עדכונים אחרונים

הצפי היה לעלייה שנתית של 2.3% לעומת 2.5% באוגוסט; גם בחישוב חודשי נרשמה עלייה גבוהה מהצפי - של 0.2% כמו באוגוסט, כשהתחזית היתה ל-0.1%; הריבית על 5% אחרי הורדה של 0.5% בחודש שעבר, אך שוק התעסוקה התחזק משמעותית בספטמבר וגורם לעליות במחירים

האינפלציה בארה"ב רושמת האטה נוספת, כשמדד המחירים לצרכן רשם בספטמבר עלייה שנתית של 2.4%. הצפי היה לעלייה שנתית של 2.3% לעומת 2.5% באוגוסט. בחישוב חודשי נרשמה עלייה של 0.2% כמו באוגוסט, הצפי היה להאטה ל-0.1%.
ובמדדי הליבה (ללא מוצרי מזון ואנרגיה), בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 3.3% לעומת 3.2% באוגוסט ומעל הצפי ל-3.2%. בחישוב חודשי נרשמה עלייה של 0.3% כמו באוגוסט אך מעל הצפי ל-0.2%.
...

החלטת הריבית התקבלה על רקע העלייה באינפלציה, המדיניות הלא מרוסנת של שר האוצר וחוסר הוודאות ביחס להמשך השפעות המלחמה על המשק • מיטב: "במצב רגיל הנתונים הכלכליים היו גורמים לבנק ישראל להעלות את הריבית" • IBI: "אם תימשך העלייה באינפלציה, והמדיניות הפיסקאלית תוסיף להיות מרחיבה מאוד, הדרך להעלאת הריבית תתקצר"
...

על אף המצב המאתגר של הכלכלה הישראלית - הגירעון המזנק, הורדות הדירוג והאינפלציה העיקשת - המשקיעים המקומיים שמרו על אופטימיות זהירה: מדד ת"א 35 עלה ב-14% מאז ה-7 באוקטובר, מניות הבנקים והנדל"ן במיוחד סגרו שנה חיובית, והראלי החזק נרשם במניות הביטחוניות
דימוי המתאים לבורסה בת"א בשבעת ימי המסחר האחרונים של ספטמבר יכול להיות בת יענה שטומנת את הראש בחול. לאחר חודשים של ספיגה, צה"ל עבר באופן פתאומי למדי למתקפה חריפה בלבנון ששיאה בהתנקשות במנהיג חיזבאללה, והסיכון למלחמה בכמה חזיתות במקביל זינק בחדות.
הבורסה בינתיים הגיבה במקביל בשבעה ימי עליות רצופים – סדרה חיובית שהובילה לשורה של כתבות בתקשורת המקומית, עם ניסיונות להסביר את ההתנהלות החידתית של המשקיעים בשוק המקומי.
למעשה, הרצף האמור, המוזר לכאורה, הוא בסך הכול שיקוף של מה שקרה בבורסה של תל אביב ב-12 החודשים שחלפו מאז הטבח של ה-7 באוקטובר 2023. אחרי הירידות החזקות כתגובה ראשונית, באה התאוששות ובהמשך מעבר לעליות - לא ראלי חסר מעצורים, כי בכל זאת מלחמה, אבל כן אופטימיות זהירה. וזאת על אף ההשפעות השליליות של המצב על המשק.
מאז האסון ההוא, הגדול ביותר בתולדותיה, נמצאת מדינת ישראל במלחמה בדרום, שהתפתחה גם לצפון והתעצמה בשבועיים האחרונים, כולל התנגשות עם איראן.
...

אמנם גם מודי'ס וגם S&P הורידו את דירוג האשראי של ישראל, אך הן אימצו נראטיב שונה. בעוד שמודי'ס סבורה כי המשק סובל ממשבר ניהולי עמוק מעבר להשפעות המלחמה, ב־S&P די קיבלו את הסברי הממשלה
במבט חפוז היה ניתן לקבל את הרושם שסוכנות הדירוג S&P — שערב ראש השנה הורידה את דירוג האשראי של ישראל ל־A ואף הנפיקה תחזית "שלילית" לעתיד — ממשיכה את הקו של המתחרה מודי'ס שעשתה מהלך בכיוון דומה בדיוק ארבעה ימים קודם לכן. אולם אם צוללים עמוק יותר לתוך הפרטים, הטקסטים והניואנסים של הדוחות מגלים ששתי החברות אימצו נראטיב שונה לגבי כלכלת ישראל. הן הפסיקו לראות עין בעין את ההתפתחויות, את הסיבות שהובילו להן, ובעיקר את ההמשך. הפער של שני ציונים שנוצר בין הדירוגים לא רק מהווה תופעה חריגה בדירוג סוברני (בין מדינות) אלא משקף פיצול בין תפיסות שונות של המציאות הישראלית.
...