הצוות הבין-משרדי קבע כי קיימות הצדקות למיסוי הבנקים והמליץ על מודל "מס רווח דיפרנציאלי" במידה והממשלה תחליט לקדמו. אולם, גולת הכותרת היא המחלוקת הפנימית: בנק ישראל מתנגד עקרונית למיסוי סקטוריאלי ומזהיר מפגיעה בחוסכים, בעוד שאגף התקציבים מתריע מפגיעה בהיצע האשראי ומציע להאריך את ההיטל הקיים כחלופה פחות מזיקה

בעיתוי מעניין במיוחד, זמן קצר לפני כניסת השבת, הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים פרסם היום (ו') את הדו"ח הסופי שלו. בדומה לדו"ח הביניים שפורסם, הצוות קובע כי קיימות הצדקות להטלת מס על רווחי היתר של הבנקים, וממליץ כי ככל שהדרג המדיני יחליט להטיל מס כזה, המודל הנכון הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים. אולם, גולת הכותרת היא המחלוקת המקצועית העמוקה בין חברי הצוות. בנק ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר הציגו עמדות מיעוט חריפות המתנגדות להמלצה הסופית, ומזהירים כי הנזק למשק מהמהלך עלול לעלות על התועלת שבו. ...

מניות אירופה עלו מעט ביום רביעי לקראת סדרת ישיבות מדיניות של בנקים מרכזיים אזוריים, כאשר נתוני אינפלציה מתונים סייעו לשוק הבריטי.


בשעה 08:05 (שעון ישראל), מפתח ה-DAX בגרמניה עלה ב-0.2%, ה-CAC 40 בצרפת עלה ב-0.2% וה-FTSE 100 בבריטניה זינק ב-0.8%.

הבנקים המרכזיים באירופה במוקד
רוב תשומת הלב של השוק השבוע תהיה מופנית לסדרת החלטות של בנקים מרכזיים אזוריים, כאשר המשקיעים מחפשים מידע על מסלול שערי הריבית לקראת השנה החדשה.

...

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי • הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, סעיף ירקות ופירות טריים וסעיף תרבות ובידור • מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4% • יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לני"ע: "סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק כבר ב-5 בינואר"
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר 2025, בהשוואה לחודש אוקטובר 2025. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%.
...

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
...