alvo

ההטבה העיקרית שמציעים הבנקים לרוב בעלי המשכנתאות היא דחייה של ההחזרים ■ זו הטבה שנויה במחלוקת, שבסופו של דבר תכביד על מי שינצל אותה ■ בענף המשכנתאות קוראים לבנק ישראל לאפשר פריסה של אשראי קצר ויקר — למשכנתא של עד 70% משווי הדירה


עד שפרצה המלחמה בעזה הצליחו ציון ודקלה רובין להחזיק את הראש מעל המים. דקלה מועסקת כמזכירה בחברה למתנ"סים וציון עובד כמשווק דיגיטלי. יש להם דירת ארבעה חדרים בראשון לציון, ששוויה הוערך ב–2.2 מיליון שקל. את הדירה הם רכשו באמצעות משכנתא של כמיליון שקל ל–30 שנה, שנלקחה בימי הריבית הנמוכה — והם משלמים עליה 6,000 שקל בחודש.


אבל לזוג רובין ושלושת ילדיהם יש עוד חוב — אמנם קטן בהרבה, אבל מכביד יותר. מדובר בהלוואה של 190 אלף שקל שהם נאלצו לקחת לטווח קצר יותר, שההחזר החודשי עליה מסתכם בכ–7,000 שקל.


עד לאחרונה הם עמדו בהחזרים הכבדים בזכות שתי המשכורות, אבל המלחמה בעזה קטעה הכל. השיווק הדיגיטלי נעצר, הלקוחות של ציון נעלמו, ומשכורתה של דקלה פשוט לא מספיקה להחזר ההלוואות.


הדרך היחידה כמעט להיחלץ מהמצוקה היא פעולה פיננסית פשוטה של איחוד הלוואות: הרחבת המשכנתא על הדירה והפיכת ההלוואה היקרה לטווח קצר לחלק מהמשכנתא. אלא שבדיקה קצרה בבנק ואצל יועץ המשכנתאות של המשפחה העלתה כי הוראות בנק ישראל פשוט אינן מאפשרות למשפחה לאחד את ההלוואות. שווי הדירה הוא כ–2 מיליון שקל בלבד — והגדלת החוב תחרוג ממגבלת היחס של 50% מהשווי שלה.


המלחמה הכניסה למצוקה כלכלית אלפי משפחות של עצמאים, פרילנסרים, עובדים שעתיים ושכירים. הימשכות המלחמה, ככל הנראה לעוד כמה שבועות לפחות, תאלץ את המדינה, את בנק ישראל ואת הבנקים להתחבר למציאות — ולהציע פתרון יסודי יותר מההקלות המוגבלות לתושבים המתגוררים בקרבת הגבול.


ב–2020, בעיצומו של משבר הקורונה, הגיבו המפקחים הפיננסים באיטיות כמעט בלתי נסבלת — אבל הציגו בסופו של דבר פתרון, שהקל במידה רבה על משקי הבית המתמודדים עם חובות וירידה בכושר הפירעון.


אפשר היה לצפות שעם פרוץ המלחמה תהיה התגובה מהירה ונחושה יותר. מערכת הבנקאות אמנם הציגה הטבות לבעלי משכנתאות — אבל בהיקף מצומצם, וההערכה היא שהן צפויות להתרחב. עם זאת, נראה שהפגיעה הקשה במשק לא תאפשר לבנקים להיענות לכל הדרישות לדחיית פירעונות והגדלת אשראי — ללא גיבוי משמעותי מהבנק המרכזי.


"כשמשרדי הממשלה שוקדים על גיבוש תוכנית כלכלית רחבה, הכוללת פיצוי לכל מי שנפגע או עלול להיפגע באופן ישיר או עקיף מהמלחמה, נדרשת ראייה רחבה ומקיפה", אומר אבי יוסופוב, חבר הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות. "מאות אלפי משקי בית ניצלו את מלוא מסגרת האשראי שלהם ומשכו מיליארדי שקלים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות".


לדברי יוסופוב, "כחלק מההתמודדות של המדינה עם משבר הקורונה הופעלה הוראת שעה שאיפשרה לצרף את כלל ההלוואות — עד 70% מערך הנכס — בפריסה ארוכה במסגרת המשכנתא. יישום מיידי של הוראת השעה הזאת יסייע לרבים מאזרחי המדינה לעבור את החודשים הקרובים עם קצת יותר שקט נפשי".


הבנקים מנותקים


בינתיים, נראה כי לקוחות המשכנתאות, בעיקר מי שסגרו עסקות לרכישת דירה בשבועות שקדמו למלחמה, ומבקשים לקבל משכנתא בימים אלה, מתחילים לשלם את מחיר המלחמה.


ההקלות שמציעים הבנקים, בתמיכת בנק ישראל ובעידודו, נגעו עד כה בעיקר לתושבים באזורי העימות, שאכן נפגעו קשות. אבל הם אינם היחידים, ואולי אפילו לא רוב בקרב מי שאיבדו חלק ניכר מפרנסתם או את כולה כתוצאה מהמלחמה.


ההטבות שמציעים הבנקים לבעלי המשכנתאות שאינם נמנים עם תושבי העוטף הן בעיקר דחייה זמנית של ההחזרים — שבסופו של דבר רק תכביד על מי שינצל אותה. מדובר בהטבה שנויה במחלוקת — ונראה שהבנקים התנתקו מהצרכים של רבים מלקוחותיהם.


בנק ישראל אמנם לא העלה את הריבית מאז 7 באוקטובר — מהלך שעשוי להתבקש לנוכח העלייה בגירעון הממשלתי, היחלשות השקל והציפייה לעליות מחירים — אבל הריבית על חלק משמעותי של המשכנתא במגמת עלייה. ירידות המחירים בשוק ההון, שלא פסחו על שוק האג"ח, גרמו לעליית הריבית לטווח הארוך. לא מן הנמנע שבהמשך תגיע ההתייקרות הזאת גם לרכיבי משכנתא בריבית משתנה ולרכיבים צמודי־מדד.


יונתן ברלינר, ראש הוועדה המקצועית בהתאחדות יועצי המשכנתאות, מעריך כי הבנקים העלו את הריבית הממוצעת על משכנתא לא־צמודה בריבית קבועה ב–0.75%. "הבנקים לא העלו את המרווח, אבל העלייה משקפת את הגידול בריבית על אג"ח, ואת עלות ההלוואה לבנקים".


לדברי ברלינר, לנוכח העלייה החדה הצפויה במדדי תשומות הבנייה, מוטב להקדים תשלומים לקבלנים, באמצעות מימוש משכנתא מהבנק.


עוד הוא אומר כי לדעתו המצב אינו הולך להשתפר בעתיד הנראה לעין. צורכי גיוס ההון של הממשלה למימון המלחמה ומצב המשק יגרמו ללחצים כבדים, לירידות מחירים נוספות — ולעליות ריבית. לדבריו, לקוחות שירצו בעתיד להמיר את ההלוואות היקרות שלקחו בתקופת המלחמה בהלוואות בריבית נמוכה יותר, עלולים להיתקל ב"קנסות פירעון מוקדם", שיהפכו את העסקה לבלתי כדאית. בהתאחדות יועצי המשכנתאות מציעים למי שהצליח "לנעול" הצעת משכנתא מהבנקים ערב המלחמה — למהר ולממש אותה.


נדרש פתרון עומק לאשראי הקצר


הריבית הגבוהה שאליה מטפסות המשכנתאות צפויה להכביד על המשק, על ענף הבנייה ועל שוק הדיור חודשים רבים לאחר שתסתיים המלחמה בעזה. היציאה מהמשבר תלויה במידה רבה באופן שבו ינווט בנק ישראל את המהלכים, בהיעדר ממשלה מתפקדת בתחום האזרחי ושר אוצר חסר ניסיון וכישורים מתאימים.


״עוד לפני המלחמה, אחרי יותר משנה של עליות ריבית, משפחות רבות בישראל הגיעו לקצה גבול יכולת ההחזר שלהן", אומרת נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות.לדבריה, "ערב המלחמה נרשמה עלייה של 26% בפיגורי המשכנתא, לצד גידול של 23% בהלוואות לכל מטרה — נוסף על משיכות אגרסיביות של קופות הגמל, הפנסיות והחסכונות של הציבור.


"אנחנו מברכים את הבנקים, שהיו רגישים לקשיים והגיבו בהתאם. עם זאת, לחלקים גדולים בציבור זה לא מספיק. אנחנו מאמינים כי בנק ישראל צריך לשקול בימים אלה הוראת שעה שתיתן פתרון עומק לסוגיית האשראי היקר — ותאפשר פריסת אשראי קצר ויקר הקיים בשוק להלוואה מגובת נכס עד 70% מערכו".


עוד אומרת יעקב מהתאחדות יועצי המשכנתאות כי "כדי שנוכל לנצח את המלחמה הקשה שנכפתה עלינו, נדרש לדאוג לציבור לכלים שיאפשרו לו אורך נשימה כלכלי״.

דהמרקר