אני מנחש זה כי בתחילת הדרך אין "בלוקים" שמשמשים כהגנה.. ואז מבחינתו כל תרחיש אפשרי... (אולי).
יום טוב.
אני מנחש זה כי בתחילת הדרך אין "בלוקים" שמשמשים כהגנה.. ואז מבחינתו כל תרחיש אפשרי... (אולי).
יום טוב.
אני קורא את השרשור הזה ברוב עניין ומרבית הכותבים בו מחפשים כללי ברזל לכתיבת שוקת רחבה.
ברור שהתנאי ההכרחי להצלחה באופציות הוא הצמדות לכלל ברזל שלא חורגים מהם בשום אופן גם אם ה"חשק גדול" לחרוג מהם. הניסיון מורה שבפעם הראשונה שהולכים אחרי ה"חשק" ואולי גם בשנייה מרוויחים יפה ואח"כ מפסידים ובגדול.
יפה עושה "דמי כיס" שמטפטף לנו שהמנעות מרווחים גדולים מטעמי זהירות אינה כשלון אלא "הצלחה".
אבל.......
כאשר רוצים לנתח את כלליו של שחקן אשר לעיתים נראה שהוא פועל לפי אינטואיציה בריאה שלא כל אחד ניחן בה ובמיוחד לא בשוק ההון אנו לא מוצאים שום כלל מסודר, וכל הפרשנויות שנאמרו בשרשור אם כי יתכן שהן נכונות היות והן מוטות מצב זה או אחר אפשר ליצור אלפי כללים לכל אלפי המצבים שיש בשוק ובכך למעשה אין לנו כללי ברזל מיוחלים ואנו נשארים ערטילאים.
הבעיה הקשה היא שכאשר סומכים על האינטואיציה ועל כך שכשיגיע המצב אחליט לפי הענין מקבלים במרבית הפעמים החלטות שגויות (אני לא מתכוון לשחקן שהוא מיוחד מאוד והיכולת שלנו לחקות את האינטואיציה שלו אפסית) כך שלמעשה נשארנו בלי כללים ברורים.
הצעתי למי שרוצה לנהל שוקת כזו שיכתוב לעצמו מספר כללים ברורים יבדוק אותם לאחור וילך על פיהם יהיה אשר יהיה.
הדברים אמורים ביתר שאת גם לגבי האסט' של משה שגם שם סוף דבר שהוא במומחיותו לא נצמד במאת האחוזים לכללים שלו אבל כלפי עצמנו השאלה האם אנחנו גם יכולים לנהל אסט' בלא כללים מוחלטים? האם אין אנו צריכים לחשוש שהאינטואציה שלנו תשגה?
כמה פעמים הרגשנו שהפקיעה תהיה לכאן או לכאן וטעינו?
רק אתמול ביום המסחר כמה פעמים הרגשנו לאן כיוון השוק והשוק תעתע בנו?
בהצלחה ובתקווה שתרמתי במשהו לשרשור הזה.
שחקן כתב:
"אם שווי האופציה הכתובה לא הוכפל - הזזה (גלגול; התרחקות מהסטרייק) אינה באה בחשבון.
אם שווי האופציה הכתובה הוכפל והמרחק הוא 21 יום ומעלה, ובנוסף התקבול הכולל (במידה וכבר
קרבתי רגל, אך התקבול הכולל רק מאותה רגל, לצורך הדוגמא call) עולה על סך ההכפלה לא אבצע הזזה.
אם המצב הוא אחר אבצע הזזה 2 (!) סטרייקים אחורה ובהתאם את ההגנה. קרי, אסגור כתיבת 1260, ואפתח כתיבת 1280.
כל 50% מעבר ל 100% הראשונים (שהרי השווי הוכפל = 100%), יהיו סטרייק נוסף אחורה אך לא יותר מ 5 סטרייקים. ההגיון שתמיד נוכל לחזור במידה והמדד יתקן או ידשדש ותמיד נעדיף להיות בית שמאי ולהתרחק מאשר לגלות שהרווח אינו מספיק.
יום חמישי הוא יום בו עלינו לשאוף תמיד לקרב את השוקת במידת האפשר. התטא הכפולה
משמעותית מאוד(פחות השבוע בשל המרחק) בשבוע השני והשלישי, ובהתאם לכך נפעל. במידה
ואין נתון משמעותי או דבר דומה המטרה היא לקדם בשעות הצהריים המוקדמות, משום שחלק מהשחיקה הכוללת של הסופ"ש מתרחשת בשעת המסחר האחרונה."
קריאה מחודשת של שירשור שחקן כוללת עוד חוקים והמלצות רבות. ברור שאין זה מכסה את כל האפשרויות אך קיבלנו את הידע כיצד להתנהל בשוקת רחבה ועכשיו נותר לנו לבצע תוך הפעלת שיקול דעת.
"כשמשחקים פוקר אתה אמור לדעת תוך 15 דק' מי יספק את הרווחים , אם אתה לא יודע כנראה שזה אתה."
אני מסכים עם רוב הדברים, אבל רוצה לחדד כמה נקודות.פורסם במקור על ידי navhmjep
אין מנוס מהפעלת שיקול דעת. גם בשוקת רחבה לא טוב לעבוד כרובוט. אבל כל זה תחת משמעת עצמית קפדנית. ואני אתן דוגמא שאני חושב עליה די הרבה זמן.
מדובר בהזזה של שחקן ל 1210. הזזה זו הייתה מצד אחד מחוץ לכללים, ומצד שני מקור רווח לא קטן. אז איך "מרבעים את המעגל"? מה אנחנו נעשה כאשר נצא מהגינון של שחקן?
אני אתן את נקודת המבט שלי:
לגבי אינטואציה, שלנו ושל שחקן. אז זהו. שאין כזה דבר. אין אינטואיציה. זה לא עובד. זה לא עבד למשה שפתח את האסטרטגיה שלו באוכף על 1130 במקום 1140 כפי שהכתיב החוק שלו עצמו כי העריך שיהיו ירידות. זה לא עבד לשחקן במספר אסטרטגיות כאשר הניח דישדוש+ירידות (ומשחלקן נחלץ בשלום וברווח, ומחלקן לא) והיו עליות. וזה לא עבד (כפי שסיפר יוסי אלוף בקורס) לחבורה מכובדת של בעלי ניסיון, כאשר הימרו על ירידות אחרי פיגועי 11 בספטמבר. והיום האינטואציה שלי הייתה שנפתח בירידות משמעותיות בעיקבות ארה"ב. נכון לכתיבת שורות אלו יש עליה של 0.09%.
אז מה יש במקום? איך נדע אנחנו להזיז בפעם הבאה ל 1210? אחרי שנשתכנע שיש אינדיקטורים שמצדיקים פעולה (מגדלים במפת הפוזיצות, יחס C/P, הערכות כלכליות אוביקטיביות), התשובה היא ניהול סיכונים. מה זאת אומרת? כאשר עושים פעולה להכנסת רווח, צריך קודם כל להגדיר כמה אנחנו מוכנים להקריב למען הפעולה הזו. למשל, אם מכרנו 1210 ב 150 ש"ח ליחידה, חייבים להגדיר מראש מתי נסוגים. וזו הנקודה שדורשת הכי הרבה משמעת עצמית. למשל, אני הגדרתי שאני נחלץ אחורה אם האופציה מגיעה ל 350 ש"ח יחידה.
וזה מה שאני כן אוהב בעניין ה StopLoss המושמץ קלות. כי זה מוציא ממני את הצורך בשיקול דעת. אני שם את ה StopLoss וזהו. מכאן והלאה, זה כבר אוטומטי.
וזה מה שאני מתכוון לעשות. החודש למשל, אני ממש צריך את הכסף של הרווחים, ולכן רמת הסיכון שאני מוכן לקחת פחותה (היו מלא מלא הוצאות במשפחה לאחרונה). מאד יכול להיות שאני לא אזיז יותר כלום. בדקתי שתזוזה למשל ל 1100 תיתן לי כרגע עוד כמה מאות שקלים. לא שווה את ההקרבה. יכול להיות שבפברואר, אני פחות אצטרך כסף, אז אהיה מוכן דווקא להגדיל את הסיכון. (הסיכון צריך להיות ביחס הפוך לרמת ההזדקקות לכסף. ולא כפי שעושים מהמרי הרציו בצ'ט, שככל שצריכים יותר כסף ככה מסתכנים יותר).
דמי כיס אתה צודק. ה"מתכון" שהכתיב לנו בתחילת החודש השתנה בגלל הסטיות הנמוכות שהיו במהלך החודש. גם הקירוב ל1200 עם הגנה 3 סטרייקים היא משהו שחורג מהכללים אבל מסתבר שלדעת שחקן היה חיוני.
בכל אופן אני, כחסר נסיון, לא הייתי מעז להתקרב כ"כ לכסף. הרי כל הפאונטה בשוקת רחבה היא המרחק מהכסף.
דמי כיס - באמת הלכת למרוח בלילה את הסטרייק 1150 בסופר גלו?
זה לא פיר.
גם אחרי כל הירידות בארה"ב הוא בקושי זז משם.
המחשבה שלי לגבי שוקת רחבה , היא פשוטה. נקודת המוצא של מי שעורך אותה היא שהוא רוצה אסטרטגיה סולידת ומכאן הוא מראש מקטין את גובה הרווח ומהנחת המוצא הזו נגזר כל שרשרת הפעולות שלאחר מכן. אסור להסתמך על אינטואציה, הסכנה שלה הינה כאשר היא מצליחה, כיוון שלאחר מכן הבטחון גדל ואז עושים טעות קריטית שעשויה למחוק אותך לגמרי.
לכן, כאשר אין "גינון" היכן שיש התלבטות , אין להתלבט , תמיד לקחת מרווח בטחון גדול יותר.
דמי כיס לעניין "הסטופ לוס": לאחר מספר חודשים בהם עקבתי אחר המסחר במעוף ברור לי כיצד לנהוג בו.
בשטח ההריגה, דהינו חמישה סטרייקים לכל צד מהמדד, "אסור" לעבוד באמצעות סטופ לוס, כי אז תנודות במדד עשויות להפעיל את הסטופים ולגרום להפסדים. ממה שקראתי אצל סוחרי יום , זה כנראה מה שמפיל אותם לאורך כל הזמן.
לגבי הטווח הרחוק , התחלנו במרחק של 12/15 סטרייקים זה כנראה פתרון טוב, למקרה דרמטי במיוחד, אז אוכלים את ההפסד שקבעת מראש והכל טוב.
אסור לעבוד עם סטופ לוס בשטח הריגה!!!
שאלת אגב. האם הרעיון ללכת עם שוקת רחבה לפקיעה? האם סביר שהשוקת החודשית של שחקן (בגלל שהיא יחסית קרובה לכסף ברגל ה CALL) תמומש טרם הפקיעה?
מהסוג המשובח ביותר
הכל שאלה של מיקום ה Trigger. אם על אופציה ששווה 50 ש"ח אני שם Stop של 180 ש"ח, הרי שזה יתפוס רק במקרה של קטסטרופה (260%). למשל, שחקן נתן דוגמא באחת מההתנגדויות שלו ל StopLoss שהיה עיוות ב P1040 בגלל שמישהו קנה בבת אחת 100. זה היה ביום של הירידות 2%. אני אודה שהיה לי StopLoss בדיוק באותו היום על P1040. אבל הוא לא תפס כי הוא היה רחוק. היו אופציות בודדות שזזו 100%. רוב התזוזות הגדולות היו באזור ה 60%. עכשיו, אם ניקח את הדוגמא שלי, הרי שאני מוכן להפסיד 130 ש"ח לאופציה. שזה עבור 30 שקתות 3900 ש"ח. זה גידור הפסד סביר (מבחינתי).
לכן מותר לעבוד עם סטופ לוס בשטח ההריגה, כל עוד הוא רחוק. מטרתו - להציל אותנו במקרה של קטסטרופה, ולשחרר אותנו מההיצמדות למסך. ובאמת באותו יום הייתי כל היום בחוץ בלי המחשב. (רק הצצתי מה קורה בסלולרי).
מה שכן אפשר ללמוד מהצעד האמיץ של ה 1210, הוא שהוא היה בשבוע 3 לפקיעה. זה מספיק רחוק מהפקיעה כדי שיהיה מרווח גדול (שהרי תנועה למעלה של 5% היא לא תנועה סטנדרטית בשוק שדי קרוב לשיא שלו) וגם מכניס מספיק כסף. בצד של הפוטים זה לא הולך, כי המרווחים בין האופציות עדיין לא נותנים בשר. היה שם גם ניצול הזדמנות שסטיות התקן עלו.
בכלל, לכותבי שוקת רחבה, תקופות עם סטיות גבוהות בכלל הרבה יותר טובות. אני מניח (וגם יוסי אמר זאת) שמי שנכנס לשוקת רחבה כאשר הסטיות היות מעל 30, יכול היה להגיע לאחוז רווח הרבה יותר גבוה באותו סיכון שיש היום.
אני לא רואה סיבה לא ללכת לפקיעה. מרחק של 6 סטרייקים בפקיעה לא מהווה בעיה. גם 4 לא. חבל על העמלות, ועל רווח של כמה מאות שקלים שנשאר לפקיעה.
ברצוני לתמצת כאן את הדו שיח ביני לבין דמי כיס.
ישנה סתירה מובנית מצד אחד חובה להצמד לכללי ברזל ומצד שני חייבים להסתמך על נתוני שוק סטיות תקן ואינדיקטורים שונים.
תשובת דמי כיס.
אכן אין ברירה שבכניסה לפוזי' חייבים לעיתים להתחשב בתנאי השוק ולא להצמד לכללי ברזל אבל ליציאה מהפוז' חייבים להצמד לכללי ברזל באופן מוחלט.
מאוד קשה מבחינה פסיכולוגית לצאת מהפסד היות ויציאה מהפסד מקבעת תחושת כשלון, במיוחד שהוא מתעצם כאשר מיד לאחר היציאה השוק משנה מגמה.
לסיכום: כניסה לפוזי' אפשר לסטות במידת מה.
יציאה, לעולם לעולם לא.
אם ידידי מקבלים את התובנה שלי הדיונים המפולמסים מדוע שחקן עשה כך או כך בדיוק הם לא כל כך ניתוחים שאפשר לקחת אותם ככללים.
יתכן שכל אחד צריך לעשות לעצמו כלל ברזל רחבים שאותם הוא לא עובר בשום אופן ואחר כך להתנהל בגמישות מסויימת. אמנם לצאת מהפסדים בלי שום גמישות.
אני מתכנן לחשוב על אסט' עם כללי ברזל רחבים לכניסה וכללי ברזל צרים ליציאה ולנהל אותה ברבים ובכך לשמור על משמעת עצמית בעזרת חברי האתר היפה הזה.
הערה קטנה
דמי כיס כתב שלהסתמך על נתונים כלכלים הם לא אינטואיציה. אבל לדעתי כיון שהשוק לא פועל תמיד לפי נתונים כלכלים ומעורב בו הרבה פסיכולוגיה חייבים להשתמש גם בזה אם כי זה לא מדוייק כלל.
אישית שמתי לב שכאשר יש לי שתי פוזי' בזמן אחד אחת מוטת ירידות ואחת מוטת עליות כאשר אני מתעמק בפוז' מוטת הירידות יש לי הרגשה כמעט ודאית שהשוק יורד ורק כמה שחקנים מחזיקים את השוק וכו' וכו'.
כאשר אני מתעמק בפוז' מוטת העליות אני רואה בעיני רוחי את השוק עולה מעלה למעלה.
מסקנתי: אי אפשר לסמוך על ההרגשות הללו.
הרשאות
הגב עם ציטוט