x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    GBZ

    בואו נדבר שנייה על יחס החוב של ישראל שירד ל 60%

    ולמה אנחנו לא מרגישים את זה לא בבורסה ולא בכלכלה הישראלית...
    משמעות של ירידה בשיעור החוב היא שהכלכלה גדלה בקצב מהיר יותר מקצב הגידול של החובות במשק - מה שאומר שהיכולת להחזיר חובות גדלה.
    אז איפה...

    GBZ היום, 13:59 עבור לתגובה האחרונה
    GBZ

    חתימה על הסכם הסחר לצד יציבות בריביות תומכות בשווקים

    ארה"ב וסין חתמו ביום חמישי האחרון באופן פורמאלי על השלב הראשון בהסכם הסחר ויחד עם פתיחה טובה לעונת הדו"חות בארה"ב הובילו לעליות חדות בשוקי המניות. המדד הנמוך, שנה שישית ברציפות, שהסתכם בשנת 2019 ב...

    GBZ היום, 13:55 עבור לתגובה האחרונה
    golzvi

    21.1.20 F.V. = -0.28% | 1719.17 ...

    21.1.20
    F.V. = -0.28% | 1719.17 Arb = 0.26% | 0.26%
    בוקר טוב . ניקיי0.97%-, שנחאי 1.41%- סין50 1.95%-, סגירת מעוף ביחס לסגירת חוזים: דאו 0.3- סנופי 0.3%- נסדק 0.5- דקס 0.6%-
    סין...

    golzvi היום, 09:14 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

    GBZ

    האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?

    שנת 2019 מצטיירת כאחת השנים הטובות ביותר לתעשיית קרנות הנאמנות, ולא בכדי. בשל הריבית הנמוכה והעליות שנרשמו בכל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים: מניות בישראל; מניות בחו"ל; אג"ח ממשלתיות בישראל ובחו"ל;...

    GBZ היום 09:29
    נוקוטו

    זינוק במניות חברות הפארמה הסיניות על רקע התפרצות נגיף בסין

    נגיף הקורונה מתפשט לערים נוספות במדינה, כאשר עד כה נרשמו 140 מקרים חדשים; מניות ג'יאנגסו סיהואן ביו-הנדסה, שאנדונג לוקאנג ושנזן נפטונוס טיפסו בכ-10%


    מניות יצרני התרופות ומסיכות הפנים...

    נוקוטו אתמול 11:53
  • אנחנו בפייסבוק

  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 21.01.2020 09:27
    Article Preview

    הקרן צפתה באוקטובר האחרון שיעור צמיחה עולמי של 3% לשנת 2019 ושל 3.4% לשנת 2020 ושינתה את התחזיות האלו ל-2.9% ו-3.3% בהתאמה. העדכון כלפי מטה נובע בעיקר מצפי לצמיחה נמוכה בהודו. בשנת 2021 צופה הקרן שיעור צמיחה של 3.4%.

    "התאוששות הצמיחה עולמית נותרה לא בטוחה. היא ממשיכה להסתמך על התאוששות בכלכלות שוק מתפתחות ובלתי מתפקדות, כאשר הצמיחה בכלכלות המתקדמות מתייצבת קרוב לרמות הנוכחיות", אמרה גיטה גופינאת, הכלכלנית הראשית של קרן המטבע הבינלאומית.

    עם זאת, הקרן ציינה כי כמה מהגורמים הגדולים ביותר לאי הוודאות הכלכלית, התפוגגו. גופינאת אמרה כי "סיכונים מסוימים נסוגו בחלקם עם ההכרזה על עסקת סחר שלב הראשון בארה"ב וסין והסיכוי כעת נמוך יותר לברקזיט ללא עסקה".

    בנוסף, בקרן המטבע הבינלאומית מציינים כי הבנקים המרכזיים צפויים להמשיך ולתמוך בכלכלותיהם. "המדיניות המוניטרית ממשיכה לתמוך בצמיחה ויש כעת סימנים, מהוססים, לכך שהצמיחה העולמית עשויה להתייצב, אם כי ברמות מאופקות", אמרה גופינאת בדו"ח.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 20.01.2020 15:31
    Article Preview

    שיעור החוב היחסי הוא קריטריון שיש לו חשיבות רבה מבחינת דירוג האשראי של ישראל, וסוכנויות דירוג האשראי צפויות לפיכך לראות בירידת שיעור החוב אינדיקציה חיובית




    שיעור החוב הציבורי בישראל ירד בשנת 2019, אך מהסיבות הלא נכונות. החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום (ב') נתונים לפיהם שיעור החוב הציבורי בישראל ב-2019 ירד ל-60% תוצר, לעומת 60.9% תוצר ב-2018.


    שיעור החוב היחסי הוא קריטריון שיש לו חשיבות רבה מבחינת דירוג האשראי של ישראל, וסוכנויות דירוג האשראי צפויות לפיכך לראות בירידת שיעור החוב אינדיקציה חיובית. המשמעות של ירידה בשיעור החוב היא שהכלכלה גדלה בקצב מהיר יותר מקצב הגידול של החובות במשק - מה שאומר שהיכולת להחזיר חובות גדלה.


    החשב הכללי חזקיהו אמר כי "הירידה בשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר השנה עומדת בקשר ישיר עם שיעור הצמיחה במשק ועם תנאי השוק. מדובר בעדות לאיתנות הפיננסית של הכלכלה הישראלית, כפי שבאה גם לידי ביטוי באמון המשקיעים בהנפקות החוב הגלובליות של המדינה ובעיני חברות הדירוג".


    אלא שכפי שהסביר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון היום בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, הירידה השנה בשיעור החוב נובעת ממשתנים חיצוניים שאינם מעידים על כך שקצב הצמיחה גבוה יותר מקצב הגידול בחוב. להפך: שנת 2019 הסתיימה בגירעון תקציבי של 3.7%, בעוד שהכלכלה הישראלית צמחה השנה ב-3.3% בלבד.


    מדוע אם כן קטן חלקו היחסי של החוב מסך התוצר? הסיבות לכך הן אלה: ראשית, התחזקות השקל מול הדולר במהלך 2019, בשיעור של 8%, הפחיתה את היקף החוב הנקוב במט"ח. שנית, האינפלציה, שהייתה נמוכה מהצפוי, האטה את קצב הגידול של החוב בשקלים הצמוד למדד. שלישית, קצב הגידול המהיר בשכר הביא לכך שמחירי התוצר של המשק גדלו בשיעור חד יחסית של 2.5%.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 19.01.2020 11:51
    Article Preview

    טראמפ ייזכר כמי שלחץ ותקף את הבנק המרכזי במטרה שיוריד עוד את הריבית מעבר לרמתה האפסית, על מנת להמריץ את הפעילות הכלכלית - גם אם זה בא על חשבון הגדלת החוב




    גל עליות מתמשך בשיעור דו-ספרתי של המדדים המובילים בוול סטריט נרשם השנה. זה נראה די רחוק, אך צריך להזכיר את הפאניקה שאחזה בשווקים כאשר התבררו תוצאות הבחירות בארה"ב בנובמבר 2016.


    הבחירה בדונלד טראמפ לנשיאות באופן מפתיע למדי הורגשה היטב בשוקי המניות בעולם כולו. הבהלה תורגמה לנפילות של 5% בחוזים העתידיים על המדדים בניו יורק, קריסה של 5.5% בטוקיו וירידות חדות בשאר בורסות אסיה.

    כך גם בשוק המטבעות. שם נרשמה נפילה של 10% בפסו המקסיקאי; הדולר צנח ב-3.4% מול הין וב-1.7% מול האירו, ומחיר הזהב שנחשב לנכס בטוח שאליו בורחים המשקיעים בתקופות של סיכון, זינק - דבר ששיקף את הפאניקה שאחזה בקרב המשקיעים עם בחירתו של טראמפ למנהיג העולם החופשי.


    מה לא אמרו עליו. "ניצחונו של המועמד הרפובליקאי יפיל את מחירי המניות בארה"ב, בבריטניה ובאסיה בשיעורים של 10%-15%", כתבו במכון המחקר ברוקינגס (Brookings). הפרופסור סיימון ג'ונסון מאוניברסיטת MIT, ששימש בעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע, טען בטור שפרסם במרקטווץ' כי אם טראמפ ייבחר ויישם את מדיניותו, הדבר יוביל להתרסקות השווקים הפיננסים. ובסיטי בנק כתבו בזמנו שניצחונו של טראמפ ירסק את שוק המניות, שכן מי ייתן לו להעביר תקציב.


    אבל עם נאום הניצחון הפייסני של טראמפ וול סטריט עיכלה מהר מאוד את הנשיא החדש, והירידות בשווקים הפיננסים התמתנו. בסיומו של יום המסחר נרשם מהפך. מסחר הפכפך שאפיין בדיעבד גם את העתיד לבוא נוכח ציוציו של כוכב הריאליטי שהפך לנשיא.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 15.01.2020 11:51
    Article Preview

    התקציב להרחבת סל התרופות דל, הבראת המחלקות הפנימיות להקלה על הצפיפות בבתי החולים לא מתקדמת, הקיצוץ ברשויות יחמיר את מצבם של בני נוער בסיכון ויותיר גברים אלימים ללא פיקוח, תוכניות לשיפור כבישים מסכני חיים מתעכבות, ובחינוך צפויה פגיעה בקייטנות, בבינוי כיתות ובתנאי העסקת המורים. גירעון תקציבי בצל ממשלת מעבר - ההשלכות.



    ראשי משרד האוצר הציגו השבוע תחזית קודרת לגירעון חריג של יותר מ-4%, אבל הממשלה ובראשה בנימין נתניהו סירבו לקבל את ההערכה הזו. לפי התחזית, תקציב 2020 יכלול חריגה של 17 מיליארד שקל, ולממשלה הבאה ממתינה מלאכה מורכבת של קיצוצים חדים. עד אז ניכרים אותות הקיפאון כמעט בכל תחומי המשק: הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה וביטחון הפנים. גם החלטות שאינן תלויות בתקציב, כמו מינוי מפכ"ל ונציב שב"ס, יחכו לממשלה הבאה. תוצאות מחדל הגירעון והקיפאון העמוק ישפיעו בעיקר על החוליות החלשות בחברה.

    בריאות: תקציב סל התרופות דל, הקפאת תקנים והסדרים

    ועדת סל התרופות 2020 נאלצה להתמודד עם אתגרים בעקבות הקיפאון השלטוני, ובתחילה היא נאלצה לבצע את עבודתה "בערפל" מכיוון שלא הוגדר לה תקציב. כאשר הוא נמצא, הוחלט לספק לה 500 מיליון שקל, סכום נמוך יותר מזה שהובטח לה לפני הבחירות, שעמד על 750 מיליון שקל.

    השבוע הגיעה הוועדה לישורת האחרונה של עבודתה, ובמהלכה נמצא כי התרופות והטכנולוגיות שחברי הוועדה הגדירו "חיוניות ביותר" מסתכמות בכשלושה מיליארד שקל - בעוד שבפועל עומדים לרשותם רק 500 מיליון שקל. אל שלב הדיונים האחרון הגיעו 136 תרופות וחיסונים שהוגדרו חיוניים ביותר, ו-22 טכנולוגיות רפואיות שהוגדרו גם כן חיוניות ביותר. בימים הקרובים יקבלו חברי הוועדה החלטות לגבי מי מהן תיכנס למימון ציבורי.

    התוכנית להבראת המחלקות הפנימיות לא מתקדמת. כבר לפני כחצי שנה הוגשו מסקנות ועדת טור-כספא לשיפור המחלקות הפנימיות בבתי החולים. לפי ההמלצות, בתוך חמש שנים ניתן יהיה למנוע את האשפוזים במסדרונות בתי החולים. אלא שבעקבות הקיפאון הפוליטי לא הועברו תקציבים ליישום ההמלצות, והתוכנית תקועה.

    לדברי פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית ומי שהיה חבר בוועדה, "המחלקות הפנימיות בעומסים כבדים כל השנה, ובימים אלה, בחורף, המצב מחריף - כך שבכל יום שוכבים מטופלים במסדרונות, ואלפים מצטופפים כמו סרדינים בחדרים". בהתייחסו למסקנות הוועדה הוא אמר: "בדו"ח יש סעיפים לביצוע מיידי, אך עדיין לא התחילו ליישמם. מאחורי המספרים על התפוסות הגבוהות במחלקות מסתתרות טרגדיות - חולים מונשמים שבכל מדינה מתוקנת לא אמורים לשכב במחלקה פנימית, חוסר כרוני ברופאים מומחים ועוד".

    ההסדרים בין קופות החולים לבתי החולים לא עודכנו. הסכמי הקאפ, ההסדרים הכלכליים בין בתי החולים לקופות החולים, יימשכו בשנת 2020 על בסיס תקציב המשכי בעוד שלא נעשו בהם שינויים והתאמות לשנה הנוכחית. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה בהסתדרות הרפואית ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית, הסביר: "ההסכם החדש היה אמור לתקן ולשקף את השינויים שחלו בשלוש השנים האחרונות במכירת השירותים של בתי החולים לקופות, ואי התאמה כלכלית של שינויים אלה עלול לגרום להפסדים גבוהים בעקבות תעריפים שאינם מעודכנים". לדבריו, "הדבר יעמיק את גירעון בתי החולים, ויעמיד את מנהלי בתי חולים בדילמה אם לצמצם את היקף השירותים לאוכלוסייה - או להיכנס לגירעון עמוק יותר".
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 15.01.2020 09:59
    Article Preview

    בארה"ב זו כבר עובדה - הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב של ארה"ב, כלומר מספק אשראי לממשל, זה עלול להתבטא בחזרת האינפלציה; גם בארץ חושבים על זה; החשש: מימון לממשל לצד הריבית הנמוכה, והשקעות בתשתיות, עלולים להיגמר בקטסטרופה כלכלית; החסכונות שלנו עלולים להיפגע.




    לפני כשנה וחצי הייתי בכנס שבו פרופסור אלכס צוקרמן הציג מאמר שבו הוא ניסה להסביר איך ייתכן שהבנקים המרכזיים הפיצו כל-כך הרבה כסף מאז 2008, ובכל זאת האינפלציה בעולם המפותח עדיין סביב האפס.


    כשפרופסור צוקרמן מציג משהו על אינפלציה, אני מקשיב, כי האיש באמת יודע. ולא רק יודע, הוא גם עשה: במשך ארבע שנים הוא היה חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, זאת שקובעת עבורנו את הריבית בכל חודש. כשהוא סיים לדבר, נשאלו שאלות, ואחד האנשים שהיו באותו חדר שאל "אז איפה באמת האינפלציה?"


    פרופסור צוקרמן הסתכל עליו וענה, שזה באמת מפתיע שאין אינפלציה. אבל זה הרבה בגלל שהנגידים של הבנקים המרכזיים הם שמרנים גדולים, ועם כל כמה שהם מנסים לעורר את האינפלציה בעזרת הריבית הנמוכה, הם בכל זאת חוששים מהיום שבו האינפלציה תחזור באמת. והוא סיכם כך: אם נגידי הבנקים המרכזיים באמת היו רוצים אינפלציה, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לתת לממשלה כסף, כמו שעשו בשנות ה-1970 וה-1980. אז לא רק שהייתה לנו אינפלציה, ועוד איזה אינפלציה הייתה.


    לפני כחודש וחצי פגשתי מכר שהיה עד לפני מספר שנים בכיר בבנק ישראל, והשיחה התגלגלה לנושא האינפלציה. אותו מכר אמר לי בערך כך: כל הזמן מתלוננים גם על כך שאין אינפלציה, וגם על כך שצריך לבנות תשתיות, אבל הממשלה חוששת לקחת את החוב הנדרש. למה שבנק ישראל לא ייתן לממשלה הלוואה? ולא סתם הלוואה – הלוואה שהממשלה לא צריכה להחזיר. כי, אחת מהטעויות שנעשו עד 1985, כשבנק ישראל נתן לממשלה הלוואות בנדיבות, הייתה שהממשלה התחייבה להחזיר את החוב, ואכן החזירה אותו עד השקל האחרון. מה שיצר מצב שהציבור שילם פעמיים: פעם כי האינפלציה שתודלקה בכסף אכלה את החסכונות של הציבור, ופעם כשהממשלה השתמשה בכספי המיסים כדי להחזיר את ההלוואות בשנות ה-1990 וה- 2000.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 14.01.2020 09:30
    Article Preview

    בצעד אשר נועד ליישר קו עם הבורסות באירופה, דירקטוריון הבורסה אישר לדחות ב- 15 דקות את שעת מסחר הפתיחה במניות הנסחרות בבורסה וכלולות במאגר "תמר", ביחידות בקרנות סל בשוק המניות, ביחידות של קרנות חוץ נסחרות בשוק המניות וביחידות של קרנות נאמנות סגורות.




    שלב מסחר הפתיחה בניירות ערך אלו, יתקיים מידי יום במועד אקראי, בין 9:59 ל- 10:00. בהתאם, תחילת המסחר בנגזרים תדחה אף היא ב-15 דקות ותתקיים בשעה 9:45.


    מועד מסחר הפתיחה במניות שאינן כלולות במאגר "תמר" ובניירות ערך המירים הנסחרים בשוק המניות, יישאר ללא שינוי ויתקיים מידי יום בשעה 10:15. השינויים יחלו ב-2 בפברואר, 2020. ...
    על ידי פורסם בתאריך 13.01.2020 13:15
    Article Preview

    כך עולה מסקירה שפרסם היום הפיקוח על הבנקים, במסגרתה מוצגות חולשות שנמצאו בהתנהלות חדרי מסחר בנקאיים • "נדרש מהבנקים בישראל לעבות ולהרחיב את הכללים לגבי ההתנהגות המצופה מסוחרים מול לקוחות בחדרי העסקאות"




    ישנו מקום לשיפור ההתנהלות של חדרי העסקאות של הבנקים בהוגנות ובשקיפות ללקוחות בזמן ביצוע עסקאות, בניהול התקשורת בין הסוחרים ללקוחות ולגורמים אחרים ובאופן שבו מתבצע הניטור והפיקוח על אותה התקשורת. זאת, כאשר ישנם פערים בהיבטים אלה בין הנהוג בחדרי העסקאות במערכת הבנקאית בישראל לבין הנהוג בעולם.


    כך טוענים אנשי בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, שפרסם היום (ב') סקירה בעניין "פעילות הפיקוח על הבנקים לצמצום סיכוני התנהגות בפעילות בחדרי עסקאות", תוך שהם מסבירים כי זה נדרש "על מנת להקטין את הסיכוי להתממשות סיכונים והפסדים כאמור במערכת הישראלית". מנגד, בבנק המרכזי שמפקח על הבנקים בישראל מציינים לחיוב כי "מנגנון התגמול של סוחרים הנהוג בישראל הינו ככלל שמרני יותר מזה שנהוג במדינות מפותחות רבות, כך שהתמריץ להשיג ולדווח על רווחים הינו קטן יותר".


    על כן פועל הפיקוח על הבנקים שבראשות המפקחת היוצאת ד"ר חדוה בר, "להסדיר כללי התנהגות מפורטים לסוחרים, לרבות הכללת דוגמאות של עשה ואל תעשה", כמו גם הנחיה לבנקים "לשפר את הניטור אחר התנהגות הסוחרים באמצעי התקשורת השונים - בין היתר באמצעות בחינת שילובן של מערכות טכנולוגיות מתקדמות, הגברת מעורבות פונקציות ניהול הסיכונים והציות בתחומים אלה, קביעת מדגמי האזנות הולמים ועוד", כשהבנק המרכזי מזהה שיש עוד כברת דרך לשיפור וקידום הנושא "וממשיך לבחון דרכים לקידום היעילות, ההגינות והשקיפות של פעילות המסחר בחדרי עסקאות (במט"ח ובמכשירים פיננסיים אחרים) ולקידום היושרה בשוק".


    בבנק המרכזי מסבירים כי הם נדרשו לנושא התנהלות חדרי העסקאות בבנקים למרות שלא קרו פה אירועים חריפים, "על רקע סדרה של שערוריות פיננסיות גדולות שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות כתוצאה מהתנהלות לקויה של סוחרים (דילרים) בחדרי עסקאות של בנקים גדולים בעולם", שהצריכו, להגדרת הפיקוח, לפעול "לצמצום סיכוני התנהגות בפעילות בחדרי עסקאות". זאת, תוך שהבנק המרכזי "מייחס לפעילות זו פוטנציאל סיכון גבוה ובהתאם לכך פועל על מנת למנוע התממשות הסיכון בדומה לאירועים שחלו בחו"ל".


    הניסיון הבינלאומי שעליו נסמך הפיקוח המקומי כולל בין היתר את "השערוריות הפיננסיות הגדולות שהתרחשו בעולם", שנבעו "מהתנהלות לקויה של סוחרים בחדרי עסקאות של בנקים גדולים, אשר הביאו לפגיעה משמעותית בציבור ובשווקים. כשלים מרכזיים שנחשפו כללו מניפולציות בשוק כאשר סוחרים תיאמו ביניהם במשך שנים דרכים להשפיע על שערי חליפין ועל שערי ריבית, ומקרים שבהם סוחרים ביצעו פעילות לא מורשית תוך הסתרת עסקאות שביצעו ופוזיציות להפסד".


    על כן, מספרים בבנק המרכזי, כי "במהלך השנתיים האחרונות ביצע הפיקוח על הבנקים סקירה מערכתית שמטרתה הייתה לבחון ולהעריך אם קיימות חולשות בכללי ההתנהגות בחדרי עסקאות של הבנקים בישראל, אופן אכיפתם וניטורם", כשבשורה התחתונה נמצאו כמה נקודות חוזקה וכמה היבטים שדורשים שיפור, כאמור. בבנק המרכזי מעדנים את האמור בכך ש"קיים באופן מובנה אתגר גדול במיוחד לקיים בקרה ופיקוח אפקטיביים על הפעילות בחדרי העסקאות, ולוודא שהיא אכן מתבצעת באופן נאות ובהתאם לכללים".
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 12.01.2020 11:49
    Article Preview

    המהפכה הטכנולוגית רק התחילה - אנשים כמו מאסק מייצרים את העתיד, והעתיד מייצר הזדמנויות ענקיות להמון חברות - בהתאמה הבורסות ימשיכו לעלות




    מאז הוקמו הבורסות באירופה ובארה"ב לוותה כול תקופה שלאורכה שינו מהפכות טכנולוגיות את העולם, בגאות בבורסה, גאות תוך תיקוני ערך. בארה"ב הדבר בולט הרבה יותר ומהסיבה הפשוטה שהמשקיעים האמריקאים מאמינים בחלומות יותר מאשר במקומות אחרים, הרבה יותר.


    תוך כדי ולאחר הופעת הפורד T עלתה הבורסה של ניו יורק 15 שנה ברציפות. המהפכה הנוכחית רבותיי גדולה בהרבה מכול קודמותיה והשינויים שהיא הביאה ותביא עד להתמזגותה המלאה יהיו אדירים. כלומר, החלום גדול מאי פעם בעבר ומה שלצד הישגי החברות מביא לעליות במניות הן הציפיות, החלום. תחשבו לרגע על האפשרויות בתחום הבריאות, האנרגיה או החקלאות. מישהו יכול להעריך איזה שינוי חברתי-כלכלי יבוא כתוצאה מהחלפת האנרגיה ממאובנים? ממניעת מחלות חסרות מרפא או מפתוח צמחים אמידים למחלות? הדברים הללו שאפילו ז'ול ווארן לא יכול היה לדמיין לובשים עור וגידים והשפעת השינויים הללו על החברה והכלכלה גדולה.


    "עליות החלום" שהביאו המדדים עד הלום התחילו בוול סטריט כבר ב 1995-6 כשנראה היה למשקיעים שהתמזגות המהפכה לתוך כלכלת המיינסטרים מתחילה. כשהציג וונטר את מפת הגנום המפורסמת ב 1999, כשאמאזון החלה במכירת ספרים באמצעות הרשת באותה שנה או כאשר ווקאלטק יצאה עם VOIP, אבדו המשקיעים פרופורציה ולא עזרו אז האזהרות של גדולי המומחים, ההערכות פרצו לחלל.


    כעובדה המשקיעים לא טעו בכיוון אבל טעו בגדול בעיתוי ובהערכותיהם.אבל בתוך שנתיים חזרו המשקיעים לחלום שוב. משבר 2008-9 לא היה קשור כלל לחלומות או למהפכת הטכנולוגיה הוא ארע בשל תאוות בצע נטו כאשר גופים בנקאיים ניצלו את התלהבות המשקיעים ומכרו להם סרדינים מסריחים במחירי קוויאר. משהבינו זאת המשקיעים הם נמלטו מהבורסה ובדרכם החוצה סחררו המשק למיתון. אבל גם מיתון זה נמשך כשנתיים בלבד כי הממשל האמריקאי הבין שכטריליון דולר נמחקו בבהלה והחזיר הכסף. משהבינו המשקיעים שסכנת "משבר שנות השלושים" חלפה החלו לחזור לחלום הטכנולוגי שוב.


    בעשור האחרון החלה ההתמזגות האמיתית. מה שקרה בגדול בעשור האחרון, מאז פתח ג'ובס את דלת ההתמזגות, הוא שתהליך ההתמזגות הבהיר למשקיעים את השינויים שהביאה המהפכה לכלכלה ולחברה. תהליכי ההתייעלות מחד וברמת המיקרו במיוחד וההרחבה המסיבית של ביקושים מאידך הביאו לרווחיות עולה של החברות ולציפיות שתהליכים אלו יימשכו מה שהוביל להערכות גבוהות מבעבר. אבל היו עוד כמה שינויים דרסטיים שהחלו להופיע כמו לחץ מתמשך על האינפלציה (מאז 1980 החלה האינפלציה בארה"ב להתדרדר מ-13.5% ב-1980 ל5.4% ב-1990, ל-3.4% ב-2000 ל-1.6% ב- 2010 ומאז היא "תקועה" בין 1.5 ל 2.5 אחוזים וכל זה לא בגלל הזרמות הנזילות מאז 2009.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 09.01.2020 12:57
    Article Preview

    לדברי קובי לוי מלאומי שוקי הון, רכישות הדולרים האחרונות של בנק ישראל וקצבן משקפות שינוי מדיניות לגבי ההתמודדות עם השקל החזק, כחלק מפעולותיו להשגת יעד האינפלציה




    בנק ישראל רכש בדצמבר כ-2.3 מליארד דולר, ובכך השלים רכישה של 3.8 מיליארד דולר בשלושת החודשים האחרונים. בתגובה למהלך של בנק ישראל, מעריך קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי שוקי הון כי, התרחיש המרכזי לשקל הוא המשך התחזקות הדרגתית ומתונה השנה.
    ...
    עמוד 1 מתוך 191 1231151101 ... אחרוןאחרון
  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.