המכה הכפולה שניחתה על המשקיעים בקרנות עוקבות הביטקוין הישראליות

משקיעי הביטקוין בישראל סופגים פגיעות הן מירידת ערך המטבע הדיגיטלי והן מהיחלשות הדולר. הדבר ניכר גם בירידה של 30% בתשואות הגופים שעוקבים אחר הביטקוין בשנה האחרונה
הצניחה במחיר הביטקוין הובילה לירידה חדה גם בקרנות המחקות הישראליות העוקבות אחר המטבע הדיגיטלי, שרשמו ירידות של כ־30% בשנה החולפת. זאת תשואה שלילית חריפה יותר משל הבנצ'מרק - קרן הסל על הביטקוין של בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, שהיא הגדולה מסוגה ומנהלת קרוב ל־64 מיליארד דולר - שירדה ב־23.1%. זו גם ירידה חריפה יותר בהשוואה לירידה בביטקוין עצמו, שאיבד 24.4% מערכו ב־12 החודשים האחרונים. תשואת החסר העודפת, שמגיעה לקרוב ל־6%, נובעת מהיחלשות הדולר ביחס לשקל, מה שהעצים את ההפסד עבור המשקיעים בקרנות הישראליות.
בתחילת 2025 החלו בתי ההשקעות הישראליים להציע לציבור קרנות שעוקבות אחר מחיר הביטקוין, ואת זאת הן עושות, על פי רוב, לא באמצעות רכישת ביטקוין באופן ישיר אלא באמצעות רכישת חוזים או השקעה בקרנות מחקות זרות. מנהלי הקרנות המחקות הישראליות רוכשים את הנכסים המדוברים לאחר המרת השקלים של המשקיעים לדולרים. כאשר הדולר נחלש מול השקל, נפגע גם שווי ההשקעה הנקובה במטבע הדולר. במילים אחרות, התשואה של הקרנות הישראליות מבוססת על שני רכיבים — השינוי במחיר הביטקוין, והשינוי בשער השקל־דולר. כך, בחודשים האחרונים סופגים משקיעי הביטקוין פגיעה כפולה — הן מירידת ערך המטבע הדיגיטלי עצמו והן מהיחלשות הדולר.
עד כה הקימו שישה בתי השקעות קרנות מחקות לביטקוין — מור, מגדל, קסם, IBI, מיטב, ואיילון, שהנפיקה קרן מנוהלת בתחום. כשנה לאחר הקמתן, הקרנות מנהלות יחד היקף מצומצם יחסית של כ־200 מיליון שקל בלבד, ואף רשמו פדיונות בחודשים האחרונים על רקע הירידות החדות במטבע. היקף ההון הצנוע המנוהל בקרנות המחקות לביטקוין בבתי ההשקעות הישראליים מפתיע, במיוחד נוכח הפופולריות הגבוהה של ההשקעה בביטקוין בקרב הציבור. מבדיקת כלכליסט, שנועדה לבחון את מאפייני משקיעי הריטייל הפעילים בבתי ההשקעות, עולה כי החזקה בביטקוין היא מההחזקות הפופולריות ביותר — ומשקיעי ריטייל מחזיקים באמצעות קרנות סל היקפים של מיליארדי שקלים. כך, למשל, על פי נתוני מיטב טרייד, ההחזקה בביטקוין באמצעות תעודת הסל של בלאקרוק (IBIT) נמנית עם חמש ההחזקות הפופולריות ביותר של לקוחות החברה. גם ב־IBI, חברת המסחר השנייה בגודלה בישראל, מציינים כי IBIT נמצאת בין חמש ההחזקות הגדולות ביותר של לקוחות החברה המשקיעים בשוק האמריקאי.




הסבר אפשרי לפער בין הפופולריות הגבוהה של הביטקוין בקרב הריטייל לבין ההיקף המצומצם של הקרנות הישראליות הוא שמשקיעים פרטיים אינם חוששים להשקיע ישירות בקרנות סל זרות העוקבות אחר הביטקוין. בנוסף, התזמון שבו בחרו בתי ההשקעות להשיק קרנות ביטקוין — בשנה שבה המטבע הדיגיטלי סבל ממומנטום שלילי — הרחיק משקיעים פוטנציאליים. לכך מצטרפת העובדה שמדובר בקרנות חדשות, שטרם צברו רקורד ביצועים מספק לצורכי דירוג בבנקים, ולכן יועצי ההשקעות אינם משווקים אותן ללקוחות המיועצים.
גם החברות הציבוריות הפועלות בתחום הביטקוין לא נהנו משנה חיובית בבורסה באחוזת בית. חברת זוז אסטרטגיה, שמבקשת למצב את עצמה כ”מיקרוסטרטג’י הישראלית” — כלומר חברה ציבורית המתמקדת ברכישה ואגירה של ביטקוין — נסחרת כיום בשווי של כ־230 מיליון שקל. ב־12 החודשים האחרונים צלל שווי החברה ב־81%. אשתקד השלימה זוז הקצאה פרטית למוסדיים כשירים בהיקף של 180 מיליון דולר, כאשר לפי התחייבותה כ־95% מהסכום יועדו לרכישת ביטקוין. גם סילבר קסטל, בית השקעות המתמחה בקריפטו שהונפק בשנת 2022, איבד כ־99% משוויו בתוך שלוש שנים. השליטה בו נמכרה לבית ההשקעות IBI תמורת 10 מיליון שקל בלבד, ושווי השוק של החברה עומד כיום על כ־8 מיליון שקל. חברת טקטונה, הפועלת בתחום הבלוקצ’יין והנכסים הדיגיטליים, נסחרת בשווי של כ־86 מיליון שקל בלבד — לאחר ירידה של 43% ב־12 החודשים האחרונים, זאת בזמן שמדד היתר עלה בתקופה זו ב־33%.
בסך הכל איבד הביטקוין כ־36% משוויו מאז השיא שנרשם באוקטובר 2025. הסיבות לירידה במחיר המטבע הדיגיטלי מגוונות, אך עיקרן נעוץ בציפייה להמשך סביבת ריבית גבוהה בארה״ב. עו״ד צחי זך, מנהל תחום הקריפטו במשרד עמית פולק מטלון, מסביר כי הביטקוין אומנם סובל מתנודתיות מובנית, אך הירידות האחרונות מתרחשות על רקע שילוב חריג של גורמים שפועלים נגד המשקיעים — ובהם גם זהות יו״ר הפדרל ריזרב הבא. לדבריו, "יש כאן גם גורמים כלכליים ופוליטיים — סביבת ריבית גבוהה, חוסר ודאות, וגם מינויו של קווין וורש ליו״ר הפדרל ריזרב. וורש נתפס כדמות שמרנית, והוא התבטא לאורך השנים הן בעד והן נגד מטבעות קריפטו. שמרנות רגולטורית היא בדרך כלל כיוון בעייתי למשקיעי הקריפטו".
זך מוסיף כי אחת האכזבות המרכזיות בשוק היא היעדר מסגרת רגולטורית ייעודית לקריפטו. “היתה כוונה ליצור רגולציה חדשה שתגדיר מהו מטבע קריפטוגרפי שדורש פיקוח ומה לא, במקום להסתמך על רגולציה פיננסית מסורתית — וזה לא קרה. בפועל, רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) התמקדה בעיקר בהסדרה של מטבעות יציבים”. לדבריו, הקריפטו הוא בראש ובראשונה “סיפור שזקוק כל הזמן לקונים חדשים שיאמינו בו. היתה ציפייה שדור ה־Z יוביל אימוץ רחב, וזה קורה רק חלקית. בנוסף, יש מכירות כפויות של משקיעים ממונפים שנאלצים למכור כשהבטוחות נשחקות — תופעה שכבר ראינו במשברים קודמים”.
אור פוריה, יו״ר פוריה פיננסים, סבור כי "לביטקוין אין ערך כלכלי. אין דרך לתמחר אותו. אין מאחוריו כלכלה או מדינה. למעשה, לאורך שנת 2025 הוא הנכס היחיד שירד — וזאת דווקא בשנה שבה נשיא ארה״ב הוא דונלד טראמפ, שנחשב חובב קריפטו. בגלל שהביטקוין לא עלה, תומכיו טענו שהוא הופך לגידור על שוק המניות, כלומר ל'זהב החדש'. אבל כשהשוק ירד, הוא צנח. יש אג"ח עם ריבית, יש מניות של חברות עם צמיחה שניתנת לתמחור. ביטקוין הוא קנייה של נכס מתוך תקווה בלבד שהמחיר יעלה. אני באמת לא רואה מה יש למשקיע לחפש בנכס לא ממשי".
אם כך, מדוע קרן סל על ביטקוין היא עדיין אחת מחמש ההחזקות הגדולות של משקיעי הריטייל? לדברי פוריה, "המסקנה שלפיה משקיע הריטייל יודע הכל ושיש לו שליטה טובה יותר על תיק ההשקעות שלו אינה נכונה. ניהול השקעות הוא מקצוע. יש מנהלי השקעות טובים יותר, ולמוסדיים עדיין יש ביקוש וערך. המשקיע הצעיר שפתח חשבון מסחר, וביטקוין נראה לו מגניב, עדיין לא יכול להחליף אותם".
רון גל, עו"ד ויזם בתחום הבלוקצ'יין, ציין: "אנחנו מצויים כרגע בתקופה סוערת במיוחד בפוליטיקה ובכלכלה העולמית. בתקופות כאלה, שבהן חוסר היציבות גבוה, אנחנו רואים שגופי השקעות ומדינות מעדיפים להעביר כספים לנכסים שנתפסים כיציבים כמו זהב על חשבון חשיפה לנכסים תנודתיים כמו מטבעות קריפטוגרפיים. הביטקוין באופן כללי נוטה לעליות בתקופות של צמיחה, ולמרות שההשקעה בו עדיין נתפסת כספקולטיבית, הוא מתחיל לתפוס מקום כאפיק לגיטימי בזמנים שבהם יש 'כסף פנוי' להשקעה".