ישראל זיו

דאבוס 2014 - מדוע כולם מדברים על הצורך לצמצם את אי השוויון ומדוע בישראל עוד יהיה הרבה יותר גרוע לפני שיהיה יותר טוב?

מן העיתונות: "דאבוס 2014 // אי השוויון - הסכנה מספר 1 לעולם? לפי סקר שערכו אנשי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, "הפער הכרוני בין ההכנסה של האזרחים העשירים ביותר לבין זו של העניים ביותר נתפש כסיכון הגדול ביותר לעולם" ■ מה גרם לשינוי התודעתי שהביא את האי־שוויון למרכז הבמה, ומדוע זה לא קורה בישראל? "
תגובתי:
מי לא שונא יפי נפש, צביעות ודמעות תנין? מה הרגשתם כשראיתם את תוצאות הסקר שערכו מארגני הכנס העולמי בדאבוס בקרב 700 מומחים? מה פתאום, קמה לה הצמרת הכלכלית העולמית ומתוך עיירה פסטורלית ומושלגת, בשבוע של מינגלינג, ו-נטו'ורקינג, עמוס בארוחות פאר ובנציגי תקשורת מכל העולם, נוקבת באי השוויון בהכנסות כצרה מספר 1 של הכלכלה העולמית? הממצא העיקרי בסקר קבע כי "הפער הכרוני בין ההכנסה של האזרחים העשירים ביותר לבין זו של העניים ביותר, נתפש כסיכון הגדול ביותר. ביכולתו ליצור נזק גלובלי בעשור הקרוב".


גם הנשיא אובמה, בקדנציה השנייה והאחרונה שלו, הצהיר לאחרונה כי הוא רואה בטיפול באי השוויון הגדל בארה"ב את המשימה החשובה שלו לשנת 2014 וכי הצמיחה דילגה על מעמד הביניים ועל השכבות החלשות. הצנטריפוגה הכלכלית, שדוחקת את מרביתנו למטה בסולם הסוציו-אקונומי ודנה אותנו לחיים קשים ולמאבק קיום יום יומי, בועטת במקביל למעלה מיעוט עשיר, מיוחס ומקושר. אבל זה לא חוכמה גדולה מצידו, הוא שולט וקובע את כללי המשחק של הרולטה הזו. כמו בקזינו. אי אפשר לנצח את "הבית". לאחרונה התפרסםמחקר לפיו 85 האנשים העשירים בעולם מחזיקים בעושר הזהה לשווי של מחצית מאוכלוסיית העולם – 3.5 מיליארד אנשים והוא מהווה הקצנה של ממצאים קודמים לפיהם 1% מהאוכלוסייה מחזיק כ- 40% מההון. גם המאמצים לחלץ את הכלכלה הריאלית מהמשבר הפוקד אותה מאז 2008, מתרכזים בחילוץ של אותו 1% מיוחס, מתוך תקווה שחילוצו יניע את הכלכלה ויאפשר לצמיחה לחלחל למטה בפרמידה הכלכלית והחברתית, אך זה לא קרה. ההערכה ש-95% מההתאוששות הכלכלית והפיננסית נותרה בידיו של ה-1%, בעוד כל השאר נאבקים על הפירורים.
אי השוויון בכל העולם גדל, ה-1% ממשיך להתעשר בעוד כל השאר מוצאים את עצמם חיים בעבדות מודרנית ונאבקים כדי לגמור את החודש. זה נכון באר"ב ונכון גם אצלנו. על כך אין מחלוקת. צמיחה כלכלית מכלילה, כזו שמהפירות שלה נוכל כולנו להנות, הפכה ללא יותר מפנטזיה נחשקת.
האליטות הכלכלית והפוליטית, ברחבי העולם המערבי, לא לקו לפתע בנקיפות מצפון או בנטייה לאלטרואיזם. הסיבה העיקרית לחשיבות שהן מייחסות לפתע לגידול באי השוויון היא כסף, שליטה וייצר ההישרדות שלהן.


התוצאות העגומות של האביב הערבי, מחאות אלימות ברחבי אירופה, שהגיעו אפילו עד קופנהגן השלווה ויותר מ-20 נשיאים וראשי ממשלות אירופאים ששילמו בכסא שלהם על נזקי המשבר הכלכלי העולמי, הבהירו להן היטב שאם הן חפצות חיים, עליהן לטפל בדחיפות בנושא הגידול באי השוויון.
כיצד החליטו האליטות לטפל בבעיית אי השוויון?
א. ע"י לגליזיציה, דה יורה ודה פקטו, של מריחואנה לשימוש עצמי. כידוע, סטלנים לא עושים מהפכות. כתבתי על זה בהרחבה כאן: "מריחואנה להמונים בישראל? החשבון האמיתי" .
ב. ע"י תשלום מס שפתיים לטובת המלחמה בעוני ובפערים הגדולים והקצאה מתוקשרת היטב של פירורים מתוך התקציב למטרות חברתיות. כך למשלהצהיר לאחרונה משרד הרווחה יעביר 200 מיליון שקל למלחמה באי ביטחון תזונתי, למרות שהכסף עדיין תקוע באוצר, בהעדר תוכנית מפורטת לשימושים של התקציב המתוקשר הזה. העיקר שההצהרה צוטטה בכלי התקשורת.
גם את ההצהרות ה"חברתיות" הנ"ל המגיעות מדאבוס, יש לראות באותו ההקשר.
איך אומרים? הכלבים נובחים והשירה עוברת.
הסטארט-אפ החלומי החדש: השקעה בצמצום הפערים ואי השוויון
הדרך השלישית לטיפול באי השוויון ובפערים החברתיים היא להשקיע משאבים רבים ולבצע רפורמות משמעותיות כדי לצמצם את אי השוויון. לא מדובר על הרס הקפיטיליזם, אלא בדיוק ההיפך. השקעה חכמה בצמצום הפערים היא הדרך היחידה להציל את השיטה הקפיטליסטית הקורסת. להציל אותה ממה? מעצמה. פרופ' עומר מואב ניסח זאת כך: "השיטה לא אשמה. אין קפיטליזם חזירי. יש בני אדם שנוהגים בחזירות".
השקעה בצמצום הפערים תהיה ההשקעה המשתלמת ביותר עבור האליטות אי פעם. שימו את המוסר והאתיקה בצד ותשכחו מהמילים אלטרואיזם או סוציאליזם. תנו לכסף לדבר. אם תקימו סטארט-אפ שיתמחה בהשקעה בצמצום הפערים, תגלו שהתשואה בגין השקעה "חברתית" לכאורה כזו, היא פשוט חלומית. עבור ה-1% זו תהיה ההשקעה הטובה ביותר שעשה אי פעם. חד וחלק.
על ההוכחות ועל ההיגיון שמאחורי המחקרים, הספרים והממצאים האמפיריים של הכלכלנים הבכירים בעולם, של מכוני מחקר מובילים ושל גופים מסוגה של קרן המטבע הבינלאומית, לפיהן ישתלם לממשלות ולאליטות להשקיע בצמצום אי השוויון, כתבתי בעבר רבות:
בספרו "מחיר האי שוויון" מסביר חתן פרס נובל לכלכלה, הפרופ' ג'וזף שטיגליץ, מדוע משתלם לעשירים להשקיע בצמצומו. הרעיון פשוט: הפגיעה במעמד הביניים ובשכבות החלשות מקטינה את ההכנסה הפנויה שלהם ואת החסכונות שלהם. בהתאם, קטנה הצריכה הפרטית, קטנה גם המעורבות שלהם בשווקים הפיננסים ובכל שאר המנגנונים המשמשים מקור רווח עיקרי עבור ה-1%. הרי ברשתות של מי אנו קונים? בבנקים של מי אנו חוסכים? ובמוצרים הפיננסים של מי אנו חוסכים? התשובה ברורה: בסופו של דבר, הכסף שלנו עולה למעלה בפירמידה ומוצא את עצמו בכיסים של ה-1%. הפרופ' שטיגליץ פונה ל-1% ומסביר לו בפרוטרוט שהשקעה בצמצום הפערים צריכה להתבסס על כדאיות כלכלית וחשבון פשוט: כדי להמשיך ולהנות מהשיטה הקפיטליסטית המהווה עבורם תרנגולת המטילה ביצי זהב, יש לעשירים אינטרס לשמר אותה ולמנוע את התפרקותה. על ידי השקעה באי השוויון הם יעזרו להתאוששות הכלכלית של ה-99% ובכך יעזרו בעצם לעצמם. פשוט, לא? העשירים הם המרוויחים הגדולים מהשיטה הכלכלית הנוכחית ולכן יש להם אינטרס לשמר ולהגן עליה מפני מהפכות. עבור העשירים, הסדר הכלכלי-חברתי הקיים הוא תרנגולת המטילה ביצי זהב. אם מצבם של הצרכנים טוב, הם פותחים את הארנק וקונים מוצרים, רכבים, דירות, סמארטפונים ומוצרים פיננסים - מחברות שנמצאות בבעלותם של בעלי ההון והשררה. שטיגליץ אינו מציע שוויון מוחלט, אלא מסביר לעשירים כי כדאי שהניצחון הכלכלי של ה- 1% על ה-99% יהיה ניצחון בנקודות אבל לא בנוק אאוט ( KO) שעלול להרוס גם אותם. ככה זה כשגם אלה וגם אלה הם חלק ממערכת כלכלית-חברתית אחת, בה מתקיימים קשרים הדוקים ותלות הדדית מוחלטת בין כולם לכולם.
גם המשקיע המפורסם ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם והמייסד של חברת PIMCO מסביר כי "לאנשים הרגילים, ל-99% כבר אין כסף. ל-1% העשירים ולתאגידים הגדולים יש. כלכלות מפותחות עובדות בצורה אופטימלית כשאי השוויון בהכנסות הוא מינימלי".



לאחרונה ציטטתי דיאלוג מצחיק ועמוק בין סטיבן קולבר, מנחה התוכנית הפופולרית The Colbert report לבין שר העבודה לשעבר בממשלו של הנשיא קלינטון וכוכב הסרט הדקומנטרי Inequality for all , רובין רייס.
קולבר לרייס:
1. לפני 3 שנים הייתי אצלי בתוכנית צלצלת בפעמוני האזעקה והזהרת שאם לא נעשה משהו, זה יהרוס את הכלכלה, או שיגרום למהפכה של ממש. ועכשיו, 3 שנים אחרי, אני עשיר מתמיד ומניח שחזרת לתוכנית כדי להתנצל.
רייס: לא. לא אמרתי לך מתיי זה יקרה. אמרתי שאם נמשיך באותו הכיוון זה מסוכן לכלכלה ולדמוקרטיה שלנו ואני עדיין חושב שזה המצב כיום.
2. איך זה יגרום להתמוטטות כלכלית? אני לא מבין מה רע בכך שלי יש את כל הכסף.
רייס: לרוב האמריקאים כבר אין את אותו כוח קניה שאמור לתדלק את הכלכלה והצמיחה וזו הסיבה שההתאוששות הכלכלית הנוכחית היא האנמית ביותר שראינו אי פעם.
3. כמה זמן יעבור עד שנקודת המשבר תגיע? כי אם נסחוב את המצב הנוכחי מספיק זמן, ייתכן שיהיה לי מספיק כסף להתחיל כלכלה חדשה משלי ופשוט לנפנף לשלום את זו הנוכחית.
רייס: אכן כמה אנשים הם כל כך עשירים שהם עוזבים את ארה"ב ומקימים לעצמם מקלטי מס בחו"ל ובפועל מקימים לעצמם כלכלה משלהם.
4. תוכל לתת לי רמזים ועיצות לאילו מקלטי מס העשירים ממלטים את כספם ?
רייס: למה שלא תנסה את הולנד, או את צ'ילה. אלו מקומות טובים. אך רוב האמריקאים ורוב האנשים ברוב הארצות לא הולכים לשום מקום, אלא סומכים על כלכלה שצומחת עבור כולם. אנחנו עשינו את זה ב-3 העשורים אחרי מלחמת העולם השנייה ואין סיבה שלא נוכל לעשות את זה שוב.
5. על מי מוטלת האשמה? האם זו אשמתו של אובמה ? אה, סליחה, התבלבלתי. התכוונתי האם זו אשמתה של תוכנית הבריאות שהשיק אובמה (ObamaCare ) ?
רייס: לא. זו לא אשמתו של אובמה ולא של ObamaCare . מדובר על בעיה שהתפתחה במשך 30 שנה ואנחנו לא זיהינו אותה ובעצם הפנינו אליה את גבנו.
6. כאיש עשיר, אני מתחיל לפחד מכך שהעניים יבואו ויקחו את מה שיש לי. הרי אנחנו רק 1% ובעצם אנחנו מיעוט מדוכא.
רייס: סטיבן, אל תפחד. אם תהיה לנו חברה יותר שוויונית, שבה ליותר אנשים יש סיכוי להצליח ושיש בה מעגל רחב יותר של שגשוג, אתה תרוויח מזה. אני מבטיח לך את זה.
7. האם זו הבטחה עם החזר כספי מלא ?
רייס: אני לא מבטיח לך החזר כספי. לא.
8. מה אם לעניים ולשכבות הביניים יהיה משהו שאנחנו העשירים נרצה לקנות? לבטח יש להם איברים שניתנים להשתלה וגם בנות. האם יש להם משהו שנוכל לרכוש מהם תמורת כסף?
רייס: כן. אתה תוכל לרכוש. למשל, אם יהיה לנו שכר מינימום יותר גבוה, אז ליותר אנשים יהיה יותר כסף בכיס שיוכל לשמש אותם לצריכה שתשפר את מצבך ואת מצבם של אחרים כמוך.
9. מה הפתרון ב- 10 מילים ואנא הימנע מלהזכיר את נושא המסים.
רייס: תשקיע יותר בבתי ספר ובהשכלה גבוהה. תוציא את הכסף הגדול מהפוליטיקה ונסה לקבל יותר הכנסות מהעשירים.
10. זה יותר מ-10 מילים וזה רק דיבור ליבראלי על מסים.
רייס: אני אנסה שוב. תגדיל את ההכנסות ממסים על העשירים, דאג לבתי ספר יותר טובים ולהשכלה הגבוהה ותוציא את הכסף הגדול מהפוליטיקה.
11. להוציא את הכסף הגדול מהפוליטיקה? נניח, אבל בתנאי שלא תוציא את הכסף הגדול שלי ממני.
רייס: לא (צוחק)
בפועל, פרופ' רייס אומר דברים דומים מאוד לאלו של הפרופ' שטיגליץ ושניהם אומרים אותם לא בחדרי חדרים, אלא קבל עם ועדה. אבל בינתיים אמריקה מסרבת להקשיב.
גם קרן המטבע הבינלאומית והיו"ר שלה, ציטטו בשנה האחרונה ממצאים של מחקרים שעשו אודות הגידול באי השוויון והשפעתו על הצמיחה הכלכלית. אף היא כי בדקה ומצאה כי גידול באי השוויון מדכא את הצמיחה הכלכלית ואת יציבותה של המערכת הכלכלי:


בהקשר זה, כדאי לקרוא ולהפנים את דבריה של כריסטיאן לגארד , יו"ר קרן המטבע הבינלאומית:
"השגה של אבני הדרך האלה מחייבת העמקה של שיתוף הפעולה הגלובלי. עולם שקשור טוב יותר בינו לבין עצמו חייב להיות עולם שחלקיו השונים פועלים בשיתוף פעולה טוב יותר זה עם זה אם ברצונם לשגשג ביחד. פשוט אין ברירה אחרת. אנחנו שחקנים רבים, אך כולנו מעורבים במשחק אחד - משחק שחייב להתבסס על שיתוף פעולה, ולא רק על תחרות".


ישראל מפגרת אחרי ארה"ב ברמת אי השוויון וחבל שכך
כן, לא טעיתי. חבל שרמת אי השוויון, שהאכזריות, שהאטימות לסבל האנושי, שהניכור בין ה-1% לבין כל השאר, חבל שכל אלו אצלנו לא משתוות או אפילו עולות על מה שקורה בארה"ב.
למה? כי תהליך השינוי הנדרש מכלכלה המבוססת על משחק סכום אפס ועל דרוויניזם חברתי וכלכלי אכזרי, לכלכלה קפיטליסטית בריאה ומאוזנת, המבוססת על ערבות הדדית והרגשת הזולת, יכול להתרחש רק כשנרגיש שאנו עם הגב אל הקיר ושלפנינו החלטות גורליות של להיות או לחדול.
כל עוד לא הגדשנו את הסאה, כל עוד אפשר, איכשהו, להמשיך להסתדר במצב הנוכחי, אין לא לאליטות ולא לשכבות החלשות ולמעמד הביניים, את המוטיבציה להשתנות.
סוף דבר
-האם נמצאה סוף סוף המוטיבציה להשקיע בצמצום אי השוויון הכלכלי? כנראה שכן.
-האם היא מבוססת על אהבת הזולת, אלטרואיזם או נקיפות מצפון? ממש ממש לא.
-האם השקעה כזו עשויה להמריץ את הכלכלה והצמיחה העולמית? ברור שכן
-האם לעשירים "נפל האסימון" ? בכלל לא בטוח. חלקם עדיין עיוורים לחלוטין.
-מה עומד בינינו לבין "צמיחה מכלילה" ? היחסים הנוכחיים בינינו, שאינם משקפים את התלות ההדדית בינינו. במילים אחרות, הבעיה מתחילה ונגמרת בטבע האנושי.
-האם יהיה בקרוב יותר טוב? כנראה שעוד יהיה יותר גרוע, אבל זה שלב הכרחי של "הכרת הרע", שממנו יתחיל השינוי לטובה.
-מדוע ישראל עלולה להיות אחרונה בתהליך הזה? כי אנחנו עם קשה עורף. אבל עם פוטנציאל להגיע רחוק. איך אומרים? מבירא עמיקתא לאגרא רמה....