ישראל זיו

ברננקי: "סיום ההרחבה המוניטרית עלול לעצור צמיחה"

יו"ר הבנק הפדרלי לא אותת אל שינוי קרוב במדיניות הבנק הפדרלי, והזהיר כי סיום מוקדם מדי של התמריצים עלול לפגוע בתשואות על נכסים ולסכן את היציבות הפיננסית
תגובתי:
לדברי יו"ר ה- FED בארה"ב, סיום "מוקדם מדיי" של התמריצים עלול לסכן את כלכלת ארה"ב.
מוקדם מדיי? Hello !!! מוקדם?
אם אחרי שש שנים של סיוע חסר תקדים בהיקפו ובאיכותו לכלכלה האמריקאית, הלאמת חברות, חילוץ מאסיבי של כל הסקטור הפיננסי, 3 תוכניות של הרחבה כמותית, ריבית אפס, הרחבה תקציבית והטבות מס, היא במצב כל כך שברירי שהפסקתו תדרדר אותה מייד למצב קריטי, אולי זה הזמן לשאול מה קורה כאן?
השיאים בבורסה לא מבשרים על התאוששות כלכלית אמיתית
שימו לרגע "בצד" את השיאים בשווקים הפיננסיים, זה לא ממש Big deal, בהתחשב בהזרמות חודשיות, ללא הגבלת סכום וזמן, בסך 85 מיליארד דולר של ה- FED לשווקי האג"ח ובהתחייבות להחזיק ריבית אפסית לפחות עד 2016.
תאוות הבצע חוגגת בבורסה. יופי. חבל רק שבשנתיים האחרונות הניתוק בין Wall street
ל- Main street הושלם סופית והקשר בין החגיגה בבורסות לבין מצבה של כלכלת ארה"ב הפך למקרי לחלוטין.
ה-1% דואג לעצמו: מלאים את ההפסדים ומפריט את הרווחים
מה זה אומר שמרבית מאמצי הסיוע של הממשל וה- FED מתמקדים בסקטור הפיננסי?
האם אלו צעדים מתבקשים הנובעים ממרכזיותו של תחום הפיננסים בחיים המודרניים, או שלהבדיל, זה שוב ה-1% המחלץ את עצמו מן הבוץ על חשבון כל האחרים? מעולם לא היה המשפט "את הההפסדים הלאימו ואת הרווחים הפריטו" יותר רלוונטי.
מי מכם שממהר לשפוט את מצבה של כלכלת ארה"ב לפי החגיגות השווקי האג"ח והמניות, יסיק את המסקנה הלא נכונה ועלול לחשוב שכלכלת ארה"ב יצאה מן המשבר, מחוזקת, בריאה ואיתנה יותר.
אבל למה להאמין לי, אם אפשר להקשיב לברננקי, המביע דאגה רבה מיכולתה של כלכלת ארה"ב להתנתק מאותה החייאה מלאכותית המזינה אותה מאז פרץ המשבר ב- 2008.
ארגז הכלים הכלכלי המסורתי אינו מציית לחוקי המשחק החדשים
אז אחרי שהסכמנו לשים את האלכימיה המודרנית של תעשיית הפיננסים בצד, בואו נבחן את מצבה של כלכלת ארה"ב. ברור כי ההחייאה המלאכותית הכרחית והיא רשמה גם הישגים מסויימים בשוק העבודה והנדל"ן. אבל אם לא נתחיל לטפל מיידית בשורשי המשבר, תגיע ארה"ב למצבה בו מצד אחד אין ביכולתה להמשיך ולממן את הזרמת הכספים לכלכלה, ומצד שני המשבר לא רק שלא נגמר אלא מחריף.
המבוי הסתום הזה הוא ממש מעבר לפינה, כי החוב האמריקאי שוב הגיע לתקרת הגירעון והמערכת הפוליטית המפוצלת שוב מתקשה להסכים על הרחבתו.
ברור שבסופו של דבר תימצא הדרך להרחיב שוב את תקרת הגירעון כדי לממן את הסיוע לשווקים ולכלכלה ולכאורה ניתן להניח שניתן להמשיך בריטואל הזה של הגדלת תקרת החוב הממשלתי עד אינסוף, לו לפחות הייתה לכל הטירוף הזה תוצאה אמיתית ברת קיימא על הכלכלה האמריקאית.
אבל כאן מגיע ברננקי ואומר את האמת המרה בפרצוף, גם אם היא לא מחמיאה למדיניות שהוא עצמו נוקט בה.
לתקן ציפ' אלקטרוני זעיר עם מפתח שבדי גס
כדאי שנתחיל להפנים שהכלכלה והמשבר הנוכחי לא "מצייתים" לחוקי הכלכלה המוכרים לנו.
ברננקי, קרוגמן, שטיגליץ וגם סטנלי פישר - כולם כלכלנים בכירים ומוערכים, אומרים זאת בפה מלא.
זה מה שמיוחד במשבר הזה, כי איבדנו עליו שליטה. ארגז הכלים הכלכליים המסורתי, הפיסקלי והמוניטרי, פשוט אינו מספיק כדי לחסל את המשבר והוא בקושי מספיק כדי לקיים את אותה מכונת החייאה מלאכותית לכלכלה החולה.
בעצם, אנחנו מנסים לתקן עם מפתח שבדי גס, צ'יפ קטנטן בתוך המכשיר הסלולרי שלנו, זה יעבוד? ברור שלא.
בלי דיאגנוזה נכונה לגבי שורשי המשבר, אין טיפול בסימפטומים, מוצלח ככל שיהיה, שיוכל באמת להבריא את הכלכלה האמריקאית או העולמית.
עולם שעבר תהליכי גלובליזציה ואינטגרציה מואצים, שקשרו אותנו יחד בתלות הדדית מוחלטת, אפילו בעל כורחנו, דורש כלכלה חדשה, אם אנחנו חפצי חיים.