ישראל זיו

מדוע המפולת במחירי מניות המריחואנה לא תפגע בצמיחה המטאורית של תעשיית הקנביס בארה"ב?

מריחואנה - עתיד משגשג לענף
ארה"ב ממשיכה לעודד את התפוצה של מריחואנה, הן לשימוש עצמי והן לשימוש רפואי.
ככל שאי השוויון גדל, ככל שהפערים בין ה-1%, שהם המנצחים הגדולים וגם המנהלים של השיטה הכלכלית והחברתית האמריקאית, לבין ה-99% גדלים, ככל שהירידה במוביליות החברתית נמשכת וככל שהחלום האמריקאי הולך ונגוז והפערים מנציחים את עצמם, כך גדלה המוטיבציה של הממשל, בתי הקונגרס ושל כל מה שו'ושינגטון המסואבת והמנותקת מייצגת, להמשיך ולהקל על כמה שיותר אמריקאים לקנות ולהשתמש במריחואנה.
למה? כי לנשיא, לדמוקרטים ולרפובליקנים (כולם חלק מאותו 1% מיוחס) ולאותם 400 אמריקאים שהעושר שלהם שקול לעושרם המצרפי של 150,000,000 (כן, 150 מיליון ) האמריקאים מקרב העשירונים התחתונים ומעמד הביניים, יש הרבה ממה לחשוש ומה להפסיד. המצוקה הכלכלית והחברתית בצירוף אובדן התקווה, מייצרים סכנה לאותה אליטה שקוטפת את כל הפירות לכיסה. פשיטת הרגל של הנדבך המרכזי בקפיטליזם האמריקאי, אותה הנחה שהעושר ופירות הצמיחה יחלחלו למטה לכל שדרות העם ויאפשרו להמונים להתפרנס בכבוד ( Trickle Down Economics) מסוכנת לא רק לקפיטליזם עצמו, כיון שהיא מקטינה את כוח הקניה של הצרכן בשוק שהצריכה הפרטית מהווה למעלה מ-70% מהפעילות הכלכלית, אלא גם ליציבות המשטר, לסדר החברתי הנוכחי וליציבות השווקים הפיננסיים.
לכן, לצד מאמצים כנים מצד הנשיא אובמה להעלות את שכר המינימום, ולאור ההצלחה הנוכחית של אובמה-קר, שחצתה החודש את הרף השאפתני שהוצב לה, 7 מיליון מצטרפים חדשים עד סוף מרץ 2014, אר"ב ממשיכה במסע שלה לקראת לגליזציה מלאה של המריחואנה.
עד שאחרון האמריקאים לא יוכל לקנות באופן חוקי, בסמוך לביתו ובמחיר שווה לכל נפש כמות נכבדת של מריחואנה לשימוש עצמי, אמריקה לא תשקוט. לעזאזל מנגנונים של שוק חופשי, מחיר שייקבע בין היצע לביקוש וכל שאר הפרמטרים שבתחומים אחרים הם קדושים באמריקה, כשמדובר במריחואנה, המטרה מקדשת את האמצעים.


כולם רוצים מריחואנה, אך מסיבות שונות
יש כאן מפגש אינטרסים מוזר לכאורה. האליטות מעדיפות שההמונים יהיו רגועים, שתהיה להם מריחואנה בהישג יד ובמחיר שווה לכל נפש, כי סטלנים לא עושים מהפכות, נכון? זו השיטה של ה-1% לשמר את המנגנון החברתי כלכלי שהעשיר אותם על חשבון כל השאר. בקצה השני של המתרס, חי לו אמריקאי קשה יום, שהמציאות היום יומית הולכת ונהיית עבורו קשה מנשוא, קרב הישרדות כלכלי מטורף במדינה חסרת רחמים, שאיבדה צלם אנוש. בין אתה מובטל, או עובד בשכר הקרוב לשכר המינימום ב-2 משרות, או אפילו עובד צוארון כחול החושש מעתידו של מעמד הביניים האמריקאי שהולך ונשחק בצנטריפוגה הכלכלית שזורקת את רובנו למטה, בעוד מיעוט שבמיעוט נבעט למעלה בסולם הסוציו-אקונומי, אתה מחפש מרגוע, כמה רגעים מאושרים ביום, ללא דאגות, ללא תוכניות, פשוט לשבת על ג'וינט משובח, או לחלוק באנג מלא כל טוב עם חברים ולשכוח מהכל, עד הפעם הבאה. כשזמינות המריחואנה כל כך גבוהה ומחירו כל כך זול, הסיכוי שנצא להפגין, שנהיה חלק ממחאה חברתית או ממהלך פוליטי שמטרתו להציל את הקפיטליזם האמריקאי מעצמו ולהרחיב את מעגל הנהנים מפירות הצמיחה, קלוש מאוד.
הרכבת דוהרת....
לאחרונה הצטרפה גם ו'ושינגטון הבירה לרשימת הערים המתירות, בצורה חוקית או בהעלמת עין ומדיניות של אי הפללה, שימוש במריחואנה ומחיר הקנס על שימוש פרטי בקנביס הועמד על 25 דולר בלבד, שקול למחירו של קנס על חניה במקום אסור. ראשי ערים רבות ברחבי אר"ב, בנוסף על אותן 28 מדינות שהתירו בחוק שימוש במריחואנה או הנהיגו מדיניות של אי הפללה ועצימת עיניים, מקנאים בראשי הערים בקולרדו, שכבר סופרים הכנסות של מיליוני דולרים ממסים על מכירת מריחואנה חוקית. ההכנסות מתחלקות בין קופת העירייה לבין התחייבות להקים בתי ספר ומסגרות חינוכיות עבור הנזקקים.הממשל גם דאג להוציא צו שיתיר לבנקים המסחריים להעניק שירותים בנקאיים ואף להעניק אשראי לעסקים בתחום המריחואנה. בקיצור, כשאמריקה רוצה, היא מבצעת ומהר.
עלייתן ונפילתן של מניות הקנביס בבורסות בארה"ב
הדרך למעלה:
למעלה מ-20 חברות ציבוריות נסחרות בבורסות בארה"ב, מרביתן מעבר לדלפק, מתמחות בהיבטים שונים ומגוונים של עסקי המריחואנה. מחברות העוסקות בפיתוח זנים של הצמח, דרך חברות השואפות לפתח תרופות ותכשירים רפואיים מבוססי קנביס, דרך חברות המוכרות ציוד לגידול ביתי ומסחרי, חברות המייצגות רשתות חנויות לממכר ועד ליצרני מכונות אוטומטיות לשמירה, זיהוי ומסירה של מריחואנה ללקוחות.
בתקופה שבין הרבעון האחרון של 2013 לבין הרבעון הראשון של 2014, מדובר היה במכרה זהב של ממש עבור המשקיעים. הגרף של מחיר המניות בענף נראה כמעט זהה. ממחיר הקרוב לאפס, בדר"כ סנט אחד או שניים, המניה קפצה תוך חודשים ספורים והכפילה את מחירה פי 3, פי 4, ואפילו פי 10. כל מספר זכה. הטירוף הזה אופיין במחזורים דלילים, מלובים בריבוי מטורף והזוי של הודעות לציבור המשקיעים, אודות עסקאות ועסקאות לכאורה, על מינויים של מנהלים, על כוונה להיכנס לעסקאות או מיזמים משותפים בתחום הקנביס, על מו"מ לרכישות חברות מהתחום ובאזכורים תכופים בתוכניות טלוויזיה פופולריות של תעשיית הפיננסים המשגשגת סביב עסקי המריחואה הפורחים.
ולמטה: זה המקום להזהיר כי מרבית החברות הציבוריות בפעילות בתחום המריחואנה בארה"ב, הן חברות צעירות מאוד, חדשות מאוד בזירה הציבורית ועדיין בשלבי התארגנות ולמידה של ממשל תאגידי תקין, של דיווחים מלאים ומקצועיים לרשות לני"ע ולמשקיעים, של עריכת דוחות כספיים ושל אתיקה אישית של המנהלים, החברה ובעליה. מדובר בלידה מוקדמת של ענף ציבורי שנולד כפג, והוא זקוק לאינקובטור כדי לשרוד. אבל תאוות הבצע הביאה את החברות האלה, לקדמת הבמה ולחשיפה שהייתה גדולה עליהן בסדרי גודל. התוצאה הניבטת מהמסכים בחודש האחרון היא הרת אסון עבור המשקיעים.
סכנה נוספת המשותפת למרבית מניות המריחואנה היא שהן מוגדרות אפילו לא כ- Small Cap, אלא ממש כמניות שמחירן סנטים ספורים ( Penny Stocks), הסחירות בהן דלילה מאוד ושווי השוק שלהם בדר"כ נמדד בעשרות מיליוני דולר כשהיקרות מגיעות גם לשווי של עד 200 מיליון דולר שווי שוק, אך זה מיעוט חריג מאוד. לפיכך המסחר בהן תנודתי מאוד כשכל פקודה קטנה עלולה לטלטל את המחיר ואין שום וודאות שעסקאות יתבצעו ובאיזה מחיר.
כמובן שעבור מרבית החברות בענף המריחואנה, אין בכלל דרך לנסות להעריך את השווי הכלכלי שלהם בטכניקות מוכרות של שיטת המכפיל או היוון תזרימי מזומנים, פשוט כי אין להן רווחים, אין להן תזרימי מזומנים משמעותיים ובחלק לא מבוטל מהמקרים אין להם בכלל הכנסות, בטח לא יותר מהכנסות סמליות. מה שיש להם זה בעיקר חלומות, תוכניות ותיאבון גדול למשוך משקיעים לרכוש את המניות שלהם.
את כל הדברים האלה לא סיפרו הפרשנים הפיננסים והאנליסטים לציבור המשקיעים, בטח לא באותה העוצמה בה הדגישו את הפוטנציאל האדיר שבהשקעה במניות המריחואנה. התוצאה הייתה שבעוד שבשלב העליות המטאוריות, הנהנים הגדולים היו בעלי השליטה, המנהלים הבכירים וסוחרים מקצועיים, דווקא לקראת מחירי השיא, אחרי שמרבית המניות עלו, כאמור, פי 5 או 10, החלו המשקיעים הפרטיים הלא מתוחכמים לרכוש את החברות ולהזרים כסף להשקעה סופר מסוכנת בחברות צעירות, מסוכנות וחלקן אף מפוקפקות.
את הירידות החדות, של עשרות אחוזים ספגו המשקיעים הפרטיים הלא מתוחכמים בתדהמה. מרבית מניות הענף, רחוקות בלמעלה מ- 50% ממחירי השיא שלהם וכל זה קרה בחודש האחרון בלבד.
הרשות לני"ע האמריקאית ( SEC) מתערבת
הרוח החלה לצאת מהמפרשים של מניות המריחואנה, כבר לפני כחודש, בעיקר בגלל המחירים המשוגעים, העדר כל אפשרות לתמחר את החלומות ובגלל חוסר הניסיון של המשקיעים הפרטיים שרכשו מניות על בסיס תשואות עבר פנומנליות וקיוו להמשיך ולהרוויח כמו חזירים, בעוד המחירים עצמם הפסיקו לעלות. כל ניסיון לממש את ההשקעה עולה ב"קנס" של ירידות מחירים משמעותיות וזו תופעה שהלכה והתבססה ויצרה מומנטום שלילי, שבתורו משך דיווחים בתקשורת הפיננסית אודות הירידות בענף והמלצות מכירה של אנליסטים, שהחמירו את הירידות וחוזר חלילה.
הקש ששבר את גב הגמל היה הוראה ,מהשבוע שעבר, של הרשות לני"ע לעצור עד להודעה חדשה, את המסחר במניות חברת Growlife, אחת החברות הציבוריות המזוהות ביותר עם תעשיית המריחואנה ( סימבול PHOT ) בשל חשש למניפולציות במסחר במניה. הייתה זו העצירה החמישית שהפעילה רשות לני"ע האמריקאית כנגד חברות מענף המריחואנה, אבל זו היא המשמעותית היותר, גם כי היא מכוונת כנגד אחת החברות המוכרות והמפורסמות בתחום וגם בגלל שרמת המחירים במניות הענף הגיע לשערורייתית והקדימה בהרבה גם את החלומות העסקיים האופטימיים ביותר.
הסנקציה של הרשות לני"ע כנגד מניית Growlife תפסה את המניה במחיר של 50 סנט למניה, נמוך ב- 36% ממחיר השיא שלה ויש להעריך, על רקע המפולת שהתרחשה מאז במחירי מניות המריחואנה, שהמחיר שלה עלול לצלול משמעותית אם וכאשר יחודש המסחר במניות החברה.
הגרפים מספרים הכל והמשקיעים סופרים רק את ההפסדים
אני מצרף גרפים של מספר מניות מתחום המריחואנה, רק כדי שתתרשמו מהזינוק האדיר במניות בשלהי 2013 ותחילת 2014 ומהמפולת הכואבת שהתרחשה בהן מאז. כזכור, הפסיכולוגיה של המשקיעים היא שהם תמיד סופרים מלמעלה, כלומר זה שהם הרוויחו ממחיר של 3 סנט ל- 9 סנט, לא מפצה אותם, פסיכולוגית, על כך שיכלו למכור בשיא במחיר של 9 סנט אך עתה נותרו עם מניה שנסחרת ב- 6 סנט בלבד. עבורם זהו לא רווח של 100% ( ממחיר של 3 סנט ל-6), אלא הפסד של 33% ( ממחיר של 9 סנט ל- 6 ).
שתי הערות אחרונות לפני הגרפים.
הראשונה - שלא יהיה לכם ספק, עסקי המריחואנה צפויים לפרוח ובגדול, לא רק בארה"ב, אלא גם באירופה, באמריקה הלטינית ובהדרגה בכל העולם המפותח. למה? כי על רקע בגידול באי השוויון ולצערנו גם לאור חוסר הרצון של האליטות הכלכליות להקטין אותו, למרות שכלכלנים בכירים כמו פרופסור רוברט רייך וחתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ג'וזף שטיגליץ, כמו גם קרן המטבע הבינלאומית והמשקיע המפורסם ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם של פימקו, מסבירים ומוכיחים להם שכדי להציל ולשמר את הקפיטליזם, חייבים להקטין את אי השוויון כדי לעודד את הצריכה הפרטית של ההמונים, ברור כי האליטות ימשיכו לעודד את הלגליזציה והשימוש הרחב במריחואנה. זו הדרך של ממשלות, משטרים ואליטות להבטיח שלא תהיה מחאה המונית שתסכן את יציבות השיטה הנוכחית שהם המנצחים הגדולים שלה.
השנייה - הסיכון בהשקעה פיננסית במניות של חברות הפועלות בתחום המריחואנה הוא אדיר, מכל הסיבות שהסברתי כאן ולכן אנא מכם, גלו שיקול דעת והתייעצו היטב, עם יועץ ההשקעות שלכם, אולי אפילו אם יותר מאחד, לפני שתתחילו לשקול להשקיע במניות המריחואנה. ראו הוזהרתם.
פוסטים קשורים:
"מריחואנה להמונים בישראל - החשבון האמיתי"
"סטלנים לא עושים מהפכות"