דו"ח העוני האלטרנטיבי: כ-2.3 מיליון איש, רבע מאוכלוסיית ישראל, חיים בעוני

לכאורה ממשלת נתניהו לא יכלה לצפות למתנה טובה יותר מדו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2018. לפי מדד העוני הרב־ממדי, מספר העניים ירד בכ־200 אלף איש, מ־2.5 מיליון ל־2.3 מיליון, ושיעור הנפשות החיות בעוני ירד מ־29% ל־26.5%. אלא שעורך המדד ד"ר גלעד טנאי ממכון המחקר ERI מסביר שהירידה בעוני נובעת משינוי בשיטת המחקר. בשיטה הקודמת היינו נשארים עם 2.5 מיליון עניים.

כבר בחודשים האחרונים ראינו שהעודפים נגמרים ומתחילה עונת הקיצוצים. בחודש האחרון הממשלה מתבזה ולא מצליחה למצוא 30 מיליון שקל הדרושים להיענות למחאת הנשים בנושא האלימות במשפחה. ולחשוב שרק לפני שנה נתניהו נתן לנכים 4.2 מיליארד שקל בלי יותר מדי מאמץ.

מזה ארבע שנים מכהן משה כחלון כשר האוצר הלכאורה־הכי־חברתי שהיה, לצד שר הרווחה הלוחמני חיים כץ. הן מסתיימות בגילוי לא מפתיע שהשיטה של נתניהו לצמצום פערים לא עובדת. כלומר, חלק אחד של השיטה ‑ להזרים כמה שיותר כסף לעשירים ‑ עובד. החלק השני ‑ לקוות שהוא יחלחל למטה ‑ נשאר על הנייר.

מי שחושב שכשישראל מובילה ב־OECD בשיעור העוני, כבר אין לאן להתדרדר בהחלט עלול להתבדות. מנכ"ל לתת ערן וינטרוב אומר ש"ההתייקרויות של החשמל, המים והמזון, וההתייקרות הצפויה של מוצרי הצריכה בעקבות עליית הדולר, תכביד על משפחות מוחלשות ברמה של אלפי שקלים בשנה. החסמים ליציאה מהעוני רק יתגברו והעוני ילך ויעמיק".

הרבה יותר עניים
מדד העוני הרב־ממדי מתפרסם זו הפעם החמישית בדו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת לתת. המדד נוצר בעקבות המחלוקת האם דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי (שיתפרסם בסוף החודש) באמת מכיל את כל העניים. בסופו של דבר, די ברור שאנשים שנמצאים קצת מעל קו העוני הם עדיין עניים. בעוד שדו"ח העוני בודק רק הכנסה, המדד הרב־ממדי בודק את מידת המחסור בחמישה תחומים הדרושים לקיום בכבוד: דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה.

לפי המדד, היקף העוני בישראל גדול ב־30% מנתוני ביטוח לאומי: בישראל 2.34 מיליון עניים, ולא 1.8 מיליון, כפי שעלה מדו"ח העוני של ביטוח לאומי ב־2017 ‑ הבדל של כ־550 אלף איש.



בסך הכל, לפי ארגון לתת, בישראל יש 553 אלף משפחות עניות שהן 21% מהמשפחות, 1.3 מיליון מבוגרים עניים שהם 22% מהמבוגרים, מיליון ילדים עניים שהם 36% מהילדים, ובסך הכל 2.34 מיליון עניים שהם 26.5% מאוכלוסיית ישראל. מעבר לכך, 16% מהאוכלוסיה סובלים מרעב מתון (10%) או חמור (6%).

ילדים בלי תקווה
21% מהישראלים סבלו השנה ממחסור בתחום החינוך כתוצאה מהשכלת הורים נמוכה, ויתור על צרכי חינוך מסיבות כלכליות, או נשירה מבית הספר לצרכי עבודה. 13% סבלו ממחסור בתחום הבריאות המתבטא בוויתור על צורכי בריאות מסיבות כלכליות או חוסר יכולת לרכוש ביטוח משלים. 16% סובלים ממחסור תזונתי, מתוכם 10% מרעב מתון ו־6% מרעב ממש. 11% סבלו ממחסור בתחום הדיור המתבטא בהיעדר קורת גג, צפיפות גדולה וליקויים חמורים בדירות ללא אפשרות כלכלית לתקנם.

עוד כולל הדו"ח סקר שנערך בקרב המשפחות שנתמכות ע"י עמותת הסיוע. הסקר מגלה שעבור 80% מהילדים נתמכי הסיוע, המרכיב העיקרי בתזונה הוא פחמימות דוגמת לחם וממרחים. 35% מהילדים מדלגים על ארוחות, או אוכלים ארוחות מצומצמות. 80% מהילדים נתמכי הסיוע אינם מקבלים שיעורים פרטיים ו־82% נמנעו מהשתתפות בחוגים או בתנועת נוער בשל מצבם הכלכלי. 62% מהילדים התביישו להזמין חברים לביתם בשל תנאי המגורים שלהם. 55% מההורים נתמכי הסיוע נאלצו לוותר על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ עבור ילדיהם כי לא יכלו לשלם עבורם, פי 4.4 מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית (12.4%).

מנכ"ל לתת ערן וינטרוב אומר שהנתון החשוב ביותר לגבי העתיד הוא הנתון על מיליון ילדים שחיים בעוני. "אנחנו מדברים על ילדים שצריכים להתמודד עם סיטואציה של חוסר השכלה מספקת. היכולת שלהם להגיע לאוניברסיטה ולהיות בגירים עצמאיים היא נמוכה. אנחנו משרטטים היום את העניים שלהמחר. לממשלה יש כסף, אבל היא לא מסתכלת על הצורך הזה כדבר מהותי. לא לתת לשליש מילדי ישראל תקווה לעתיד זה דבר בלתי נסבל".