ישראל זיו

כל מה שמריח מצדק חלוקתי מוקצה בעינינו מחמת המיאוס

מן העיתונות: השלטון המקומי כופף את האוצר? הארנונה תעלה ב-57 רשויות

תגובתי:
כולם נושמים לרווחה שנדחתה השביתה ברשויות המקומיות, נכון? אתם שמחים?
לו ידעתם באיזה מחיר חברתי כבד קנה שר האוצר את השקט התעשייתי בזירה המוניציפלית, הייתם בוכים, כמוני.
בין כל ההצעות הלא הוגנות והגזירות המעוותות שהגה משרד האוצר בתקציב הדו שנתי ל-2013
ו- 2014, היו גם כמה רעיונות טובים, אפילו מצוינים.
אחד מהם שמשך את תשומת ליבי היה ליצור מנגנון תמיכה הדדית וסיוע ברמה המוניציפלית, לפיו הרשויות החזקות והעשירות יסייעו לרשויות החלשות יותר לממן את מנגנון החינוך העירוני ומערכות העזר סביבו, כמו הסעות, מזון לילדים, אבטחה וכדומה.
אם תרצו - זה היה ניסיון ליצור בחקיקה ביטוי כלשהו לרוח של ערבות הדדית בין אלה שיש להם לאלה שאין להם. לכולם ברור שהפערים הכלכליים בין המרכז לפריפריה מנציחים את עצמם מדור לדור ופוגעים בסופו של דבר בכולנו, כי הרי הכל מתחיל בחינוך, את זה כולם יודעים לדקלם.


והנה, למרות שלערבות הדדית אמיתית לא מגיעים באמצעות חקיקה או כפייה, בכל זאת הייתה לי לרגע תקווה, לפחות לרגע, שמנגנון סיוע כזה של הרשויות החזקות לחלשות יסמן תחילתו של שינוי, הרי אחרי המעשים נמשכים הלבבות, נכון?
אז מסתבר שזה היה אחד הסעיפים העיקריים שקוממו את ראשי הרשויות החזקות והם התאגדו ואיימו בשביתה והפלא ופלא, שר האוצר נכנע וביטל את הסעיף של עזרה הדדית בין רשויות מהתקציב.
נכון, הם התחייבו למס שפתיים של תוספת ארנונה של 15 ש"ח בשנה ברשויות החזקות, שתועבר לאוצר בצורת הלוואה. לעג לרש.

ההסכם שהושג בינו לבין ראשי הערים טירפד סעיף שאמור היה לנתב כספים מרשויות חזקות לרשויות חלשות, ובמקומו יוקם צוות משותף למשרד האוצר ולמשרדי הממשלה הרלבנטיים שידון בנושא חלוקת מימון שירותי העזר בתחום החינוך והסעות תלמידים, ויגיש לממשלה את המלצותיו לקראת תקציב 2015 ובישראל, 2015 זה נצח...כלומר, קברו את הסעיף החברתי הזה ואיתו את הסיכוי לערבות הדדית בין רשויות מוניציפליות בישראל.

עם זאת, לא צריך להגזים ולטעון שזו בכייה לדורות, כיון שלערבות הדדית מגיעים באמצעות חינוך, שליטה בתכנים של אמצעי תקשורת ודוגמאות הלכה למעשה ולא דרך כפייה בחקיקה. דמיינו לעצמכם מצב בו ראשי הערים החזקות יתחרו ביניהם מי מסייע יותר לפריפריה ואלו מביניהם שלא ישתתפו בערבות הדדית כזו פשוט יאכלו את הלב מבושה.
לשם אנו צריכים להגיע והרבה לפני 2015. אז יאללה, לעבודה.