גם אני שובר את הראש שלי בנסיונות להבין מה עובר על שוק הנדל"ן בארץ.
לי נראה שהמצב הוא חסר איזון בצורה קיצונית.
היום, רכישת דירה למשפחה ממוצעת הפכה להיות משהו שגוזר חלק לא פרופורציוני מן ההכנסה. דובר כאן למעלה על סכומים והחזרים חודשיים וכו'.. אני פשוט לא מבין אין זוג רגיל יכול להתחייב על תשלומים שהם 40%-50% מהכנסתו לאורך 30 שנה (והיום חלק משמעותי מהמשכנתאות הן כאלה). גם אם בסוף יעמוד בזה, זה יהיה נצחון פירוס כי זה יהיה על חשבון דברים אחרים (חינוך טוב יותר לילדים, בילויים, אפילו הבטחת שנות זיקנה טובות יותר) לאורך הרבה שנים. למעשה, בהרבה מקרים יהיה אפשר לומר שאיכות החיים תוקרב על מזבח של חלום הדירה ולזה (הרבה פחות צריכה של אותה משפחה) יכולות להיות השלכות כלכליות לא פשוטות.
ד"א, פיראט דיבר על שני מקורות של הון עצמי משפחתי. אני חושב שמקורות קצת יותר מגוונים (כמו למשל, אורך חיים אחראי וחסכון מבוסס הכנסה חודשית לאורך השנים). גם הטבות מפליגות לעולים מרוסיה בשנות ה-90 הן יותר אגדה אורבנית. ההורים שלי הגיעו עם גל העליה הגדול ב-91. המשכנתא לה היו זכאים (וזה כל ההטבות שהם יכלו לקבל לטובת הדיור) בשנים ההן הייתה 97000 ש"ח בריבית 4% צמוד מדד שמתוכם 25000 ש"ח היתה "מתנה עומדת" (מענק על תנאי של החזקת הדירה במשך 15 שנה). אני מימשתי את זכואותי בתור זוג צעיר "ישראלי רגיל" כמה שנים לאחר מכן וקבלתי 70000 ש"ח באותה ריבית (4% צמוד מדד).
הגב עם ציטוט