ישראל זיו

אין וועדה שתוכל לנצח את מחלת הסרטן ששמה קשרי הון שלטון. ערבות הדדית בינינו - כן.

מן העיתונות: הוועדה לבחינת יחסי הון שלטון: "השחיתות - דבר רגיל בעולם העסקים ודרך חיים"
הוועדה לבחינת יחסי הון שלטון הגישה היום את מסקנותיה למבקר המדינה ■ ממליצה על שורה של צעדים להגברת השקיפות ביחסים בין נבחרי הציבור ופקידי המדינה לבין בעלי ההון ■ "בעלי ההון בישראל מעצימים את כוחם הכלכלי באמצעים פוליטיים"
http://www.themarker.com/markets/1.1745317

תגובתי:קשרי הון שלטון הם תופעה שכיחה מאוד ברחבי העולם ומשתלמת מאוד, בעיקר עבור המערכת הפוליטית-שלטונית ועבור בעלי ההון והטייקונים.
את המחיר הכבד שלהם והנזקים האדירים כולנו משלמים. אחת הסיבות לניצחון של המאיון העליון ולהגדלת הפערים הכלכליים והחברתיים למימדים חסרי תקדים היא המחלה הקשה הנקראת קשרי הון-שלטון.בערבות הדדית זה לא יקרה.יש כמובן הצעות לפתרונות נקודתיים לכל אחד מניגודי האינטרסים והבעיות הקשורות לקשרי הון שלטון וכנראה שלא יהיה מנוס מליישמם.ההמלצות של הוועדה לבחינת קשרי הון שלטון מהוות בהחלט אבן דרך, חשובה, בדרך לצימצום הנזקים של קשרי הון-שלטון בישראל.
ספק אם ייושמו. יש כאן יותר מדיי אינטרסים של גורמים חזקים מאוד במדינה. בכל זאת, גם אם חלק מההמלצות תיושמנה, זו התקדמות ולו במשהו.אבל הבעייה לא תיעלם. רגולצייה לא יכולה לפתור אותה. נורמות חברתיות חדשות – כן.
שוב, כמו במקרים אחרים, במקום להתנהל מקרב לקרב, להתיש את עצמנו במאבקים, חוקים, מחאות כשלונות ונצחונות, האם לא הגיע הזמן שנניח את חרבנו בצד ונתאחד? כוחו של עם ישראל תמיד היה באחדותו, בערבות הדדית בין כל אחד ואחד.לכן, חשוב להבין כי פיתרון אמיתי, יציב, אמין וחסין מטעויות יהיה רק אם נתקשר כולנו בערבות הדדית בינינו. כולנו, כולל בעלי ההון, הפוליטיקאים וכל אחד מאזרחי המדינה. רק אז, נעבור ממציאות של ניצול הזדמנויות אינדיבידואלי לכלכלה המבוססת על סינרגיה, על איכפתיות ודאגה הדדית זה לזה ועל הבנה שכלכלה כזו נחוצה לנו כמו אוויר לנשימה והיא לא רק צו השעה, אלא גם משתלמת לכולנו.
אחד היתרונות הבולטים של כלכלת הערבות ההדדית, היא צמצום עד למינימום של הפן השלילי שבקשרי הון שלטון ומכך תרוויח קופת המדינה וגם כל אחד מאיתנו.
על אותו משקל, תיעלם גם הכלכלה השחורה, שהיקפה גבוה מ-100 מיליארד ₪ לשנה, שמשמעותם תוספת של כ- 7 מליארד ₪ להכנסות המדינה ממסים.ככה זה, כשאתה, את ואני, נתייחס לכל אחד כמו אל בן משפחה קרוב, בהדדיות מוחלטת בין כולנו.