הדולר מאבד גובה, נסחר ב-3.10 שקלים; הין היפני מטפס אחרי הבחירות

המטבע האמריקאי עם נסיגה של 0.5% מול הין היפני - בהמשך לניצחונה של טקאיצ'י בבחירות, ובמקביל לעלייה החדה בבורסת טוקיו; בשוק המקומי הדולר עם נסיגה של 0.5% מול השקל; היורו עם תנועה קלה, נסחר מעל 3.67 שקלים

עלייה בשקל בפתיחת שבוע המסחר: הדולר נחלש ב-0.5% ונסחר בסביבת 3.10 שקלים; היורו עם תנועה קלה, נסחר מעל 3.67 שקלים; בשווקים העולמיים: הין היפני עם מתחזק לאחר נצחונה הסוחף של סאנאה טקאיצ'י בבחירות ביפן - ומקביל לעלייה חדה של יותר מ-4% בבורסת טוקיונפתח בכרטיסייה חדשה: הדולר נחלש ב-0.5% מול המטבע היפני, הצמד על 156.4 ין לדולר.
עוד בשוק העולמי - שם ממתינים גם לנתוני האינפלציה בארה"ב שיתפרסמו ביום רביעי: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות) יורד ב-0.2% ל-על 97.4 נקודות; היורו עולה ב-0.3%, נסחר מעל 1.18 דולר; עלייה קלה של 0.1% בפאונד, שנסחר מעל 1.36 דולר.


כלכלני לידר בראשות יונתן כץ מציינים כי החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תלויה במידה רבה בנתוני האינפלציה של ינואר, שיתפרסמו בשבוע הבא: "אל עף ההידוק המתמשך בשוק העבודה, החלטת הריבית הקרובה ב-3 בפברואר צפויה להיות מושפעת מנתוני האינפלציה של חודש ינואר, ובפרט מהתפתחות אינפלציית הליבה ורכיבי המדד. מדד נמוך מהציפיות (הנעות סביב ירידה של 0.1%-0.2%, עשוי לחזק את ההסתברות להורדת ריבית נוספת". בלידר מוסיפים כי "ציפיות האינפלציה ב-12 החודשים הבאים התמתנו מעט, מ-2.4% ל-2.3%".


הכלכלן הראשי של מיטב אלכס זבז'ינסקי מציין כי הרבעון הרביעי היה חריג מאוד מבחינת פעילות השחקנים העיקריים בשוק המט"ח. "על פיהדיווח של בנק ישראל, הגופים המוסדיים מכרו מט"ח בסכום של 13.3 מיליארד דולר, הגבוה אי פעם. תושבי חוץ, שבדרך כלל מוכרים מט"ח, דווקא קנו מט"ח בסכום של 1.7 מיליארד דולר. גם המגזר העסקי קנה מט"ח בסכום של 5.7 מיליארד דולר ובסה"כ רכש בשלושה הרבעונים האחרונים 18.5 מיליארד דולר, הסכום הגבוה אי פעם".

זבז'ינסקי הסביר כי "פעילות המוסדיים, שמנהלים חשיפת מט"ח ומגיבים להתפתחויות בשווקים בחו"ל, היא 'טרנדית' וככל הנראה המשפיעה ביותר על שוק המט"ח". לדבריו, "המגזר העסקי פועל לרוב נגד המגמה וקונה מט"ח כשהוא 'זול' בתקופה האחרונה היבוא לישראל צומח במהירות ומגדיל ביקוש למט"ח.
השחקן המשפיע הנוסף הם תושבי חוץ שבתוכם יש משקיעים ראליים ופיננסיים. הפיננסיים פועלים ממניעים ספקולטיביים, אך הריאליים, שמהווים כ-70% מפעילות תושבי חוץ, אלה חברות זרות בעיקר מתחום הטכנולוגיה שמשלמות בישראל שכר והוצאות אחרות. הם מוכרים מט"ח בעקביות ובחמש השנים האחרונות במצטבר מכרו כ-90 מיליארד דולר".