גרמניה מתפרקת מבפנים: המשבר הכלכלי שמסכן את עתיד אירופה

הסימנים להתרסקות כבר כאן: מפעלים נסגרים, ההשקעות נעלמות, והיצוא קורס. גרמניה, שפעם נחשבה ליציבה ביותר באירופה, מתמודדת כעת עם מיתון שלישי ברציפות, כשברקע מדיניות מכסים אגרסיבית מצד ארה"ב, חולשות מבניות עמוקות בכלכלה המקומית, ואובדן אמון בשלטון.




כשההאטה הופכת למצב קבוע
גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי, מתדרדרת באיטיות אך בעקביות לתוך מיתון מתמשך. לפי סקר עדכני של המכון לכלכלה גרמנית (IW), שליש מהחברות במדינה מתכננות לבצע קיצוצים בכוח האדם עוד השנה – ונראה כי זה רק קצה הקרחון. תחזיות צמיחה אופטימיות יחסית מדברות על גידול זניח של 0.1% עד 0.4% בלבד בתמ"ג לשנת 2025, כאשר ההאטה כבר מכה כמעט בכל מגזר – ייצור, יצוא, צריכה פרטית ואף השקעות זרות.

מדובר במיתון שלישי ברציפות – תסריט שלא התרחש בגרמניה אפילו בשנות ה-40 המאוחרות. הנתונים הקשים בשטח מחדדים את הפער בין הציפיות לעובדות: התעשייה הגרמנית מאבדת קיטור, ומנוע הצמיחה של אירופה מקרטע.


טראמפ לוחץ – ומפעלים נסגרים
למרות שהמצב הכלכלי כבר היה שברירי, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט להוסיף אש למדורה. סדרת מכסים נרחבת, כולל 20% על רכבים אירופיים, מכונות תעשייתיות ותרופות, פגעה ישירות באחד מענפי היצוא החשובים של גרמניה. לפי תחזיות של מוסדות כלכליים בגרמניה, מדובר בפגיעה שצפויה לגרום לירידה של מעל 1% בתוצר – וכל זאת עוד לפני ההשפעות העקיפות על ביטחון הצרכנים וההשקעות.


לא מדובר כאן בעניין תיאורטי – מפעלי ייצור של מרצדס, BMW ופולקסווגן כבר הודיעו על הפסקות ייצור זמניות וגלי פיטורים. גם ספקיות משנה בענף הרכב ובתעשייה הכבדה נכנסות לסחרור.






הבנק המרכזי איבד רלוונטיות
במהלך 2025 הפחית הבנק המרכזי האירופי (ECB) את הריבית לא פחות משבע פעמים, עד לרמה שלילית, אך ללא השפעה של ממש על האינפלציה. האינפלציה עלתה, הצריכה עדיין חלשה. הפעילות העסקית ממשיכה לדעוך. מה שפעם היה נחשב כלי אפקטיבי מול האינפלציה, הפך עם הזמן לירי באוויר – בלי תחמושת אמיתית.


הממשלה מנסה לבלום את הסחף
בתגובה למציאות הזו, אישרה ממשלת הקואליציה בראשות פרידריך מרץ תוכנית השקעות חסרת תקדים: טריליון אירו יוזרמו בשנים הקרובות, מתוכם 500 מיליארד לתשתיות מתפוררות (כולל שיקום גשרים, מסילות ברזל ותחבורה ציבורית) ועוד 400 מיליארד לתחום הביטחון – מהלך שלא היה מתאפשר ללא שינוי דרמטי בחוקה הגרמנית המאפשר חריגה ממגבלת החוב.


במקביל, ננקטים צעדים לעידוד הצריכה הפנימית: שכר המינימום עלה ל-15 אירו לשעה, המע"מ על מסעדות הופחת, ונקבעו הקלות מס לשכבות הביניים. אבל התוצאה לא נראית מיידית – הציבור ממשיך לחסוך. שיעור החיסכון של משקי הבית נותר סביב 20%, מה שמצביע על חוסר אמון עמוק בעתיד הכלכלה.


אתגרים מבניים מחמירים את התמונה
מעבר לבעיות הנוכחיות, גרמניה מתמודדת עם שורה של בעיות מבניות שהוזנחו במשך שנים: תשתיות רעועות שכוללות אלפי גשרים, כבישים ומסילות ברזל דורשים שיפוץ דחוף; מחסור בכוח אדם - האוכלוסייה הגרמנית מזדקנת, שיעורי הילודה נמוכים, ומדיניות הגירה מחמירה מותירה את ענף ההנדסה, הרפואה והתעשייה ללא עובדים מיומנים; שוק עבודה נוקשה עם רגולציה עודפת, איגודים חזקים והיעדר גמישות מקשים על התאמות במצבים של ירידה בביקוש. וכן - כלכלה תלותית בייצוא. כ-50% מהתמ"ג מבוסס על יצוא – שיעור חריג בין המדינות המפותחות.


המערכת הבנקאית הגרמנית: בין רווחיות נמוכה ללחצים חיצוניים
מערכת הבנקאות בגרמניה מתמודדת עם שילוב של רווחיות נמוכה, תחרות חזקה ושחיקה באמון הציבור. דויטשה בנק, הבנק הגדול במדינה, עבר שורת רפורמות והתייעלויות, אך עדיין לא הצליח לחזור לרמות רווחיות מקובלות. הוא צפוי לקצץ אלפי משרות ולסגור עשרות סניפים. גם קומרץ בנק נמצא בצומת דרכים, כשמנייתו נמצאת בלחץ חריף, ויוניקרדיט האיטלקי מבקש לרכוש שליטה. הממשלה מתנגדת, אך הלחצים בשטח – בעיקר כתוצאה מהיחלשות הכלכלה – גדלים.


הבנקים הגרמניים סובלים ממודל עסקי מיושן יחסית, ריביות שליליות לאורך זמן, ואובדן נתח שוק לטובת פינטקים ואפליקציות בנקאיות זריזות יותר. כל אלה פוגעים בשורת הרווח ומחייבים שינוי תפיסתי עמוק. במקביל, החשש המרכזי במגזר הבנקאי הוא מפני גל פיגורים באשראי העסקי והמשכנתאות. הבנקים צברו חשיפה גדולה למגזר הנדל"ן, והאטה חדה בפרויקטים חדשים או ירידת ערך נכסים עלולה להוביל לעלייה בהפסדי אשראי.


בנוסף, קיימת דאגה ממשית שהבנקים יזדקקו בעתיד הקרוב להזרמות הון או סיוע ממשלתי. אף שאין סימני קריסה מיידיים, מספר אנליסטים טוענים שהמערכת כולה פגיעה במידה משמעותית יותר מכפי שנהוג להניח – בעיקר אם יתחולל משבר אמון בקרב הלקוחות או בשווקים הפיננסיים.


.


תעשיית הרכב: סמל גרמני במשבר קיומי
תעשיית הרכב, שהייתה גאוות הכלכלה הגרמנית, חווה כעת את אחת התקופות הקשות בתולדותיה. לא רק שהמכסים האמריקאיים מכבידים על הייצוא, אלא שגם התחרות מצד יצרנים סיניים, והמהפכה החשמלית שמובילים טסלה ו-BYD, יוצרים מציאות חדשה.


המעבר למכוניות חשמליות דורש השקעות עתק, אבל הביקושים אינם מספיקים כדי להצדיק את קווי הייצור. יצרנים גרמניים מתקשים להוביל טכנולוגית, ונראה שלראשונה מזה עשורים – הם מגיבים במקום להוביל. אלפי משרות נמצאות בסכנה, ורבים בענף סבורים שזהו תהליך של "שחיקה איטית" שיימשך גם בעשור הקרוב.


טכנולוגיה ירוקה: תקווה לעתיד או חלום יקר?
בתוך הכאוס, יש מי שמסתכל על התחום של אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות ירוקות כעתיד האפשרי של הכלכלה הגרמנית. הממשלה משקיעה מיליארדים בסובסידיות לאנרגיה סולארית, ייצור מימן ירוק, ותשתיות טעינה לרכב חשמלי. אך המערכת הבירוקרטית והעלויות הגבוהות מקשות על התעשייה לפרוץ קדימה.


למרות החדשנות, גרמניה מתקשה לתרגם רעיונות למציאות תעשייתית בקנה מידה גדול. המשקיעים זקוקים לוודאות רגולטורית, והשוק המקומי קטן מדי כדי להצדיק השקעות ענק. ייתכן שזהו תחום המפתח הבא – אבל הוא רחוק מלהיות תחליף אמיתי לרכב, תעשייה וייצוא קלאסי.


איך גרמניה התמודדה עם מיתונים קודמים?
במהלך העשורים האחרונים, גרמניה התמודדה עם שני מיתונים בולטים: בשנת 2003 ובשנת 2009. המיתון של 2003 נבע בעיקר מהאטה גלובלית, חולשה בתעשייה המסורתית והשלכות הרפורמות הכלכליות של תחילת שנות ה-2000. גרמניה התמודדה עם שיעור אבטלה דו-ספרתי, אבל החלה לבנות תשתיות לרפורמות בשוק העבודה באמצעות תכניות כמו "אגנדה 2010" שהובילו לקפיצה בפריון העבודה.


ב-2009, בעקבות משבר הסאב-פריים הגלובלי, הכלכלה הגרמנית התכווצה בכ-5% – המכה החריפה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. אולם בניגוד להיום, שוק הרכב נהנה מביקושים מסין, והמדינה הפעילה תמריצים יעילים, כולל תכנית הגריטה לרכבים ישנים. תעשיית הרכב הייתה אז חלק מהפתרון, לא חלק מהבעיה.


בשני המקרים, התאוששות הגיעה דרך ביקוש חיצוני חזק ותגובה מהירה של הממשלה. כיום, לעומת זאת, אין מנוע חיצוני בולט, והרפורמות המוסדיות מתעכבות. הפעם המשבר עמוק יותר, גם כי הוא כולל גם שינוי דמוגרפי, אנרגטי וטכנולוגי שמחייב שינוי כיוון מוחלט.


בתוך הכאוס, יש מי שמסתכל על התחום של אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות ירוקות כעתיד האפשרי של הכלכלה הגרמנית. הממשלה משקיעה מיליארדים בסובסידיות לאנרגיה סולארית, ייצור מימן ירוק, ותשתיות טעינה לרכב חשמלי. אך המערכת הבירוקרטית והעלויות הגבוהות מקשות על התעשייה לפרוץ קדימה.


למרות החדשנות, גרמניה מתקשה לתרגם רעיונות למציאות תעשייתית בקנה מידה גדול. המשקיעים זקוקים לוודאות רגולטורית, והשוק המקומי קטן מדי כדי להצדיק השקעות ענק. ייתכן שזהו תחום המפתח הבא – אבל הוא רחוק מלהיות תחליף אמיתי לרכב, תעשייה וייצוא קלאסי.










שאלות ותשובות על המשבר הגרמני
מה גורם למיתון המתמשך בגרמניה?


השילוב בין תלות ביצוא, חולשה פנימית בצריכה, תשתיות רעועות, מחסור בכוח אדם, והאטה גלובלית שנובעת מהתנגשות סחר עם ארה"ב – יצר מצב שבו כל זעזוע קטן הופך לקריסה.


איך המכסים של טראמפ משפיעים על גרמניה?


המכסים גורמים לפגיעה מיידית ביצוא הגרמני, במיוחד ברכב ובתעשייה כבדה. מעבר לכך, הם גורמים לחוסר ודאות, מקשים על תכנון לטווח ארוך, ופוגעים באמון של משקיעים בינלאומיים.


האם אפשר להציל את תעשיית הרכב הגרמנית?


אפשר, אך זה ידרוש מעבר מהיר לטכנולוגיות מתקדמות, קיצוץ במבנה העלויות, וגמישות גבוהה יותר. השאלה היא האם גרמניה – שמרנית ובירוקרטית – מסוגלת לעבור שינוי כה עמוק בזמן קצר.


למה שוק הדיור עולה אם הכלכלה בקיפאון?


היצע הדירות נמוך באופן חריף, הריבית השלילית עודדה השקעות בנדל"ן, והציבור מחפש מקלט סולידי להון. אבל אם תחול ירידת מחירים – זו עלולה להיות בועת נדל"ן בהתהוות.


האם זה משבר זמני או שינוי כיוון היסטורי?


לכאורה מדובר במשהו עמוק יותר ממיתון. נראה שזהו שינוי מבני, שבו המודל הכלכלי הגרמני צריך להמציא את עצמו מחדש. במילים אחרות – זאת לא תקלה, אלא סימן לזמן חדש.