אם כבר מדברים, אז הנה דעתי המתגבשת לאחרונה:

הפיתגם "מרוויחים בכפיות ומפסידים בדליים". מה מקורו?
אסטרטגיות כדוגמת שוקת/אוכף וכו', מתבססות על רווח משחיקה. רווח זה תמיד יהיה מוגבל.
מצד שני, ההפסד מבוסס על דלתא (תזוזה של מדד). וזה באופן טבעי אלים הרבה יותר.

ואני מסכים עם מי שאמר כאן, שדווקא כתיבה בסטייה גבוהה היא הרווחית והנכונה. וכתיבה בסטיה נמוכה היא המסוכנת.
והייתי אפילו אומר, שיתכן שישיבה על הגדר, וכניסה לשוק דווקא כשהוא משתגע ובפאניקה, היא הרווחית ביותר.

לכן, מה שמתגבש אצלי הוא שימוש בשוקת ככלי להכניס כסף, שבעזרתו נכתבת אסטרטגיה שכן מתבססת על כיוון.
בעצם, אני אומר שאפשר לחזור להיות משקיע סטנדרטי כמו כל משקיע אחר במדד, אבל דרך אופציות, ואז יש יתרון אדיר שאין למשקיע הרגיל.
1) אפשר לממן מלא/לממן חלקית את ההשקעה על ידי כתיבה רחוקה.
2) אפשר לגדר את הסיכון. למשל אם אני מעריך שהשוק, פניו למטה, אני מוכר חוזה ומגביל את ההפסד עם אופציית קול קנויה. יש כאן יתרון על שיטת ה Stop-Loss כי Stop-loss יכול להיתפס ואילו אסטרטגיה "לא נתפסת". היא מגנה.
3) כמובן, עמלות זניחות יחסית לכל מי שקונה תעודות סל באופן ישיר.

אני עדיין לא מגובש לגמרי במה שאני אומר כאן. אני מסרב ליפול לתוך מלכודת ה"מסחר התוך יומי". ובכל זאת להגיע לאיזה רעיון.
אתם מוזמנים להמשיך לפתח את זה איתי.

כרגע, למשל, אני עושה ניסוי. מימנתי באמצעות אופציות רחוקות (ועוד נשאר לי עודף) אסטרטגיה לשוק יורד, שההפסד המקסימלי בה הוא 1000 ש"ח. הרווח המקסימלי הרבה יותר גדול.
אני לא משחק עם זה ברמה היומית. אתמול, לא נגעתי בכלום. למעשה אם היה לי משהו מקביל בתעודות סל, יש מצב שה Stop Loss היה קופץ באיזה שלב (קפיצת סרק). אני יושב ומחכה.
אם ההערכה שלי, שיש יותר סיכוי לירידות מאשר לעליות נכונה, שיחקתי אותה. ואם לא, אז האופציות הרחוקות מימנו לי את העסק. מקסימום, אני לא ארוויח הרבה החודש.

והסוויץ' העיקרי בראש: הקונים הם לא תמיד הפראיירים, והמוכרים הם לא תמיד החכמים. צריך לדעת מתי לעבור צד.