הצוות הבין-משרדי קבע כי קיימות הצדקות למיסוי הבנקים והמליץ על מודל "מס רווח דיפרנציאלי" במידה והממשלה תחליט לקדמו. אולם, גולת הכותרת היא המחלוקת הפנימית: בנק ישראל מתנגד עקרונית למיסוי סקטוריאלי ומזהיר מפגיעה בחוסכים, בעוד שאגף התקציבים מתריע מפגיעה בהיצע האשראי ומציע להאריך את ההיטל הקיים כחלופה פחות מזיקה

בעיתוי מעניין במיוחד, זמן קצר לפני כניסת השבת, הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים פרסם היום (ו') את הדו"ח הסופי שלו. בדומה לדו"ח הביניים שפורסם, הצוות קובע כי קיימות הצדקות להטלת מס על רווחי היתר של הבנקים, וממליץ כי ככל שהדרג המדיני יחליט להטיל מס כזה, המודל הנכון הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים. אולם, גולת הכותרת היא המחלוקת המקצועית העמוקה בין חברי הצוות. בנק ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר הציגו עמדות מיעוט חריפות המתנגדות להמלצה הסופית, ומזהירים כי הנזק למשק מהמהלך עלול לעלות על התועלת שבו.
נציג בנק ישראל בצוות, ד"ר יוסי סעדון, הציג עמדה נחרצת השוללת את עצם הטלת המס. לשיטת בנק ישראל, הטלת מס סקטוריאלי הממוקד בענף אחד בלבד היא "אפליה משקית בלתי מוצדקת" הפוגעת בעקרונות השוויון הבסיסיים. בבנק ישראל דוחים את הטענה ל"תת-מיסוי" של הבנקים ומציגים נתונים לפיהם שיעור המס האפקטיבי על הבנקים בישראל הוא כבר כיום מהגבוהים ב-OECD. החשש המרכזי של הבנק הוא כפול: ראשית, פגיעה בציבור הרחב שיישא בעלויות המגולגלות דרך ייקור ריביות ועמלות, וכן פגיעה בציבור החוסכים לפנסיה המחזיק ברוב מניות הבנקים. שנית, בבנק מתריעים מפני פגיעה בוודאות העסקית, שכן שינוי כללי המשחק בדיעבד עלול להבריח משקיעים ולפגוע ביציבות הפיננסית. עמדת בנק ישראל היא שאם בכל זאת יוחלט על מס, יש להחילו רק משנת 2027 וכהוראת שעה לשנה אחת בלבד.לעומת ההתנגדות העקרונית של בנק ישראל, עמדת אגף התקציבים, שהוצגה על ידי רכזת פיננסיים עפרי אשל, היא פרגמטית יותר ומתמקדת בתזמון ובמנגנון. באגף התקציבים אמנם מסכימים כי קיימות "הצדקות עקרוניות" למיסוי, כמו רווחיות חריגה הנובעת מנסיבות חיצוניות במרכזן עליית הריבית במשק, אך קובעים כי לא נכון להטיל מיסוי נוסף בעת הנוכחית. הסיבה המרכזית להתנגדות האגף היא החשש מ"מחנק אשראי" במשק. האגף טוען כי המודל שהציע הצוות, המטיל מס גבוה על הרווח השולי, יוצר תמריץ שלילי חזק לבנקים להעמיד הלוואות חדשות, דבר שיפגע קשות בעסקים קטנים ובצמיחה הכלכלית. הפתרון של אגף התקציבים הוא ברור: במידה והדרג המדיני יתעקש על מיסוי, הם מעדיפים להאריך את ההיטל הזמני הקיים של השנים 2024-2025 בשנה או שנתיים נוספות, שכן הוא פשוט יותר ליישום ומזיק פחות למשק מאשר הנוסחה החדשה והמורכבת.
בנוסף לכך, יש לציין כי במערכת הבנקאית, בה מתנגדים באופן טבעי למהלך, מבהירים כי הוא יפגע בסופו של דבר בחוסכים, ובין השאר במתווה בנק ישראל. בתחילת השנה הנוכחית, בנק ישראל קידם מתווה וולונטרי לפיו הבנקים יעניקו כהטבות שונות בשנים 2025-2026 כ-3 מיליארד שקל לציבור. במערכת הבנקאית טוענים כי ככל שהמיסוי המיוחד יאושר, הם יבטלו את המשך יישום המתווה.
מנגד, עמדת הרוב בצוות (הנתמכת על ידי מנכ"ל האוצר ומנהל רשות המסים) גורסת כי ישנה הצדקה מוסרית וכלכלית למיסוי. הנימוק המרכזי הוא שמקור הרווחים האדירים של הבנקים בשנתיים האחרונות הוא אקסוגני: העלייה החדה בריבית בנק ישראל, ולא התייעלות עסקית או שיפור השירות. הדו"ח מצביע על כך שהמבנה הריכוזי של ענף הבנקאות בישראל וחוסר התחרות אפשרו לבנקים לגלגל את עליית הריבית במהירות להלוואות, אך לאט מאוד לפיקדונות, מה שיצר "רווחי יתר" על חשבון הציבור.
בנוסף, הצוות מתבסס על סקירה בינלאומית המראה כי ישראל אינה לבד: מדינות רבות במערב (דוגמת איטליה, ספרד ובריטניה) זיהו את התופעה והטילו בשנים האחרונות מסים מיוחדים על רווחי היתר של הבנקים ("Windfall Tax") כדי להחזיר לציבור חלק מהעושר שנצבר כתוצאה מהנסיבות הכלכליות החריגות.
ההמלצה שהתקבלה בדו"ח מציעה מודל של "מס רווח דיפרנציאלי". מנגנון זה נועד למסות רק את "רווחי היתר". לפי המודל, יחושב הרווח הממוצע של כל בנק בשנים "נורמליות" של ריבית נמוכה (2018-2022). המס המיוחד יוטל רק אם רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הממוצע של אותה תקופת בסיס. כדי לא למסות צמיחה טבעית, הרף יוצמד לקצב צמיחת התוצר במשק.
אחת הנקודות הנפיצות ביותר בדו"ח נוגעת להתייחסות להיטל הקיים ולמשבר האמון מול המערכת הבנקאית. ב-2024 נקבע כהוראת שעה הטלת מיסוי חד-פעמי על הבנקים לשנים 2024-2025, במסגרתו הם משלמים מס נוסף של כ-6% מהרווח בתקופה זו למימון הוצאות המלחמה. במערכת הבנקאית טוענים כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התחייב בפניהם מפורשות כי מדובר בצעד חד-פעמי ומגודר בזמן. כעת, המלצת אגף התקציבים להאריך את המס הזה, או המלצת הצוות להחליפו במס קבוע אחר, נתפסות כהפרת התחייבות בוטה. בנק ישראל אף הזהיר כאמור בדעת המיעוט כי מהלך כזה עלול להיתפס כ"הפרת הסכמים" ולפגוע באמינות הממשלה מול המגזר העסקי כולו.
...