ישראל איגרא

אנו נמצאים בתקופת הספינים הכלכליים.
הכלל שלי, הוא כלל אצבע פשוט: כותרות גדולות עושות מעט כסף, כותרות קטנות עולות לכם ביוקר.
קחו למשל את נושא העלאת מס החברות באחוז. הכותרות גדולות, אך הפגיעה ברובה, אינה במטרה הרצויה.
חברות קטנות ורווחיות ישלמו אותו. כלומר, דווקא אותן חברות שמייצרות ערך מוסף אמיתי למשק ולא ספינים פיננסיים, העושקים את הציבור, דווקא עליהן, יושת המס.
אין ספק שכמו כל האזרחים משלמי המס, חברות אלו יטו את השכם וישאו בנטל.
אך הבה נבדוק, מה קורה לחברות הגדולות, לקונצרנים הפירמידליים, האם גם הם ישלמו יותר? הצחקתם אותם.
ניקח לדוגמה את עידן עופר, כוכב סדרת המאמרים האחרונה שלנו ונראה מה עושה לו תוספת המס.
החברה לישראל הנמצאת בשליטת עופר, היא באופן ציורי, מעין בריכה שלתוכה זורמים רווחי כי"ל, רווחים המופקים מים המלח, המשאב הלאומי שלנו וממנהגם מתועלים הכספים החוצה, בדרכם הטובה וגם החוקית, הרחק מזרועות תמנון המיסוי.
כיצד? ברשימה קודמת עסקנו, בעסקאות שבין חברת צים לחברות הספנות הפרטיות שבבעלות האחים עופר, נתייחס הפעם לפן המיסוי שבעסקה זו.
בבריכה חמימה זו, שוחים בנחת כי"ל עם רווחי המיליארדים מים המלח, צים, בטר פלייס עם המכונית החשמלית ועוד.
מחוץ לבריכה, בים הגדול, נמצאת בדוגמה שלנו, חברת האחים עופר, חברת ספנות פרטית הרשומה אי שם, באחד ממקלטי המס החביבים על חברות בינ"ל ופרטיות רבות.
בעסקת בעלי העניין, שבה החכירה חברת האחים עופר, את ספינותיה לצים, תיעלה צים, או אם תרצו החברה לישראל, מליארדי שקלים, מכספי החברה ורווחיה, הישר אל חיקם החמים של העופרים.
מובן שהוצאה זו, המוכרת לצורכי מס, כאן בישראל, חייבת במס אפסי, אם בכלל, במקלט המס. מס החברות בישראל, מעניין אותה, כשלג דאשתקד.
עופר והעסקה הנ"ל, הם רק המשל, דנקנר, תשובה וחבריהם הטייקונים, אינם טובים יותר לרשויות המס.
הפירמידות הפיננסיות, מאפשרות זליגת רווחים נטולי מס, מחוץ לשליטת הרשויות, בנוסף לשוד הפנסיות שעליו כבר דיברנו.
מה אם כן ניתן לעשות?
מעבר לסיסמאות של חיסול הפירמידות, ניתן לעשות צעדים קטנים, אך אפקטיביים באמת.
למשל:
1. לקבוע שכל העברה של דיווידנד, או דמי ניהול מחברה אחת בתוך הקונצרן, לחברה שניה, תחוייב במקדמת מס מיידית, של 10% למשל. שיטה הקיימת בארה"ב וגורמת לחוסר כדאיות בהקמת פירמידות עסקיות. (יצויין, שאין זו הצעהמקורית שלי, הציעו אותה לפני, פרופ' יעקב עמיהוד ואחרים, אך כמו הצעות טובות נוספות, נפלו בחוסר נכונות של מחוקקים ורגולטורים להתמודד עם הטייקונים ועוזריהם).
2. עסקות בעלי עניין, יחוייבו באישור מיוחד של רשויות המס, בנוסף לאישורי חותמת הגומי של "הדירקטורים החיצוניים מטעם" ושל המוסדיים.
3. בעלי חברה פרטית, לא יוכלו להיות בעלי שליטה בחברה ציבורית, באותו ענף או קרוב אליו.
לפחות, לא יוכלו להנפיק מניות או אג"ח, בחברה ציבורית שעליה השתלטו.

נכון, אלו אינם צעדים סנסציוניים לכותרות, אך האפקטיביות שלהם, מבחינת הכנסות המס גדולות יותר.
האם יש סיכוי שיתבצעו?
תלוי בלחץ הציבורי שכל אחד ואחת מכם יפעיל!
-----------------------------
רשימה שלישית ואחרונה בסדרה