הי alfredn,
כעת לחלק שנוגע ל-thread:
בנוגע ל ...
וכתבת דברים נוספים הנושא.
צריך להבין שהחוק הוא אפור - תמיד ניתן להטיל ספק בכל חוזה. לא סתם נאמר ש"חזקה היא 90% מהחוק". אחד העקרונות המנחים בקריאה של חוזה היא "רוח החוזה", כיוון שאף פעם לא ניתן לתאר את כל האפשרויות. במקרה הנידון של חוזי חיפוש הגז - היתה ההשתלשלות כדלקמן:
1. המדינה רצתה למשוך מחפשים לארץ ולכן הציע חוק זיכיון לחיפושי נפט/גז מאוד אטרקטיבי (מבחינת חלוקת תמורות).
2. באו כמה משוגעים והחליטו שבתנאים שמציע החוק משוואת הסיכון-סיכוי כדאית, קנו (בכסף) את הזכיונות (שהסתמכו על החוק) והחלו לחפש.
3. מצאו המשוגעים גז בכמויות.
4. המדינה שינתה את חוק הזכיונות.
עד כאן לכאורה הכל תקין (למדינה זכות לשנות את חוקיה). אך כמו שאמרנו, חוזים תמיד מתקיימים בתחום האפור. המדינה טוענת שהשינוי אינו רטרואקטיבי כיוון שהוא חל על רווחים עתידיים בלבד. מחפשי הגז טוענים שהשינויים רטרואקטיביים, כיוון שהם חלים על רווחים שינבעו משדות שהתגלו לפני שינוי החוק (זו גם המשמעות של הכרזת זיכיון כ"תגלית" - הרי מרגע הגילוי ועד קבלת רווחים יעברו שנים רבות). אז alfredn, ע"פ השתלשלות העניינים - מהי לדעתך "רוח החוזה"?
ובאשר ל ...
האמת - אני מסכים עם המדינה באשר לרווחים הכלואים. יצרתם חוק דפוק, שלמו את המחיר ותגיעו לפיתרון הטוב ביותר שאתם יכולים (ואינני בטוח שזה קרה - אבל, מילא). הבעייה שלי היא הפוכה - מדוע המדינה לא היתה מוכנה "לשלם את המחיר" גם במקרה של החוק הדפוק בנושא הגז. אם גם בנושא הגז היתה התנהלות חוקתית (שינוי חוק עתידי בלבד), אזי היית אומר שהמדינה נהגה ע"פ "היה חכם". במקרה שלנו המדינה מתנהגת כבריון - "חכמה על חלשים".
אז להזכירך - זהו בדיוק נושא ה-thread. המדינה צריכה להתנהל ברמת המוסריות הגבוהה ביותר והיא מתנהלת כאחרון הבריונים במובן "כל דאלים גבר".
בברכה,