אלה

תשואות האג"ח הממשלתיות בארצות הברית קופצות, בזמן שהמשקיעים נוטשים גם את מה שנחשב לאפיק הסולידי ביותר, בצל החשש מהשפעות מלחמת הסחר, המתהווה כתוצאה מתוכנית המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
התשואה על אגרות החוב הממשלתיות לתקופה של 10 שנים עומדת כעת על 4.43%, אחרי שבמהלך הבוקר כבר זינקה לרמה של 4.5%, מדובר בעליה של יותר מ-0.2% ביחס למחיר הסגירה אתמול. זאת, לאחר שבשבוע שעבר התשואה עמדה על פחות מ-4%. תמונה דומה נרשמה גם באגרות החוב ל-30 שנים שהתשואה עליה קפצה ל-4.92 אחרי שבשיא זינקה ל-4.96%, עלייה של 0.18% ביחס למחיר הסגירה אתמול בלילה. התשואה באגרות החוב לטווח הקצר יותר (שנתיים) עלתה בשיעור נמוך יותר ל-3.76%.
נזכיר, התשואה באגרות החוב היא אחוז הרווח שיעשה מי שמחזיק בה, כלומר הפער בין מחיר הקנייה (הנוכחי) לבין מחיר הפדיון. במקרים, כמו בימים האחרונים, בהן יש פדיון של אגרות חוב, התשואה עליהן עולה שכן המחיר יורד (הביקוש נמוך יותר), בזמן שמחיר הפדיון נותר יציב ועל פי רוב לא משתנה.
ההערכות בשוק הן שמאחורי הקפיצה בתשואה של אגרות החוב, עומדות קרנות גידור שבדרך כלל מרוויחות מההפרשים בין החוזים העתידיים על האגרות לבין מחירן בפועל. אלו, נאלצו לסגור את הפוזיציות שלהן הנשענות על מחירים יציבים בשוק האג"ח, בשל חוסר הוודאות בשוק סביב ההשפעות של תוכנית המכסים של ארצות הברית. ברקע, העובדה שאגרות החוב צפויות להיפגע מהמכסים של ממשל טראמפ, שכן לא רק שיש להם השפעה אינפלציונית, הם מביאים לכך שפחות דולרים מגיעים למדינות אחרות שבאופן מסורתי מחזרו אותם לנכסים פיננסיים ולניירות ערך סולידיים.


סין תפעיל את מנוף הלחץ שלה?
על אף שההערכות הן כי בשלב זה עיקר המכירות מגיעות מכיוונן של קרנות הגידור, הקפיצה בתשואות עשויה להדליק כמה נורות אדומות עבור המשקיעים והשווקים הפיננסים. במידה והתשואות ימשיכו לעלות, הרי שמדובר ביותר ויותר משקיעים שמעדיפים לנטוש את אחד הנכסים הפיננסים הבטוחים והסולידיים ביותר בעולם, אם לא הבטוח שבהם. הבחירה שלהם להנזיל את הנכסים ולהעדיף מזומן עלולה להצביע על עומק המשבר הצפוי בשווקי ההון שכמובן יסבלו מזרימה של כספים החוצה, שבהתאם יביאו לירידות שערים רוחביות.
מקרים בהם אגרות החוב נופלות במקביל לירידה במחיר המניות הן דבר נדיר ומהוות סימן גדול למשבר בשווקים. זה כאמור גם יוצר משבר נזילות, שכן משקיעים גדולים רק מוכרים אבל לא קונים. על פניו, מקרה כזה קורה רק כאשר המשקיעים, במקרה הזה הגופים הגדולים מוכרים מוצר שהוא לכאורה בטוח, כי הם חייבים/רוצים מזומנים. זה מלמד לא רק על האופן שבו המשקיעים תופסים את השוק, אלא גם על עומק המשבר.
אבל במקרה הנוכחי, צריך להכניס משתנה נוסף למשוואה - המעורבות של המשקיעים הזרים. המחזיקים הגדולים של אגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית, הם לא רק גופים פיננסים פרטיים אלא בעיקר ממשלות זרות, עבורן מדובר בנכס פיננסי יציב אליו הן מזרימות חלק מהדולרים שברשותן. אלא שממשלות אלו, חטפו בשבוע החולף מכה משמעותית כתוצאה מתוכנית המכסים של הנשיא טראמפ, אשר עשויה להצית מלחמת סחר שהשפעותיה על הכלכלה טרם ידועות. אך לא פחות חשוב מכך, הן יצרו מצב שהממשלות השונות צפויות להכניס פחות דולרים, ובהתאם ככל הנראה יקטינו את ההשקעה שלהן באגרות החוב הממשלתיות של הכלכלה הגדולה בעולם.
הגורם הדומיננטי והמשפיע ביתר בהקשר זה, הוא ממשלת סין, שנמצאת בלב עימות המכסים מול ארצות הברית. במידה ומלחמת הסחר בין המדינות תתעצם, כפי שנראה כרגע, לא מן הנמנע כי לצד מכסי תגובה עליהן היא כבר הכריזה וצפויה להכריז בהמשך, ממשלת סין תנצל את הפוזיציה שלה באגרות החוב של ארצות הברית כמנוף לחץ. בחירה של הסינים למכור חלק מאגרות החוב עשויה להמשיך ולטלטל את שוק החוב האמריקאי, באמצעות יצירת לחצים עצומים על מחיר האג"ח של ארה"ב. מצב כזה, צפוי גם להשפיע גם על הריבית והאינפלציה ובאופן כללי להכניס את הכלכלה האמריקאית לסחרור נוסף.
עם זאת, כאמור לפחות בשלב זה ההערכות הן שמדובר במימושים מקומיים ולא במגמה רחבה יותר בשוק החוב. עם זאת, הכיוון של התשואות בימים ובשבועות הקרובים עשוי לספק תובנות משמעותיות לגבי מידה המשבר וחומרתו. כמו כן, כל התייחסות מצד סין בנושא עשויה לטלטל את השווקים, שנמצאם גם ככה בתקופה של חוסר וודאות גבוה.


ביזפורטל