רעיון שחשבתי עליו היום, ואשמח אם תביעו את דעתכם (ויכול מאד להיות שאני ממציא משהו שכבר המציאו לפני):
אסטרטגיה קלאסית לפני פקיעה, היא כמובן שוקת. ככל שהשוקת יותר צרה, ככה הרווח לשוקת גדול יותר, אבל גם הסיכון. עד כאן העובדות.
נניח שאני מוכר שוקת 1150-1190, עם הגנה כמובן. לא משנה איפה כרגע. בהחלט יש סיכון. למרות ההגנה, אני מעוניין להגן על עצמי מפני תזוזה רצינית, שתכניס את אחד הצדדים לכסף.
על מנת להגן על עצמי, אני קונה שוקת דומה, אבל למרץ (ויכול להיות שצריך כמה יחידות קנויות על כל יחידה מכורה). היופי כאן הוא שאנחנו רוצים להגן על עצמנו מפני תזוזה, ואופציות מרץ רגישות מאד לתזוזות. הגיל שלהם משפיע על התטא. לא על הדלתא.
תסריטים אפשריים:
1) המדד לא זז בפקיעה. הרווחתי יפה מהשוקת של פברואר. הפסדתי קצת מאד (בעיקר הפרשים בין מחירי קניה ומכירה) בשוקת של מרץ. אני יכול למכור אותה בחזרה בנזק מזערי. התטא לא משמעותית במרץ.
2) המדד זז, אבל לא יצא מהגבולות. הרווחתי יפה מהשוקת של פברואר. הרווחתי גם קצת מהשוקת של מרץ, כי המדד זז, ושוקת קנויה מרוויחה ממדדים זזים.
3) המדד זז ואחד הגבולות נכנס לכסף. השוקת הקנויה יכולה לפצות על זה. במיוחד עם נקנו מספיק יחידות.
מה דעתכם?