יובל (שם בדוי), בן 47, מתל אביב ירד באחרונה ל-75% משרה בעבודתו כאיש מכירות, על רקע משבר הקורונה. מכיוון ששמע על האפשרות להקפיא משכנתה כעת, ביקש מהבנק שלו לעשות זאת. "לא הייתי חייב. אמרתי לעצמי: 'למה להילחץ? למה שהמינוס יחגוג'? נקפיא לשלושה חודשים". באחרונה פנה שוב לבנק כדי למחזר את המשכנתה - לשפר את התנאים שלה בריביות - אבל קיבל מהפקיד כתף קרה. לא תנאים טובים, ולא נעליים. "לא הבנתי מה קרה. יועץ משכנתהות שבירר את העניין עבורי גילה שבגלל ההקפאה, דירוג האשראי שלי בבנק הידרדר. מבחינתם אני כיום לקוח בסיכון. אם מדד המחירים לצרכן יעלה, ההחזר החודשי שלי יכול להגיע גם ל-8,000 שקל בחודש. למה לא התריעו על זה בפניי? אני כועס, ומבולבל".
יובל צודק, המצב כיום מבלבל. למעשה, קיימים כיום בשוק כמה דירוגי אשראי: יש דירוג רשמי, שמספקות לשכות אשראי (דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi) בנוגע לכלל הישראלים, והם התוצאה של חוק נתוני אשראי שנכנס לתוקף בשנה שעברה. וישנם הדירוגים הפנימיים של כל בנק ובנק, שהם עדיין אלו שהבנקים נסמכים עליהם. כך או כך, דירוג האשראי מייצג את ההערכה לגבי היכולת להחזיר את ההלוואה בזמן; זאת אומרת, האם הלקוח הוא לווה טוב ואמין, או לווה בסיכון.
בעוד שהקפאת משכנתה לכשעצמה לא משפיעה על הדירוגים הרשמיים, היא עשויה להשפיע על הדירוגים הפנימיים בבנקים. הדירוגים האלה מתבססים על ההיסטוריה של הלקוח בבנק: פרמטרים כמו סך נכסים, הוותק בבנק, החזרי צ'קים, פיגור בהלוואות, תזרים מזומנים חודשי, סך ההתחייבויות וגם עיקולים אם ישנם. "כשמישהו דוחה את תשלומי המשכנתה, מבחינת הבנק זה איתות שאין לו כרגע יכולת לשלם, וזה עלול להשפיע על הריביות, על סכום ההלוואה שהוא יקבל, והאם יקבל בכלל הלוואה", מסביר בנקאי עמו שוחחנו. "במקום ריבית של 3% לולא ההקפאה, הריבית תהיה 4.5%, כי מבחינת הבנק, הלקוח הפך למסוכן יותר".
"הבנקים - כאקט שיווקי - כמעט עודדו אנשים להקפיא את המשכנתה. והם עשו את זה מבלי להסביר את המשמעויות הנלוות. לא היה שום גילוי נאות", אומר יונתן ברלינר, יו"ר הוועדה המקצועית של התאחדות יועצי המשכנתהות. "צריך לומר ללקוחות ששוקלים הקפאה: לא רק שיש ריבית ביתר שתצטרכו לשלם אחר כך, אלא שההקפאה עלולה להשפיע לרעה על האפשרות שלכם לקבל אשראי בעתיד".
לכן ההמלצה של ברלינר לישראלים כיום היא להימנע לגמרי מהקפאת משכנתה, אם לא חייבים לעשות זאת. "יש אנשים ששוקלים להקפיא כי זה אשראי זול, וזה לא כדאי. אך מי שיש לו חשש שלא יעמוד בתשלומים אחרים, בכרטיסי אשראי, בהוראות קבע, אז בהחלט עדיף להקפיא, כי הנזק האלטרנטיבי עלול להיות גדול פי עשרה. במצבים כאלה שיקפיא בלי לחשוב פעמיים".
כיצד בפיקוח על הבנקים רואים את הדברים? מבנק ישראל נמסר, כי "גיבשנו מתווה אחיד לדחיית תשלומי הלוואות אשר אומץ על ידי כל הבנקים, וזאת במטרה לסייע ללקוחות הבנק אשר נקלעו לקשיים תזרימיים בעקבות משבר הקורונה. בהתאם לבדיקות שביצענו בחמשת הבנקים הגדולים - דחיית תשלומי ההלוואות, בהתאם למתווה זה, אינה מהווה סממן שלילי בדירוג האשראי הפנימי של הבנקים. לאור האמור, מתייתרת השאלה בנושא יידוע הלקוחות".
הבנקים - עדיין עם הדירוגים שלהם
המקרה של יובל מחדד שדירוגי האשראי החדשים - אלה שמספקות הלשכות לכל גוף נותן אשראי שבנק ישראל אישר - עדיין בחיתוליהם. כאמור שתי לשכות מספקות כיום את דירוגי האשראי, שהוא ציון לכל דבר: דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi.
למעשה, הבנקים מתרשמים מהציונים האלה בבואם להעריך את יכולת ההחזר של הלקוח, אבל הם עדיין מתבססים באופן עיקרי על הדירוגים הפנימיים שלהם. יש לכך כמה סיבות: ראשית, הדירוגים החדשים פחות מוכרים להם, והבנקים הם אחרי הכל גופים שמרניים שפעלו לאורך שנים בדרך מובנית, שהוכיחה את עצמה. שנית, ייתכן שהדירוגים של הלשכות עדיין לא אינדיקטיביים מספיק בעיני הבנקים. סיבה עיקרית לכך היא שהם אומדים את התנהלותו עם אשראי, אך לא את האיתנות הפיננסית ככלל. כלומר, לא משקללים כלל את הכנסותיו ונכסיו של האדם.
יש בכך גם היגיון, במובן הזה שיש אנשים אמידים מבחינת נכסיהם אך שתמיד מצויים במינוס, ויש אנשים שהכנסותיהם נמוכות אבל התנהלותם הפיננסית היא ללא דופי. אז אילו פרמטרים עלולים לפגוע בדירוג האשראי שלנו מבחינת הלשכות? למשל, צ'קים חוזרים, פיגורים בהלוואות, עיקולים והליכי הוצאה לפועל, וגם דברים טריוויאליים יותר, כמו ניצול מירב מסגרות האשראי שלנו, קיומן של כמה מסגרות עו"ש ושל כמה הלוואות פתוחות, ואפילו הוותק של חשבון הבנק ושל מסגרת העו"ש עלול להשפיע. ככל שהוותק נמוך יותר - כלומר, הלשכה יודעת עלינו כמה שפחות - כך הציון עלול להיפגע. כמובן שבכל חברה הפרמטרים האלה הם בעלי משקל שונה, ועשויים גם לא להשפיע כלל בחישובים מסוימים. בדן אנד ברדסטריט ותק נמוך עד בינוני של מסגרת עו"ש הוא של 1-4 שנים. ומה אם אין לנו בכלל כרטיס אשראי? זה עלול להשפיע, אבל במידה מועטה.
לפי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-CofaceBdi: "אצלנו המודל מנתח את ההתנהגות הפיננסית לאורך זמן. הלוואות, משכנתהות, ניצול מכסות אשראי, צ'קים, והוראות קבע וכו'. אירועים שלילים שחוזרים על עצמם, למשל צ'קים שחוזרים, תיקים בהוצאה לפועל, יגרמו להורדת הדירוג".
בכל מקרה, הנתונים שלפיהם מופק הציון הם של שלוש השנים האחרונות לכל היותר. "זה לא מודל מושלם מבחינתנו", אומר הבנקאי. "למשל זה שלאדם אין כרטיסי אשראי, זה משתנה שעלול לפגוע בדירוג? או קיומן של כמה מסגרות עו"ש. האם זה מוצדק? ואם יש אדם עם חמישה בתים, בלי משכנתהות, ובלי כרטיס אשראי?" מעל 100 אלף משתמשים הורידו את דירוג האשראי מקפטן קרדיט, האפליקציה לדירוג אשראי של דן אנד ברדסטריט. בבדיקה שעשיתי עבור עצמי נרשמו המשתנים "מסגרת העו"ש נוצלה בחצי השנה האחרונה"; מסגרות עו"ש בעלות ותק בינוני (כלומר, לא מספיק ותיקות) וקיומן של מספר מסגרות עו"ש, כסיבות שהדירוג שלי נמוך מאלף שהוא הדירוג המרבי.
"נכון", אומר מנגד משה ידגר, מנכ"ל לשכת האשראי בדן אנד ברדסטריט (קפטן קרדיט). "המודל שלנו לא אומד את מצבו הפיננסי של האדם אלא את ההסתברות שיחזיר את האשראי שלקח. וזה לא משנה אם מבחינת נכסיו הוא עשיר או עני". ככל שהמקרים קרובים יותר למועד הנוכחי, כך השפעתם גדלה. "גם ימים ספורים של הימצאות במינוס נספרים ומשפיעים על הדירוג", אומר ידגר. "לכן ההמלצה למי שרוצה להשיג דירוג אשראי טוב יותר, היא להימנע מחריגות ופיגורים ולנסות להימנע ממינוסים".
הבנקים אומרים שהם לא יכולים להסתמך עליכם כרגע.
"דירוגי אשראי קיימים בעולם 30 שנה, ובישראל זו רק ההתחלה, כך שזה ייקח זמן. ככל שנוכיח שהדירוג מנבא בצורה טובה את ההסתברות להחזר הלוואה, כך ישתמשו בו יותר. ככל שגם הציבור ישתמש יותר בדירוג, כך נראה יותר נותני אשראי שמשתמשים בו".
ציון על פי ההתנהלות הפיננסית
מהי בכלל מערכת נתוני אשראי, איך נבנו הדירוגים ומדוע היה צריך אותם? הרציונל העיקרי היה להגדיל את התחרות בשוק האשראי. ב-2011, למשל, כמעט 90% מהאשראי הצרכני במשק היה בידי הבנקים והוא קטן ל-77% ב-2019, יותר טוב, ועדיין לא מספק. בשוק ההלוואות, הבנקים הם עדיין מונופול, וזה לא חייב להיות כך: גם חברות כרטיסי אשראי וחברות אחרות, כמו עמית לעמית (Peer to peer) יכולות לספק הלוואות, ובתנאים לא פחות טובים, אולי יותר. המחשבה הייתה, שככל שליותר גופים יהיה יותר מידע רלוונטי לגבי הלווה הפוטנציאלי, הם יוכלו להציע לו הלוואות יותר טובות, כי הסיכון יפחת.
המקור למידע נעוץ במאגר נתוני אשראי שאותו מנהל בנק ישראל. הוא מאגד נתונים לגבי ההתנהלות הפיננסית שלנו, כפי שדווחו בידי שלל גופים: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים, וכן רשויות כמו כונס הנכסים הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל ומדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל. מי לא מדווחים? חברת חשמל, חברות סלולר, תאגידי מים ועיריות.
לשכות האשראי, דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi, מעבדות את המידע הזה לציון, זהו דירוג האשראי. בעתיד תצטרף אליהן גם קו מנחה. כל לשכה משתמשת במודל מעט שונה, ולפי אלגוריתם משלה (אותו אישר בנק ישראל). ב-CofaceBdi טווח הציונים הוא 300-850, כשהחל ב-660 הציון נחשב טוב. בחברה עושים שימוש במודל של FICO, חברת דירוג אשראי בינלאומית הפועלת ביותר מ-100 מדינות. בדן אנד ברדסטריט פיתחו מודל יחד עם חברת G-STAT, כשטווח הציונים נע בין 0 ל-1,000. (עוד על איך לדעת מהו הדירוג שלכם, ראו במסגרת). כמובן שמבחינת החברות, תכלית הפעילות שלהן היא לספק את דירוגי האשראי בתשלום לגופים שנותנים אשראי, וזה קורה בדרך כלל כשאנשים מבקשים הלוואה.
דירוג האשראי מושפע מהקורונה?
הקפאות משכנתה, כאמור, לא משפיעות לרעה על הדירוגים "הרשמיים", כלומר אלה שמספקות הלשכות. אך כל היבט אחר בהתנהלות הפיננסית שמעיד על ירידה ביכולת ההחזר של הלוואות כעת, בהחלט עלול להשפיע. מה שמייחד את התקופה הזו הוא שלפי בנק ישראל, אם הבעיות ביכולת ההחזר מאפיינות רק את תקופת הקורונה, הרי שתופיע הערה בדוח שלפיה הדירוג מושפע מהקורונה.
אלא שנכון להיום, השפעת הקורונה על דירוגי האשראי של הישראלים עוד לא ניכרת ואלה של 2020 דומים מאוד לאשתקד. לפי קפטן קרדיט, הדירוג של יותר מ-70% מהישראלים כיום הוא טוב עד מצוין, ובפילוח של BDI, מצב זה נכון ל-76% מהישראלים, שציוניהם טוב וטוב מאוד. "ייתכן שנראה את השינוי בעתיד", אומרת ינאי. "היו המון הקפאות משכנתה, ומסגרות האשראי גדלו מאוד". לפי ינאי, בנק ישראל מבקש להתחשב בהשפעת הקורונה על הישראלים. "חמישה צ'קים מסורבים, למשל, הם קריטריון שבדרך כלל מוריד את הדירוג. כעת קריטריונים מסוג זה עדיין עלולים להשפיע לרעה על הדירוג, אך בעוצמה פחותה".
דירוג אשראי הוא טוב או רע?
האם כניסת דירוג האשראי לישראל היא מהפכה חיובית בעיקרה? כנראה שכן, או במילים אחרות: הדירוג צפוי להיטיב עוד יותר את מצבם של אנשים עם דירוג טוב, ולהשאיר במקומו (אולי אפילו להרע) את מצבם של אנשים שדירוגם נמוך. לפי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-COFACEBDI: "עד היום, בהלוואות, רובנו שילמנו ריביות דומות למדי, שגילמו בתוכן פרמיית סיכון לכיסוי חובות אבודים של הבנקים ללווים הרעים. לכן הדירוג טוב ללווה טוב, ואילו הלווה הגרוע ישלם את פרמיה בהתאם לסיכון".
מצד שני, שנים של התנסות בדירוג האשראי בארה"ב הראו שיש לו גם צד אפל, במובן זה שאם סומנת כאדם עם דירוג בעייתי (ולפעמים יש גם טעויות בחישוב), הרי שקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור וההשלכות עלולות להיות הרסניות. לכן יש לבנות היטב מנגנונים מאזנים ולבחון כל העת אם הדירוג אכן משיג את המטרה העיקרית שלשמה יצא לדרך: הגדלת התחרות בשוק האשראי.
עוד יתרון של דירוג האשראי, מדגישים בבנק ישראל, הוא צמצום אי-שוויון ואפליה במתן הלוואות, זאת גם מכיוון שהוא אומד רק יכולת החזר ולא הכנסה, וגם מכיוון שהוא שקוף לכל מיני הטיות שעלולות להפלות לרעה במתן הלוואות: מגדר, גיל, מוצא, גזע וכן הלאה.
מדריך: כך תדעו מהו דירוג האשראי שלכם
את דוח ריכוז נתוני האשראי שלנו, שבו מופיע כל המידע שנאסף בבנק ישראל לגבינו כצרכני אשראי משלוש השנים האחרונות, אך ללא ציון, אפשר להוריד מאתר מערכת נתוני האשראי ואחת לשנה ההורדה היא בחינם.
מה לגבי עיון בדירוג האשראי - הציון שלשכות האשראי נותנות לנו? אפשר להיחשף כיום בחינם רק לציון שדן אנד ברדסטריט נותנים לנו (וגם לדוח) דרך אפליקציה של החברה בשם קפטן קרדיט. הפעם הראשונה היא חינמית, אבל אחר כך כבר צריך לשלם 50 שקלים. אפשר לעיין בדוח וגם בתמצית ידידותית שלו גם דרך האתר של CofaceBdi, בתשלום עמלה של 36 שקלים, כרגע עוד ללא דירוג האשראי עצמו.
דרך נוספת ללמוד את דירוג האשראי שלנו היא כאשר אנחנו מצויים בתהליך של נטילת הלוואה. מחובתו של הגוף שממנו ביקשנו את ההלוואה להראות לנו את דירוג האשראי שלנו - זה שמספקות הלשכות - ואת דוח ריכוז היתרות. לעתים הסיבה לכך שהבנקים מציעים לנו ריביות גבוהות יחסית נעוצה בדירוג אשראי גבוה, ולכן במיוחד בתהליכים כאלה חשוב לבחון את דירוג האשראי ולהבין את משמעויותיו.
ויש לכם גם זכות לפרטיות: הדוח נמסר לבנקים, או לכל גוף אחר, רק בהסכמתכם. וזכותכם גם לבקש שבנק ישראל יפסיק לאסוף עליכם נתוני אשראי.
גלובס
הגב עם ציטוט