אחרי החגים ישתבש הכל: סגר של חודש יעלה 30 מיליארד שקל לפחות

באחד מדיוני קבינט הקורונה שנערכו בשבוע שעבר, העריכה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שעלות הסגר ההרמטי למשק — אותו הציע ראש הממשלה, בנימין נתניהו — תהיה כ–35 מיליארד שקל שייגרעו מהתוצר. זה היה בשלב שבו נשקלה האפשרות לסגור לא רק מסעדות, בתי מלון ובתי קולנוע, אלא גם את מפעלי התעשיה, ההיי־טק והבנקים.



שר האוצר, ישראל כ"ץ, טען כי אין סיבה לסגור מקומות עבודה שאין בהם עדויות להידבקות משמעותית בקורונה, בעיקר כשמדובר במקומות שתרומתם לתוצר, גדולה. המספר — 35 מיליארד שקל — עשה את שלו, ומסגר הרמטי, עבר הקבינט לדבר על סגר פחות הרמטי ובלבד שיעמוד בתנאי שחשוב לנתניהו — חיסול ההפגנות.

הסיכום הסופי היה פחות מרחיק לכת, ובמשרד האוצר הורידו את תחזית הפגיעה למשק ל–12–11 מיליארד שקל לסגר שמסתיים בסוף החגים. זה אולי נשמע מרגיע לעומת 35 מיליארד שקל, אך יש סבירות לא קטנה שבכל זאת נתקרב לנזק של 35 מיליארד שקל, ולא בגלל שיעורי הסגירה של העסקים, אלא בשל משך הסגירה שלהם.





אמנם קבינט הקורונה קבע כי הסגר יהיה עד סוף החגים — בעוד שבוע וחצי — ובמהלכו ייבחן מחדש, אך לאיש מהנוכחים בישיבה לא היה ספק: הסגר הזה יימשך עמוק לתוך תקופת "אחרי החגים", וסגירת עסקים בתקופה הזו — להבדיל מתקופת החגים — עולה למשק הרבה יותר.
ההערכה הרווחת במשרד האוצר היא שברמת הסגר הנוכחי מאבד המשק 7–6 מיליארד שקל מהתוצר בכל שבוע. שר הבריאות, יולי אדלשטיין, אמר אתמול כי "קבינט הקורונה יאריך את הסגר בשבועיים נוספים לפחות". המשמעות של סגר לשבועיים נוספים היא 12–14 מיליארד שקל שיתווספו ל–12–11 מיליארד שקל — עלות הסגר של החגים. יחד, מגיעים ל–23–26 מיליארד שקל.


אלא שזו לא העלות היחידה. לכל סגר יש עלויות נוספות שנובעות מסגירה העסקים. למשל, תשלום דמי אבטלה. כך למשל, ביולי 2020 שילם הביטוח הלאומי דמי אבטלה בסך 2 מיליארד שקל, לעומת 300 מיליון שקל בלבד ביולי 2019. מאז שהממשלה החליטה על הסגר השני ב–17 בספטמבר (יום לפני ראש השנה), נרשמו בשירות התעסוקה 163,297 דורשי עבודה חדשים. רובם אנשים שהוצאו לחל"ת בפעם השנייה מאז תחילת המשבר.


בחברות עסקיות רבות מקדישים את התקופה של אחרי החגים, לדיונים מואצים בתוכניות העבודה לשנה הבאה. הפעם הדיונים האלה יתבצעו כשעסקים רבים סובלים מירידה בביקושים עקב הסגר, ומאי־ודאות לגבי החודשים הקרובים. זה יגביר את הלחץ על אותם עסקים להוציא עובדים נוספים לחל"ת ואף לפיטורים או סגירת עסקים. בשל כך, הממשלה תפעיל גם את הכלים שהפעילה עד כה — מענקים לעסקים שנפגעו כתוצאה מהסגר. המשמעות: עלות סגר בחגים, פלוס שבועיים לאחר החגים, יכול להתקרב בקלות ל–30 מיליארד שקל.
מספר המפוטרים יטפס


על פי נתוני התחלואה הנוכחיים, בעיקר התחלואה הקשה והצפי לשבועות הקרובים, אין לפסול תרחיש של סגר ממושך אף יותר — והעלות בהתאם. לכל שבוע של סגר יש משמעות עצומה לכלכלה, משום שהוא מקטין את הצריכה הפרטית ומייצר מעין מעגל סגור שמזין את עצמו: הציבור חוסך ונמנע מרכישות. זה מונע מעסקים להעסיק את כמות העובדים שהעסיקו עד הסגר.


אמנם יש עקומת למידה מסוימת מהסגר הקודם, ואולי לא נראה הוצאה לחל"ת בהיקפים שראינו בגל הראשון, אבל ייתכן שהפעם נראה שיעור גבוה יותר של מפוטרים מבין סך דורשי העבודה.


למרות כל תמריצי הממשלה, שמסתכמים השנה בכ–135 מיליארד שקל וב–2021 ב–70 מיליארד שקל נוספים, מספר המפוטרים עוד יטפס מעלה. יש עסקים ומקומות עבודה שלא יכולים לשרוד את המשבר הזה, ודאי כשמגיע גל תחלואה שני חמור מקודמו שמביא להטלת סגר של לפחות חמישה שבועות.


אמנם לממשלה יש כלי חדש בדמות מענק לשימור עובדים שמוצע לעסקים שישמרו עובדים למרות הסגר, אך זהו כלי לא אפקטיבי במקומות שכרוכים בהתקהלות — כמו מסעדות ובתי מלון. ספק אם הוא אפקטיבי במקומות אחרים, בנסיבות של סגר כזה. על כן, האתגר שעומד בפני הממשלה הוא לייצר מתווה עבודה שיצמצם את הנזק לכלכלה. זה קשור גם במערכת החינוך וביכולת שלה לתפקד ולספק פתרונות להורים שיוצאים לעבוד.


בנק ישראל פירסם אתמול נתונים על שוק העבודה בתקופת הקורונה, ובהם נמצא, בין השאר, כי ב–17% ממשקי הבית שהיו בהם שני שכירים, לפחות אחד מהם הפך למחוסר עבודה ביולי 2020. ב–2% ממשקי הבית איבדו שני השכירים את עבודתם. זה קרה בעיקר במגזר הפרטי, שכן, התעסוקה במגזר הציבורי כמעט שלא נפגעה.


אובדן מקומות העבודה הוא הדאגה הגדולה של הממשלה (אחרי הדאגה לתחלואה הקשה הצומחת במהירות), והיא מפעילה כמה כלים לצמצום הנזק. ואולם ככל שחולף הזמן ברור שללא שליטה בבעיית התחלואה — שום כלי בשוק העבודה לא יהיה מספיק אפקטיבי.