ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר בראיונות בתקשורת האמריקאית שהעולם מתקרב למשבר חוב חמור. בשנת 2024, היקף החוב הגלובלי חצה את רף ה-102 טריליון דולר, כאשר ארה"ב וסין הן התורמות העיקריות. לדבריו, התוצאה של אי נקיטת צעדים דחופים עשויה להיות עלייה חדה בריבית שתפגע בשווקים הפיננסיים, בנדל"ן ובכלכלה, ותגרום להתרסקות באגרות חוב.

מהי הבעיה המרכזית?
דליו מתאר את מערכת האשראי כזרימת הדם של הכלכלה, והחוב המצטבר הוא כ"פלאק" שחוסם את העורקים הפיננסיים. לדבריו, כאשר הממשלות ממשיכות להנפיק חוב מעבר למה שהשוק מסוגל לקלוט, התוצאה היא "חנק פיננסי" שמוביל למשבר.


הוא מזהיר שהסימנים המקדימים כבר כאן: כאשר הביקוש לאגרות חוב נחלש, בנקים מרכזיים נאלצים להדפיס כסף כדי לממן את החוב, מה שמוביל להחלשת המטבע ולחוסר יציבות כלכלית.


דליו מצביע על סין שנמצאת בשלב הדומה ליפן בשנות ה-90. "יש לה חוב גדול מדי, והמשבר מתפשט לרמות השלטון המקומיות. אם לא יטפלו בזה במהירות, זה יהפוך לדעתו, למשבר גדול יותר
...

הפאניקה שחוק הרווחים הכלואים יצר במשק מתבטאת היטב בנתוני גביית המס: 1.7 מיליארד שקל שולמו על דיבידנדים שחולקו בנובמבר - פי שניים מחודש ממוצע • כיוון שבעלי חברות רבים חיכו עד לימים האחרונים של השנה - הקפיצה הדרמטית עוד לפנינו, ואחריה צפויים חודשי בצורת
"בשנת 2025 נכנסו לתוקף מספר שינויי חקיקה אשר ככל הנראה השפיעו על התנהגות הצרכנים והמגזר העסקי במשק בסוף שנת 2024. בין סעיפי החקיקה נמנים מס יסף נוסף של 2% על הכנסות שמקורן מהון (דיבידנד, שכירות ורווחי הון), מיסוי רווחים לא מחולקים והעלאת שיעור המע"מ ל־18%. כתוצאה משינויים אלה, בחודש דצמבר חולקו דיבידנדים בהיקפים גדולים מחודש ממוצע רגיל" - בפסקה הזאת, שמוצנעת מעט בדוח הכנסות המדינה ממסים לחודש דצמבר, ומנוסחת בלשון עדינה, מתארים ברשות המסים את הטירוף אליו נכנס המשק בחודשים האחרונים של שנת 2024, בעקבות תיקוני החקיקה ששינו את הכללים בזירות פעילות שונות במגזר העסקי.
בפועל, מאחורי המילים "חולקו דיבידנדים בהיקפים גדולים מהממוצע" מסתתר נתון לפיו בסוף שנת 2024 חולקו פי שניים דיבידנדים מחודש ממוצע, ובהתאם גם נגבה מס שנושק ל־2 מיליארד שקל, לעומת פחות ממיליארד שקל בחודש רגיל.
...

בסקירה השבועית האחרונה הערכנו כי העליות תימשכנה, ועל אף שהפערים יצטמצמו במקצת ת"א עודנה עדיפה על וול סטריט. השבוע החולף הבהיר עד כמה הערכה זו מדויקת עת לא רק שת"א רשמה שיא אחרי שיא, כי אם אף ניפצה את אלו בערך דו ספרתי באופן קבוע.
על הנעשה היום (ראשון) מיותר להרחיב – כבר עסקנו בכך שמחצית העליה השבועית לא פעם משויכת ליום זה, נטול ההשפעה האמריקנית ובכלל. זה מתחיל בתמחור מדויק, דוגמת ה 0.3% הבוקר, אבל אז מגיע הציבור ולמעשה אנו מקבלים ריצה מעלה ללא הפסקה.
כשברקע שחרור חטופים והפסקת הלחימה, לפחות לשבועות ארוכים, ומחר טראמפ נכנס לבית הלבן קשה לראות סיבה היכולה לבלום את ת"א. יש לא מעט נתונים בעיתיים, לחלקם נתיחס בהמשך סקירה זו, אבל בסופו של דבר את הציבור לא מעניין תמחור, מכפילים וכדומה אלא יש מומנטום ודוהרים איתו.
הבורסה דומה היום לקריפטו מאשר לשוק המניות הקלאסי, ואין המדובר רק בענין המומנטום והעוצמה החריגה. מרבית המשקיעים רוכשים בגלל שמדובר במגמת עליה ו"מחר" יהיה גבוה יותר. זה עבד בביטקוין, זה עבד ב s&p וכל עוד האוריה הכללית היא של ריצה מעלה אין גם סיבה שזה יסתיים – זה לפחות סבור מי שמעולם לא פגש במשבר. אי לכך, נכון יותר לא להשקיע לטווח ארוך של שנה ויותר אלא להתמקד שבוע בשבועו.

...

נתוני מדד המחירים לצרכן מפתיעים, שכן אנליסטים ציפו למדד של 0%; האינפלציה השנתית - מעל יעד הממשלה; מחירי הדירות עלו ב-0.6% באוקטובר-נובמבר לעומת החודשיים שקדמו להם; המדד השלילי עשוי ליצור לחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בחודש דצמבר, ושיעור האינפלציה ב-2024 הסתכם ב-3.2%, מעל יעד הממשלה שהוא 1%-3%. כך מפרסמת הערב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). תחזיות האנליסטים היו למדד חודשי של 0%. בנובמבר ירד המדד ב-0.4%, ושיעור האינפלציה ב-12 החודשים עד נובמבר עמד על 3.4%.
נתוני המדד המפתיעים עשויים ליצור לחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית, אף שבבנק שידרו מסרים לפיהם מוקדם מדי לעשות כן.
ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שירדו ב-5.6%, תרבות ובידור (2%), והנעלה ותחבורה (ירידה של 0.8% כל אחד). עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה (1.9%), בריאות (0.4%), דיור (0.3%) ומזון (0.2%).
...