מנוי פרו

נתון הגירעון לשנה החולפת שהאוצר יפרסם היום יהיה נמוך מהתרחישים הפסימיים שהועלו. אלא שהסיבות לכך לא כולן משמחות: מהמשבר נפגעו בעיקר בעלי הכנסות נמוכות שלא משלמים מסים; הסיוע הממשלתי לקורונה סובל מתת ביצוע

היום צפוי החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג לפרסם את נתוני הגירעון של שנת 2020 , אחרי כמה ישיבות בנושא שיקיים האוצר. כבר עכשיו ניתן לדעת כי הגירעון יהיה נמוך משמעותית מהתחזיות הפסימיות ויהיה סביב -11.6%, שהם כמעט 160 מיליארד שקל.
הנתון הנמוך יהיה עילה לחגיגה תקשורתית מבחינת שר האוצר ישראל כץ ורה"מ בנימין נתניהו, אולם להבדיל משנים רגילות בהן מדובר גירעון נמוך מהציפיות מעיד על חוזק המשק, כאן לא בהכרח יש סיבה לפתוח שמפניות. בוודאי שלא מדובר באירוע שלילי, אבל יש הבדל גדול בין גירעון הנמוך מהיעד המקורי שיכול להיות סיבה למסיבה, לבין המקרה הנוכחי של גירעון נמוך מהתחזיות השונות שניתנו לאורך השנה.



המגבלות הפיסקליות הוסרו
הסיבה הראשונה לכך היא כי התחזיות הללו שניתנו לאורך המשבר רחוקות מלהיות ברמת דיוק של יעד גירעון ועבודה מאומצת של משרד האוצר במטרה לעמוד בו. משבר הקורונה פגש אותנו במהלך שנה שבלאו הכי לא אושר בה תקציב, כך שכל מימון הסיוע נעשה באמצעות קופסאות חוץ תקציביות שאינן כפופות למגבלות הפיסקליות הקיימות. מעבר לכך, כל הצעדים שננקטו נעשו ביודעין ללא מקור תקציבי, כלומר על חשבון הגדלת הגירעון - וטוב שכך.

כלומר מתחילת המשבר היה ברור שהברז נפתח ומימון הסיוע שצריך לזרום למשק לא יכול לבוא כרגע על חשבון משלמי המסים, אלא רק בהמשך. כל אלה יחד עם חוסר הוודאות האדיר שאפף ועדיין אופף את משבר הקורונה, הן בפן הבריאותי שלו והן מבחינת היכולת של הממשלה לנהל את המשבר. כך שכאשר מדברים על "גירעון נמוך מהתחזיות" צריך להבין שלא מדובר בהישג כל כך גדול. בתרחישים הפסימיים העריכו בכירי האוצר כי הגירעון עלול להגיע גם ל־14% מהתוצר בסוף השנה. תרחישים אופטימיים יותר דיברו על 12%-11%. זה שהתרחיש הפסימי לא התממש לא מעיד בוודאי במאומה על שר האוצר כץ.
...

הדולר מתקשה להתאושש, ויורד הבוקר (ד') במסחר ל-3.18 שקלים - רמתו הנמוכה זה 24 שנים, מתחת לרמה של 3.2 שקלים, הנחשבת לרף בלימה חזק. לעומתו, המטבע הווירטואלי ביטקוין ממשיך לשבור שיאים, ונסחר ברמה של 36 אלף דולר למטבע.

החולשה בדולר נמשכת למרות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בשבוע שעבר, עם רכישה של מאות מיליוני דולרים. המטבע האמריקאי צנח בשנה האחרונה בכ-7% מול השקל. במקביל, נמשך הפיחות בערך סל המטבעות - הכולל את שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, כשב-12 החודשים האחרונים נשחק ערך הסל ביותר מ-5%.

החולשה של הדולר אינה מתבטאת רק במסחר מול השקל, אלא מול כלל המטבעות המרכזיים בעולם. הסיבה המרכזית למגמה היא הדפסת הכסף המסיבית בארה"ב, לצד עלייה בגירעון במדינה. זאת גם אחת הסיבות להתחזקות הביטקוין. חלק לא מבוטל מהמשקיעים חוששים כי הדפסות הכסף המסיביות רק ימשיכו ויחלישו את הדולר – מה שלא קיים בתחום הקריפטו.
...

Nobody can see the future

...

בנק ישראל החליט לאפשר לקיחת משכנתאות של עד שני שלישים במסלול ריבית פריים, עוד קודם הורידה הממשלה את מס הרכישה למשקיעים. אך מנגד ביטלה הממשלה את מחיר למשתכן. איך שוק הדיור, הקטר של ישראל, ייראה בשנה הבאה?

"שנת הקורונה" - שנראתה קודרת אי שם בחודש מרץ והייתה יוצאת דופן עם הרבה תהפוכות בכל ענף בחיים, כולל עצירה כמעט מוחלטת בשוק הדיור במהלך הסגר הראשון, התהפכה במהירות רבה עם זינוקים במכירות לאורך קיץ 2020. הפערים הגדולים הללו ממחישים במידת מה את השינויים הקיצוניים בשנה הנוכחית, ואולי גם את הפערים שצפויים להמשיך ולהתרחב בשנת 2021. אך למרות הכל, בסיכום השנה הנוכחית - תחום הנדל"ן בישראל נותר יציב כבטון.


כפי שכבר תיארנו לאורך כל השנה, גם בשיא משבר הקורונה, מחירי הדיור בישראל הם הברומטר. אם בארה"ב וול סטריט משמש כמצפן המקומי כאשר הבנק המרכזי (הפד') והממשל נמצאים מאחורה ותומכים בשווקים, אז להבדיל כאן אצלנו בישראל שוק ההון לא מטריד יותר מדי את הקברניטים. אולי בכך ניתן להסביר את פערי התשואות בין ישראל לעולם.


מנגד, שוק הנדל"ן בישראל בהחלט מעסיק את מקבלי ההחלטות. לכן, היה צפוי שנראה התערבות ממשלתית שתתמוך בשוק הדיור. האינטרס של מקבלי ההחלטות הוא לשמור את מחירי הדיור למעלה וזה בהחלט נמצא בסדר עדיפות גבוה אצל מקבלי ההחלטות (בניגוד למה שמספרים לציבור הרחב).
...