עכשיו זה רשמי: ישראל נכנסה למיתון • בראיון ל-N12, הכלכלן פרופ' אורי חפץ מתרגם את הנתונים המסובכים לרמת השטח • היכן פוגש המשבר גם את מי שלא איבד את פרנסתו ("גם שכיר שלא נפגע ישירות מרגיש את המיתון"), האם ניתן לאחות את שברי המשק בזמן שהעולם כולו עוד מדמם ("כבר עשינו את זה בעבר") – ומה צריך לעשות כדי לצאת מהבוץ ("להפסיק את המשחקים הפוליטיים ולהעביר תקציב")



אתמול (ראשון) התבשרנו שמדינת ישראל נכנסה באופן רשמי למיתון, עם פרסום נתוני התוצר – שצנח במשך שני רבעונים רצופים ובקצב שנתי של יותר מ-28% ברבעון ב'. פרופ' אורי חפץ, אחד הכלכלנים שסייעו לממשלה בגיבוש תוכנית "רשת ביטחון" להתמודדות עם המשבר, אינו מתרגש מההגדרה הפורמלית של המיתון – "כלכלנים לא כל כך סופרים את זה, זה תלוש מציאות" הוא אומר – אבל מודאג מהשלכותיה בשטח של הקורונה הכלכלית.

בראיון עם N12 מסביר חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית ובביה״ס למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל, כיצד כל אותם נתוני מאקרו פוגעים ישירות בכיס של כל אחד מאיתנו.
...

הקורונה כיווצה את התמ"ג בקצב שנתי של יותר מ-28% ברבעון השני של השנה • הצריכה הפרטית ירדה ב-43%, ההשקעות בנדל"ן קרסו בשיעור דומה – ורק היקף היבוא הביטחוני צמח • בהשוואה בין-לאומית מצבה של ישראל עדיין טוב משל ארצות הברית ורבות ממדינות אירופה.



התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) צנח בקצב שנתי של 28.7% ברבעון השני של שנת 2020 – כך מדווחת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדובר בירידה התלולה ביותר של התוצר הישראלי בארבעים השנים האחרונות לפחות. למעשה, ישראל נכנסה באופן רשמי למיתון, שההגדרה המקובלת שלו היא צמיחה שלילית בשני רבעונים רצופים לפחות. הגורם המרכזי להתכווצות המשק בחודשים אפריל-יוני הוא כמובן מגפת הקורונה והשלכותיה, לרבות הגבלות שהוטלו על עסקים, סגרים, גלי פיטורים וסגירת השמיים.

למרות הנתונים המדאיגים, בהשוואה בין-לאומית נראה שמצבה של ישראל עדיין טוב משל רבות ממדינות ה-OECD. התמ"ג בארצות הברית ירד ב-32.9%, באיטליה וצרפת קרס התוצר ביותר מ-40% ובספרד ובריטניה הוא נחתך ביותר ממחצית. המדינה שהציגה את הנתון הטוב ביותר בהשוואה זו היא דרום קוריאה, שם ירד התמ"ג "רק" ב-12.7%.
...

איך נוצרו המטבעות, מה זה בעצם כסף, ומדוע הדולר שולט ברוב העסקאות בעולם? וגם - האם הדולר עומד לאבד את מקומו?



נהוג לומר כי ישנם רק שלושה דברים ודאיים בעולם: מוות, מסים והדולר האמריקאי - כל השאר הם ברמת סיכון כזו או אחרת. כבר שנים שאני אומר בהרצאות שיש רק שני דברים ודאיים - מוות ומסים.

הדולר האמריקאי כבר לא חסר סיכון, הוא רחוק מכך.

מה זה כסף?

הדולר האמריקאי הינו המטבע החוקי בארה"ב המונפק על ידי הבנק המרכזי בארצות הברית (ה-Fed) וכמו כל הכסף בעולם המפותח הוא ברובו בתצורה דיגיטלית (שורות קוד במחשב). הכסף שלכם בארנק או בחשבון הבנק, מקבל את ערכו בעיקר מהאמון הבסיסי שלכם במדינה ובאזרחיה. כשהאמון הזה נסדק או חלילה נשבר, הכסף הינו חסר ערך, ללא קשר לפעולות ולהצהרות של קברניטי המדינה (קחו לדוגמא את וונצואלה בשנים האחרונות).
...

במשך כחמישה חודשים אנו צופים וקוראים כתבות שבהן מסוקרות קריסות עסקיות ומצוקות כלכליות של יחידים נפגעי קורונה, וקל, ומצער, להעריך כי העתיד הקרוב מזמן לנו עוד הרבה מאותו הדבר.

מדובר בסיפורים כואבים המהווים מגנט הזדהות לכל אזרח שחי בינינו. הטענה המרכזית העולה מפיהם של האזרחים שעולמם הכלכלי חרב עליהם כפועל יוצא מהקורונה זהה: "אנחנו שילמנו ביטוח לאומי ומסים במשך שנים, וכעת משנקלענו לקשיים שלא באשמתנו תפקידה של המדינה, בחוזה הלא כתוב שבינה ובין אזרחיה, הוא לחלץ אותנו מן המציאות הקשה".


טענה זו נשמעת הגיונית למי שאינו בקיא ולו באופן בסיסי בניהול כלכלה לאומית, ולצערי במצב החינוך הפיננסי במדינת ישראל - מדובר ברוב המכריע של הציבור.


מדינת ישראל כמו כל מדינה מפותחת אחרת רחוקה מלהיות כל-יכולה כלכלית. כספי המסים של הציבור משמשים אותה מדי שנה למימון צורכי הביטחון, החינוך, ביטחון פנים, השקעה בתשתיות ועוד. ממש לא לחיסכון. כמו כלל המדינות המפותחות, ישראל אינה חוסכת חלק מההכנסות ממסים גם בשנים טובות כלכלית, אלא מציגה גירעון שנתי שנע בממוצע בין 2% ל-3% מהתוצר הלאומי.


בניגוד לאינטואיציה של כלכלת בית תקינה, המתנהלת עם חסכונות לעת צרה, הרי שבכלכלה לאומית הפטנט העולמי הוא להגיע למשבר עם חוב לאומי קטן יחסית לתוצר, ולהגדיל את החוב בעת משבר על מנת לתמוך בכלכלה.
...