ישראל

שוק ההון התנהל בשבוע האחרון על רקע ההתרחשויות בארה"בלקראת הבחירות שיתקיימו השבוע )יום שלישי(. הנתונים הכלכלייםשפורסמו, הן בישראל והן מעבר לים השפיעו פחות על התנהגותהשווקים, אך סביר שכאשר יסתיימו הבחירות ותעלה רמת הוודאות,הם יקבלו התייחסות מחודשת.הלמ"ס פרסם השבוע את נתון האבטלה לחודש ספטמבר, ממנה עלהכי אחוז הבלתי-מועסקים בכוח העבודה עלה ל-%4.9 לעומת %4.6 בחודש אוגוסט. במקביל חלה עליה בשיעור ההשתתפות מ-%64.1 בחודש הקודם ל-%64.3 .בסיכום הרבעון השלישי דווקא חלה ירידהבשיעור האבטלה שעמדה על ממוצע של %4.7 לעומת %4.8 ברבעוןהשני.בנק ישראל פרסם את המדד המשולב לחודש ספטמבר שהסתכםבעליה נאה של %0.3 על רקע עליה במדד הייצור התעשייתי. במקבילעדכן הבנק את נתוני המדד המשולב לחודשים יולי-אוגוסט והעלהאותם יחד מסך מצרפי של %0.32 ל-%0.47 .בסיכום הרבעון השלישיעלה המדד המשולב ב-%0.8 .נתון מעניין נוסף שפורסם השבוע בנוגע סיכם את סף הפעילותהמלונאית בישראל ב-3 הרבעונים הראשונים של השנה. מספר לינותהישראלים במלונות בארץ פחת ב%0.4 ,בהשוואה לתקופה המקבילהבשנה הקודמת, לסך של 10.5 מיליון לינות. הנתון מעניין בעיקר עלרקע פרסום אחר של הלמ"ס של פיו סך יציאות הישראלים לחו"לבחודשים ינואר-ספטמבר זינק בכ-%12 ,כך שבעוד ענף התיירות כאןנמצא בקיפאון, הישראלי הממוצע מגדיל את הוצאתו על לינות בחו"ל.

שוק האג"ח

התשואה האמריקאית ל-10 שנים שעלתה בשבוע הקודם, נעה השבועסביב רמות של %1.8 וסיימה את המסחר ביום שישי ברמה של .1.783%אגרות החוב המקומיות ניצלו את ההפוגה בעליית התשואות, ורשמוהשבוע עליות שערים מתונות של עד כ- %0.4 באפיק הצמוד ועד%0.1 באפיק השקלי. מרווח התשואה בין האג"ח האמריקאיתלמקומית על 6 נ"ב בלבד )הפרש של %0.06 בתשואה(. אגרות החובהקונצרטיות רשמו עליות שהתרכזו במדדי האג"ח הצמודים, מדד התל-בונד 60 עלה ב-%0.20 בעוד שמדד התל-בונד השקלי סיים את שבועהמסחר ללא שינוי.ברקע למסחר התחדשה תנופת הנפקות האג"ח לאחר הפסקה קלה
בחסות חגי תשרי. חברת הנדל"ן האמריקאית דה-זארסאי פתחהבהצלחה את עונת ההנפקות של "אחרי החגים", ונראה כי כל עודישמרו שוקי האג"ח על עוצמתם ועל רקע הריביות הנמוכות, אנו צפוייםלהמשך פעילות רבה בתחום זה.

מט"ח

השקל התחזק השבוע בכ-%1.3 לעומת הדולר, ששערו היציג ירד ל-3.7080 .החלשות המטבע האמריקאי התרחשה כחלק ממגמה עולמיתעל רקע פרסום חידוש חקירת ה-FBI בעניין פרשת המייל האישי שלהילארי קלינטון, שהעלתה את הסיכוי לבחירתו של טראמפ כנשיא ה-45 של ארצות הברית. האירו התחזק השבוע אל מול הדולר ב-%1.36 וכיום עומד שערו על 1.11 דולר לאירו.התנהגות המטבעות על רקע הבחירות בארה"ב משקפת ספקולציותמשתנות לגבי תוצאתן. על רקע הצהרותיו הלוחמניות של טראמפבנוגע לשותפות סחר חשובות של ארה"ב )מכסיקו, סין(, השוק חוששכי בחירתו עשויה לגרום נזק לכלכלה האמריקאית. כמובן שאין וודאותלגבי קיומו של תרחיש זה באם טראמפ אכן יבחר.

מניות

שוק המניות בישראל הושפע לשלילה השבוע מן הירידות בשוקיארה"ב ואירופה. מדד המעו"ף סיכם שבוע חלש עם ירידה של %2.52 ,כאשר מניות הפארמה והביומד המשיכו למשוך את השוק כלפי מטה.מניות ת"א פיננסים ירד ב-%1.18 והרחיב את פער הביצועים לביןמדדי השוק המובילים. מאז תחילת השנה סיכם מדד ת"א פיננסיםעליה של %5.98 לעומת ירידה של %9.23 במדד ת"א 25.שוקי המניות בארה"ב סיכמו שבוע שלילי עם ירידה של %1.94 במדד500 P&S ,כאמור, על רקע הבחירות המתקרבות. גם מדדי המניותבאירופה סבלו משבוע שלילי – מדד המניות בגרמניה ובריטניה ירדו%4.09 ו-%4.33 בהתאמה. בין היתר, מכיוון שתרחיש על פיו כלכלתארה"ב נחלשת, עשויה לגרום להתחזקות לא רצויה )מבחינתהאירופאים( של האירו והליש"ט ולפגוע בנתוני הצמיחה, הנמוכיםממילא, ברחבי יבשת.

ארה"ב

השבוע התפרסם נתון ההוצאה הפרטית לחודש ספטמבר שעלה ב-%0.1 בהתאם לציפיות והביא את קצב העליה בהוצאה הפרטית ל-%1.7 ב-12 החודשים האחרונים.מדדי מגזר הייצור לחודש אוקטובר שהתפרסמו השבוע הצביעו עלאופטימיות. מדד התעסוקה במגזר הייצור עלה ל-52.9 נק' לעומת 49.7 נק' בחודש הקודם ומדד מנהלי הרכש במגזר הייצור עלה ל-53.4 נק' לעומת 53.2 נק' בחודש הקודם.
מדד הפריון התעשייתי לרבעון השלישי של 2016 הפתיע כשעלה ב-%3.1 לעומת צפי לעליה של %2 בלבד. ההזמנות החדשות ממפעליםלחודש ספטמבר עלו ב-%0.3 לעומת צפי לעליה של %0.2 והשכרהממוצע לשעת עבודה עלה ב-%0.4 לעומת צפי לעליה של %0.3 .הנתונים החיוביים הללו לא באו לידי ביטוי בדו"ח התעסוקה החודשישהצביע על יציבות בשיעור האבטלה – %4.9 וירידה קלה בשיעורהתעסוקה ל-%62.8 .גם שבוע המסחר הקרוב צפוי להתנהל בהשפעת הבחירות ותוצאותיהןכשברקע השווקים יבצעו את הפרשנות שלהם לגבי התוצאות ארוכותהטווח של הנשיא או הנשיאה הבאים על כלכלת ארה"ב והעולם.התנודות בטווח הקצר נובעות מעצבנות המשקיעים, לא בהכרח בשלידע ממשי לגבי מדיניות צפויה של הממשל והשפעתה על סקטוריםשונים בכלכלה.הילארי קלינטון כנשיאה נתפשת כממשיכת דרכו של ברק אובמה,יחסיה ועמדותיה בזירה הבינלאומית ידועים, והיא אינה צפויה לבצעשינוי חד ממדיניותו של הנשיא הנוכחי )אובמה-קר, התערבות מתונהבסכסוכים מעבר לים, עידוד רפורמות וסובסידיות ירוקות כו'(. מאידך,השוק לא מכיר את משנתו הכלכלית של טראמפ ומתקשה להעריךאיזה פעולות הוא צפוי לבצע ואת מידת הצלחתן. ולכן נוצר כאן מצב שלאופציה אחת בעלת וודאות גבוהה ואופציה נגדית שמביאה עימה אי-וודאות בטווח הקצר. כידוע השווקים אוהבים וודאות, אך אין זה אומרדבר לגבי איזה נשיא יהיה טוב יותר לכלכלה ב-4 השנים הקרובות.

סקירה שבועית מאת תפנית דיסקונט