ות"א 100) נפגעה בשנה האחרונה בגלל הטיה לכמה מניות פארמה גדולות, ובהן מיילן, פריגו ואופקו, שאינן ישראליות.


מניותיהן של חברות הפארמה הגדולות איבדו ב–2016 עשרות אחוזים משוויין מסיבות שונות. בין היתר, הסיבה לכך היא לחצים בארה"ב להוזלת מחירי התרופות. כתוצאה מכך ירד מדד ת"א 25 ב–2016 בכ–3%, בעוד מדד נאסד"ק עלה בכ–8%, S&P 500 עלה בכ–13% ומדדי המניות הקטנות בתל אביב עלו בכ–20%–25%.


לפי הרפורמה, ת"א 75 ייהפך לת"א 90, אבל קראתי בתקשורת שיהיו בו 96 מניות - איך זה יכול להיות?


אחד הצעדים החשובים שעשתה הבורסה הוא להגדיל את אחזקות הציבור במניות כתנאי לכניסה למדדים. המטרה היא להגדיל את מספר המניות שמחליפות ידיים בשוק, ולהפוך את המניות האלה לנזילות יותר וסחירות יותר.


הצעד אמור לתמוך בגידול במחזורי המסחר. כיום, תנאי הסף לכניסה למדד הוא שיעור אחזקות ציבור של 25% (ו–20% לחברות גדולות). התנאי החדש הוא 30% לחברות שכבר נכללות במדד, ו-35% לחברות חדשות.


כניסה למדד ת"א 35, למשל, מחייבת גם שאחזקות הציבור יגיעו להיקף מינימלי של מיליארד שקל.


כדי להגיע לרף הנדרש, היו צריכים בעלי שליטה בחברות למכור מניות שלהם בשוק. חלק מהחברות נתקלו בקשיים ולא הצליחו לעמוד בדרישות האלה עד סוף 2016. הבורסה החליטה לתת לבעלי השליטה ארכה, והם יצטרכו לדאוג לפיזור מניותיהם בציבור עד שנה לאחר החלת הרפורמה.


עם זאת, הבורסה הגיעה למסקנה כי מתן הקלות לחברות מסוימות על חשבון דחיקתן של חברות אחרות שכן עמדו בתנאים אינה הוגנת. לכן הוחלט להגדיל את מספר המניות במדד ת"א 90 לתקופה מוגבלת של כמה חודשים — והוא יכלול בתחילה 96 מניות.



אילו שינויים פנימיים נוספים יהיו במדדים?


הבורסה הורידה את המשקל המקסימלי של כל מניה במדד ת"א 35 מ–10% ל–7%. המשקל המקסימלי של כל מניה בת"א 125 ירד מ–7% ל–5%. הדבר התאפשר בין היתר בגלל הוספה של מניות למדדים, ואמור לצמצם את התלות במניה או במגזר ספציפי.


הבורסה גם שינתה את האופן שבו מתבצע שינוי המשקלות במדד. כך, אם למשל חברה כמו וויקס או צ'ק פוינט — חברה בעלת שווי שוק גבוה, שיכול להגיע מהר מאוד למשקל המקסימלי במדד — תפתיע ותחליט להירשם למסחר בת"א, המשקל שלה במדד יגדל בהדרגה ולא באופן מיידי. גם הפחתת המשקלות כעת, לאחר החלת הרפורמה, תתבצע בהדרגה. מניית בנק הפועלים, למשל, תרד מ–10% (משקלה בת"א 25) ל–7% לא בחדות, אלא במשך כמה חודשים. גם היציאה והכניסה למדדים לאחר ביצוע הרפורמה תהיה קשה יותר. כניסה של חברה לת"א 35 תצריך ממנה להגיע לפחות למקום 30 מבחינת שווי השוק. יציאה מהמדד תהיה רק לאחר הידרדרות למקום 40 ומטה. הדבר נועד למנוע תחלופה תכופה של מניות במדדים, תופעה שמנוצלת לא פעם על ידי משקיעים אקטיביים ופוגעת במשקיעים במדדים.





לפני כשנה נכנסה לבורסה חברה אמריקאית בשם מנקיינד, אשר אמרו עליה שהיא גרמה להפסדים למי שהחזיק בתעודות סל על מדד ת"א 100. איך זה קרה? האם זאת אחת הסיבות לשינוי שנעשה כעת?


מנקיינד, חברת ביומד אמריקאית, ניצלה את היכולת לגייס הון בישראל לקראת סוף 2015, ונכנסה במהרה ל–100 המניות הגדולות בישראל. ואולם, פחות מחודשיים לאחר מכן מנייתה החלה לצלול בעקבות ביטול הסכם מהותי, דבר שגרם לפגיעה בתשואות המדדים, ובהתאם גם לפגיעה בתעודות הסל. אמנם הבורסה החלה לעבוד על הרפורמה במדדים עוד קודם לכן, אבל הדיון סביב מנקיינד הציף כמה בעיות במתודולוגיית המדדים, שנפתרו על ידי הבורסה במסגרת הרפורמה.


האם במדדים החדשים יהיו רק מניות של חברות ישראליות או שחלק מהם יכללו גם מניות של חברות זרות?


אחת ההחלטות שקיבלה הבורסה היא להפוך את מדדי המניות לישראליים יותר, והדבר בא לידי ביטוי במדדים החדשים. אמנם המניות הזרות שכבר נמצאות כיום במדדים לא ייצאו מהם, והן לא יהיו נבדלות מהמניות הישראליות. עם זאת, מניות זרות חדשות לא ייכנסו למדדי המניות. כמו כן, אם אחת המניות הזרות הקיימות תיפלט מהמדדים, היא לא תעבור למדד אחר. כך, אם השווי של חברה זרה שנסחרת בת"א 35 ילך וירד עד שהיא תיפלט מהמדד — המניה לא תעבור למדד ת"א 90.


אני מחזיק כיום תעודת סל על מדד תל אביב 100 ב–150 אלף שקל. מה יקרה לי בחשבון יום לאחר החלפת המדדים? האם ייגבה ממני כסף? האם יהיה שינוי בערך התעודות?


התפקיד של חברות תעודות הסל הוא להיצמד להרכב מדדי הבורסה בכל עת, בהתאם להרכב העדכני שלהם. כך הן יעשו גם בעדכון המדדים הקרוב. הן עושות זאת גם כיום באופן שוטף, למשל כשמניה מסוימת נכנסת למדד על חשבון מניה אחרת. מי שמחזיק בתעודת סל לא צריך לעשות שום דבר מיוחד לרגל הרפורמה. הוא גם לא יחויב על כך כספית. מבחינת המשקיע הפשוט, המצב לא משתנה כלל. דמי הניהול יישארו כפי שהם וכך גם הערך הכספי של התעודות.


איך תיראה ההיסטוריה של תעודות הסל והמדדים?


מכיוון שמדובר בשינוי הרכב המדד ולא בהחלפתו — לא יחול שום שינוי בהיסטוריה של המדדים. מדד ת"א 35 "ימשיך" את ההיסטוריה של מדד ת"א 25.


נניח שאני מזהה מניה שלא כלולה כיום בשום מדד ולאחר הרפורמה היא תיכלל במדד יתר 60 - האם כדאי לי לקנות אותה כעת לפני שהיא נכנסת למדד? הרי ייווצר לה ביקוש בימים הקרובים.


הרפורמה במדדים גוררת היצעים וביקושים גבוהים בחלק מהמניות, שכן חברות תעודות הסל צריכות להצטייד ולמכור מניות בהתאם למשקלות החדשים. משקיעים מתוחכמים מבצעים באחרונה סימולציות, שבהן הם עוקבים אחר הרכב המדדים המתגבש, בוחנים האם יהיו היצעים או ביקושים, ומנסים לנתח אם תהיה תנודה משמעותית במניה ולאיזה כיוון. מכיוון שבשוק יש הרבה שחקנים שמנסים לצפות את התנודות במניה, ונכנסים לפוזיציות בהתאם, קשה לדעת איך תגיב כל מניה בסופו של דבר. הרווחים, אם יהיו כאלה למי מהשחקנים, לא אמורים להיות גבוהים, ובפעולות כאלה יש גם סיכון.