אנחנו בפייסבוק
לעיונכם והנאתכם:
איגרת חוב - אגרת חוב הנה תעודה (אשר מונפקת על ידי חברה, ממשלה, גוף מוניציפלי וכו') ובה התחייבות לשלם כספים בתאריכים קבועים מראש. האגרת מהווה הוכחה לחוב של מנפיק אגרת החוב כלפי האוחז בה. כל אג"ח כוללת בתוכה פרטים הכרחיים למשקיע כגון: שם החברה המנפיקה, הסכום (הקרן), שיעור הקופון (הריבית), מועד פירעון הקרן, מועד תשלום הריבית ועוד. אגרות חוב מהוות כלי בידי המנפיק לגיוס הון לצורך מימון פעילות שוטפת של החברה המנפיקה למשל, מבלי להזדקק למימון בנקאי הדורש בטוחות רבות להבטחת הלוואה לחברה.
ערך נקוב – קרן האג"ח בסכום שרשום על האג"ח, וזהו גם הסכום שישולם בעת פירעון האג"ח.
ריבית - הריבית היא למעשה המחיר של השימוש בכסף של מי שהלווה לך אותו ומהווה פיצוי על האלטרנטיבה לשימוש בכסף בהשקעות אחרות. משקיעים באג"ח זוכים (לרוב) לקבל ריביות אחת לשנה או חצי שנה. ריבית ריאלית היא הריבית הנומינלית בניכוי עליית המחירים (הנקבע על פי מדד המחירים לצרכן). הריבית הנומינלית היא הריבית שבנק ישראל מפרסם מידי חודש. וריבית פריים היא הריבית הבסיסית שגובים הבנקים (שווה לריבית בנק ישראל ועוד 1.5%).
ריבית נקובה - הריבית שרשומה על האג"ח, הריבית תהיה רשומה באחוזים, כאשר האחוז הזה יהיה ביחס לערך הנקוב של האג"ח. 10% פירושו 10% מהערך הנקוב.
מח"מ - משך החיים הממוצע של האג"ח הוא המשך הממוצע של כל תקבולי המזומנים שיתקבלו מהאג"ח (ריבית וקרן). המח"מ קובע בדרך כלל את מידת התנודתיות של האג"ח ביחס לשינויים בריבית – ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך מחיר האג"ח תנודתי יותר לשינויים בשיעור הריבית. באיגרת שבה אין ריבית והקרן מסולקת בסוף התקופה, המח"מ יהיה זהה לאורך החיים ה"רגיל" (מק'מ לדוגמא). באיגרת סטנדרטית, בה הקרן משולמת בסוף חיי האיגרת והריבית משולמת בכל תקופה, המח"מ יהיה קצר במעט מאורך חיי האיגרת.
פארי - ערך מתואם של איגרת חוב המחושב על פי ערך הנקוב בתוספת הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו עד היום. כאשר שער האג"ח נמוך מהפארי, האג"ח נסחר בדיסקאונט (ושער אג"ח הגבוה מהפארי נסחר בפרמיה).
עקום התשואה - עקום התשואות הוא גרף הקושר בין התשואה לפדיון של איגרות חוב (בעיקר ממשלתיות) לבין המח"מ (משך חיים ממוצע) שלהן. העקום מציג סדרת נתוני ריבית במישור הזמן. משיעורי התשואה לפדיון של אגרות חוב ממשלתיות גוזרים את עקום התשואה לפדיון, שהוא פונקציה של התשואה ביחס לזמן הפדיון של אגרות שונות. עקום נורמלי פירושו שאג"ח בעלות מועד פירעון קצר ישאו ריבית נמוכה מזו של אג"ח ארוכות טווח, שהריבית עליהן גבוהה יותר, כפיצוי על חוסר הוודאות לטווח זמן ארוך. בעזרת צורת העקום ניתן להעריך את המדיניות המוניטרית (מדיניות הבנק המרכזי) הצפויה ואת השלב שבו נמצא המשק במחזור העסקים. בתקופות בהן העקום הפוך או שטוח ניתן לומר כי הבנק המרכזי מקיים מדיניות מוניטרית הדוקה ומעלה את הריבית לזמן קצר, עם זאת המשקיעים סבורים כי לטווח בינוני וארוך הריבית צריכה לרדת ולכן העקום מתהפך. עקום שטוח או יורד נפוץ בתקופות בהן המשק נמצא בשיא או קרוב לכך במחזור העסקים והבנק המרכזי מנסה לדכא לחצים אינפלציונים באמצעות העלאות ריבית לזמן קצר.
מתוך אתר דה-מרקרתשואה לפדיון – יתרת התשואה המתקבלת מהחזקה באג"ח עד למועד הפדיון.
תשואה לפדיון נטו – התשואה השנתית המצטברת שתתקבל על איגרת חוב במקרה ואיגרת החוב תוחזק עד למועד פרעון הקרן בניכוי מס על הריבית.
תאריך פדיון – סוף תקופה של האגרת. במועד זה משלם מנפיק האג"ח לרוכשיה את הקרן. ישנה אגרת אשר אינה נפדית לעולם – אג"ח קונסול, אך אינה קיימת בשוק הישראלי.
נאמן – גוף שתפקידו לדאוג לזכויותיהם של בעלי האג"ח המוקנות להם על פי התשקיף. לכל הנפקת אג"ח יש חובה במינוי נאמן ובמידה והנאמן רואה שהחברה יכולה לחדול לפרוע את חובה בעתיד, יש בכוחו לדרוש פירעון מידי.
שעבוד ספציפי – שעבוד נכס ספציפי של החברה (לדוגמא נכס נדל"ן – משרדים). במידה ומשעבדים רכוש קבוע לטובת האג"ח, לחברה אסור לממשו אלא רק לפירעון התחייבויות האג"ח.
שעבוד כללי /שעבוד צף – שעבוד על קבוצה של נכסים. השעבוד הצף מגיע רק לאחר מימוש השעבודים הספציפיים. דהינו בעלי שעבוד ספציפי המבוטחים גם בשעבוד כללי, יוכלו למכור את הנכסים הכלליים רק במידה ובשעבוד הספציפי אין די לפירעון האג"ח.
תשקיף האג"ח – מסמך שבו מפורטים כל תנאי האג"ח. התשקיף הכרחי הן עבור הציבור והן עבור הגופים המוסדיים על מנת להעריך את הפרטים הרלוונטיים בהשקעה. במידה והתשקיף אושר ע"י הרשות לניירות ערך, מבוצעת הנפקת האג"ח לציבור בדרך של מכרז ולאחר מכן מתחיל מסחר חיצוני באג"ח (דרך הבורסה). מסחר זה אינו רלוונטי עבור החברה, משום שהיא כבר קיבלה את התמורה עבור ההנפקה שביצעה.
איגרת חוב זבל – זהו כינוי לאיגרת חוב בעלת סיכון גבוה לאי קיום התחייבויותיו של המנפיק (תשלום הקרן והריבית) על פי לוח הזמנים שנקבע. התשואות של אגרות אלו גבוהות מאלו שיקבל המשקיע באגרות של חברות הנחשבות לבטוחות יותר בשל עודף הסיכון שהמשקיע לוקח על השקעתו. ה"סיכון" לכאורה בהשקעה יכול להיות תוצאה של חשש בשוק לגבי יציבותה הפיננסית של החברה והמשך פעילותה, או כתוצאה ממבנה ההון של החברה, הטומן בחובו מינוף גבוה.
דירוג אג"ח קונצרני – חברות דירוג אשר תפקידן לדרג איגרות החוב של חברות שונות ע"י חקירת יכולת ההחזר של החברות ודירוג ע"פ סולם מוסכם. ככל שמיקום החברה נמוך יותר בסולם, היא תידרש לתת תשואה גבוהה יותר ולהפך. חברות הדירוג המובילות בישראל הינן "מדרוג" ו"מעלות". ניתן לקרוא על הנושא בפירוט בעמוד דירוגי אג"ח בישראל.
איגרת חוב ממשלתית – איגרת חוב המונפקת ע"י המדינה באמצעות מכרזים הנערכים ע"י בנק ישראל.
אג"ח ממשלתי גליל – איגרת חוב שקלית צמודת מדד, לתקופה של עד 15 שנה הנושאת ריבית קבועה המשולמת אחת לשנה, וקרן שמשולמת בסוף חיי האיגרת.
אג"ח ממשלתי גילון – איגרת חוב שקלית לא צמודה, לתקופה של עד 10 שנים, נושאת ריבית משתנה המשולמת מדי 3 או 6 חודשים. הריבית מתעדכנת אחת לחצי שנה על ידי בנק ישראל , עפ"י שקלול ממוצע שעורי תשואות המק"מים לפדיון לטווח של 3 עד 12 חודשים , ובתוספת של עד 4%.
אג"ח ממשלתי שחר – אג"ח ממשלתית שקלית, הנושאת ריבית קבועה, ויכולה להיות מונפקת לתק' של עד 20 שנה. גובה הריבית נקבע מראש למשך כל חיי האיגרת ומשולמת אחת לשנה.
אג"ח ממשלתי גלבוע – אג"ח ממשלתית אשר צמודה לשער הדולר האמריקני. אג"ח מסוג זה כבר אינו מונפק ע"י משרד האוצר.
אג"ח בריבית משתנה – איגרות חוב עם שיעור ריבית משתנה, הנקבעת על פי מדד כלשהו. ה"קופון" מאופס מדי פרק זמן של שלושה או שישה חודשים ונקבע מחדש.
אג"ח בריבית קבועה – איגרת חוב שבה שיעור הריבית (הקופון) נותר קבוע לכל אורך חיי האיגרת.
אג"ח ללא קופון – איגרת המונפקת בניכיון, כלומר בערך הנמוך מערכה הנקוב. לאגרת זו אין קופון, והרווח למשקיע נובע מההפרש בין מחיר ההנפקה לבין מחיר הפירעון (שהוא הערך הנקוב), לדוגמא מק"מ.
איגרת חוב צמותה – איגרת חוב שאין לה תאריך פדיון ונושאת ריבית ללא הגבלת זמן.
אג"ח צמודות מדד – איגרות חוב שבהן הקרן מוצמדת לקצב האינפלציה על-פי השינוי במדד המחירים לצרכן. השקעה באג"ח צמוד מדד מפצה על התהליך האינפלציוני.
איגרת חוב להמרה – איגרת חוב המונפקת ע"י חברה ואשר ניתנת להמרה במניות, בנוסף להתחייבות לשלם למחזיקיה ריבית וקרן. בעת הנפקת איגרת חוב להמרה קובעת החברה המנפיקה את יחס ההמרה (למשל על כל 3 אג"ח תתקבל מניה אחת) ואת מועדי ההמרה. היתרון באגרת זו היא האפשרות להנות מ-2 העולמות: המסלול האג"חי מעניק למשקיע תזרים קבוע מראש של ריביות והחזר הקרן, והמסלול המנייתי מאפשר, במידה והמניה עלתה דיו, להרוויח גם בעתיד מהמרה למניות החברה.
אג"ח מיועדות – אג"ח שמונפקות ע"י הממשלה במיוחד עבור קרנות פנסיה, ובאופן חלקי גם לחברות ביטוח בפוליסות השונות שלהן, ככיסוי עבור הצבירה הכספית שלהן. אג"ח אלה מונפקות בתנאים מיוחדים ואינן סחירות.
אג"ח של האוצר האמריקני – אג"ח לטווח קצר של עד שנה של ממשלת ארה"ב (בדומה למק"מ בישראל) המונפקות במכרז בדיסקאונט (בחבילות של 10,000 דולר עד 1 מיליון דולר). איגרות חוב אלו הן כלי השקעה פופולרי בגלל דרגת הבטחון שלו והנזילות הרבה שלו.
איגרת חוב קונצרנית – איגרת חוב המונפקת על ידי חברה, מהווה למעשה הלוואה שלוקחת חברה מציבור המשקיעים. איגרת חוב קונצרנית יכולה להיות צמודה למדד, צמודה למטבע חוץ כלשהו או לא צמודה (שקלית).
אג"ח שנפרע לשיעורין – באג"ח שנפרעת לשיעורין, הקרן מוחזרת במס' תשלומים, במהלך כל תקופת האגרת. התשלומים לא חייבים להיות שווים בסכום. הריבית הנקובה, מחושבת בדרך כלל על יתרת הקרן שטרם נפרעה.
אגרת חוב מגובות משכנתאות – אגרות חוב אשר אורזות משכנתאות שנתן הבנק ו"נמסרו" לצד שלישי אשר משווק ומוכר למשקיעים סוג של נכס פיננסי. השיטה עובדת כל עוד מקבל המשכנתא עומד בתשלומיו, אך כשזה לא קורה המוצר חסר ערך, כפי שראינו במשבר הסאב-פריים ב-2008.
פרמית המרה – התוספת בערכים שקליים המשולמת עבור רכישת המניה על ידי המרת האג"ח/האופציה.
לוח שפיצר – הסכום שעל הלווה לשלם מיום לקיחת ההלוואה (כולל תשלומי ריבית וקרן) ועד שהיא מגיעה ל-0 בתום תקופת ההלוואה.
אג"ח בלתי מובטחת – אג"ח שפרעונה אינו מבוטח בשיעבוד או התחייבות מצד החברה. במצב של פשיטת רגל של החברה המנפיקה, משקיע האג"ח חשוף להפסד השקעתו.
אג"ח בניכיון – אג"ח המונפקת מתחת לערך הנומינלי שלה (מתחת לפארי).
מחיר רצפה של אג"ח להמרה – כאשר אג"ח להמרה נסחרת במחיר של אגרת ללא אופצית ההמרה – כלומר, השווי של ההמרה למניות שווה ל-0 והיא מתומחרת על פי תזרימה כאגרת. מקרה כזה מגיע במקרים של ירידה חדה במניה או במקרה שתאריך ההמרה מתקרב והמניה אינה בשער הרצוי.
מסלול ההמרה של אג"ח להמרה – מקרה בו מחליט בעליה של אגרת החוב להמרה לממש את זכותו ולהמיר את האגרות במניות על פי יחס שנקבע מראש.
מסלול פדיון של אג"ח להמרה – מקרה בו מחליט בעליה של אגרת החוב להמרה לא לממש את זכותו ולהמשיך לקבל את תשלומי האג"ח הרגילים.
תשואה לפדיון ברוטו יחסי – תשואה על איגרת חוב אשר המחזיק בה אינו מחוייב במס, אך משלם את המס על החלק היחסי של הזמן בו לא החזיק באיגרת. תשואה זו חשובה במיוחד לקופות גמל ומלכ"רים.
שער אקס אג"ח צמוד מדד – שער המתקבל ביום הקבוע לאחר ניכוי תשלום האגרת נטו והפרשי הצמדה.
הודעות חשובות
הודעת מערכת