אלה

חלק גדול מהכסף הזול המוזרם לשווקים הפיננסים נאגר אצל חמש חברות ענק. מעבר למשמעות שהון עתק נמצא בשליטת מעטים, הדבר עלול להעמיד בעתיד את הבורסות בפני משבר סיסטמתי.


trend-1445464_960_720-323vyrxi54idg0zodm7bi8.jpg
בשלל הכלים העומדים בפי המשקיע הרוצה לבנות כללי ניהול סיכונים עומד כלל ברזל והוא פיזור הסיכונים. כלל זה בנוי על ההנחה ששיקולי המשקיעים שונים במהותם אלו מאלו בכל הקשור לקניה או מכירת נכסים. מדובר בשיקולים הגורמים למגמות שונות בו זמנית ולחוסר קורלציה הן בכיוון והן בעוצמה. פיזור הסיכונים עוזר למשקיע לצמצם מצב אפשרי של קריסה בכל או ברוב נכסי ההון שלו בזמן של פאניקה בשווקים.

לעיתים, הנחות שנכונות להיום הופכות להיות מוטעות עם הזמן וזאת במיוחד כאשר הנכסים הם מאותה קטגוריה. כך למשל בקטגוריה של מדדי מניות ממדינות שונות – המדד צרפתי בעבר לא התנהג בהכרח בהתאם למה שעשה המדד האמריקאי בוול-סטריט. הגלובליזציה והטכנולוגיה קרבו את התנהגות שני המדדים עם הזמן. למרות זאת ניתן לשער שקניית קפה לא תהיה קורלטיבית מדי לקנייתה של מניית אפל או להימור על ירידה בערכו של המטבע הפולני. במהות, פיזור (Diversification) אמור לרכך את הסיכון הכללי של התיק ולייצר עקומת תשואה בזווית הקרובה ל-45 מעלות עם תנודתיות רגועה הרבה יותר.

הדבר נכון גם לשוק המניות עצמו. עשרות אלפי המניות המחולקות על פי סקטורים, גודל החברות, תחום מחירן, המחזור הנסחר היומי, מדיניות הדיבידנדים וכו, אמורות לתת קרקע מסוימת של גיוון מספיק על מנת לתת רוגע יחסי למי שרוצה להתמחות בסוג זה של השקעה. ריכוז יתר במניות בודדות הוא רע תמיד. והנה, למרות זאת, אנחנו רואים שמאז סיום ההרחבה הכמותית מטעם הפדרל רזרב (הדפסת הכסף), ריכוז יתר מסוכן שולט בכיפה.


לפנינו השפעתן של חמש מניות טכנולוגיה המובילות בשוק (בירוק) והשיפור שהן גרמו במצב הבורסה האמריקאית, ובמיוחד במדדים מוטי הטכנולוגיה (בכחול). העניין חמור במיוחד בגלל אופיין המשותף והגודל של הכסף הנערם בהן.

לא נתפלא אם ריכוז כזה יגרום לאירוע פתאומי וחסר מעצור במידה והסקטור הזה ייתקע באווירה שלילית. אפל, מייקרוסופט, ואמזון בהחלט תלויות בצריכה העולמית, ושתי האחרות, גוגל ופיסבוק, יכולות להיות קרבן לירידה מסויימת של כמות המפרסמים. בגדול, אפילו תיקון טכני קצת יותר אסרטיבי במומנטום הסובב את הסקטור יביא סוג של שרשרת תגובות במדדים הכלליים אשר יכול להיתפס בהחלט כטריגר לבעיה סיסטמטית.

אין פלא שענקי הטכנולוגיה האלו מהווים מטרה לחנייה של כל כך הרבה כסף. הרי הן מובילות בתחומן וסביבן נבנה פתרון לבעיות שלא ידענו בכלל שהיינו צריכים עליהן תשובות. הבעיה היא שמדיניות ריבית ה-0 המביאה לחיפוש תשואה, ולניסיון להשקיע בשמות המוכרים, מייצרת את אחד הדברים שממש שונאים כאשר מתעסקים בניהול סכונים והוא אותה ריכוזיות יתר מסוכנת.

הכלכלה האמיתית