להיכנס לביטקוין זה קל, לצאת ממנו עם רווח זה משהו אחר לגמרי

אקונומיסט מנתח את הערך האמיתי של הביטקוין - בין העלות השולית של הכרייה לבין דחייתו האפשרית על ידי המוסדות הרשמיים - ומודה שהסכנות לא מרתיעות את המשקיעים ■ המצב מזכיר את הבהלה למניות האינטרנט, שהסתיימה בבריחת משקיעים ומפולת
בימינו, רוב הכסף הוא אלקטרוני — סדרה של אחדות ואפסים במחשב. הולם ביותר, אם כך, שהביטקוין — מטבע אלקטרוני שנוצר באופן פרטי — זינק מ–1,000 דולר ליותר מ–10,000 דולר השנה, במסע אפי להוספת אפס נוסף.


בדרכו מעלה, המטבע היה שנוי במחלוקת. מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ג'יימי דיימון, כינה אותו הונאה. הכלכלן נוריאל רוביני טען כי מדובר "בבועה ספקולטיבית ענקית". משקיעים רגילים מתפתים לביטקוין בשל עלייתו המהירה — תופעה שמכונה FOMO — (הפחד להפסיד משהו, Fear Of Missing Out). ואולם בורסת נאסד"ק, כמו גם בורסת הסחורות של שיקגו — הגדולה בשוקי החוזים העתידיים בארה"ב — העניקו לו חותם כשרות כשהכריזו על תוכניות להציע חוזים עתידיים על ביטקוין.


קל להתבלבל בין שני היבטים נפרדים הקשורים למטבע. האחד הוא השאלה אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שעליה מבוסס הביטקוין, תיהפך לנפוצה יותר. מדובר ברישומים אלקטרוניים משותפים שבהם נרשמות עסקות באופן מאובטח, והם שימושיים ביותר בתחום הפיננסים ובתחומים אחרים. השאלה השנייה היא אם הביטקוין יאומץ בצורה רחבה בחיי היומיום — והתשובה לכך חלשה למדי.


הביטקוין משמש לרכישת דברים מועטים בלבד. למטבע בכלל יש שלושה תפקידים: לאחסן ערך; לשמש כאמצעי חליפין; ולשמש כיחידת חשבונאות. התנודתיות של הביטקוין, שב–29 בנובמבר נפל ב–20% דקות לפני שהתאושש, הופכת אותו לכלי מורט עצבים לאגירת ערך, ולאמצעי חליפין עלוב למדי. תארו לעצמכם שבינואר קניתם אייפון בביטקוין. כעת הייתם מקללים את עצמכם, כי יכולתם לקנות בו עשרה טלפונים ניידים, מתנות חג מולד לכל המשפחה.


מטבע הוא גם יחידה חשבונאית שמשמשת למדידת חובות. פול מורטימר־לי, מהבנק הצרפתי BNP פאריבה, העיר בארסיות: "תארו לעצמכם שהייתם מממנים קניית בית באמצעות משכנתא שלקחתם בביטקוין". אם זה היה קורה, החוב שלכם השנה היה מזנק פי עשרה. השכר שלכם, שאותו אתם מקבלים בדולרים, ביורו או בשקלים, לא היה עולה בקצב דומה. ובמלים אחרות, אם השימוש בביטקוין היה נרחב, השנה האחרונה היתה דפלציונרית להחריד — ערך הכסף היה עולה ומחירי המוצרים יורדים.


המשקיעים מסתכנים


בעיות כאלה לא ממש מפריעות למי שהצליחו לקנות ביטקוין מוקדם יותר השנה. הם מתענגים על הרווחים. אבל מדוע עלה המחיר כל כך מהר? הצדקה אחת לקיומו של הביטקוין היא שבאמצעות הרחבות כמותיות (הגדלת הנזילות בכלכלה באמצעות קניית אג"ח מהשווקים), בנקים מרכזיים מבזים את הכסף הריבוני וסוללים את הדרך להיפר־אינפלציה. ואולם כרגע האינפלציה נמוכה, והבנק הפדרלי מעלה את הריבית ומסיים את ההרחבה הכמותית, כך שהטיעון הזה מוזר לעת עתה.


הסבר סביר יותר הוא שככל שיש דרכים חדשות וקלות יותר לסחור בביטקוין, יותר משקיעים נכונים להסתכן. מאחר שהיצע הביטקוין מוגבל על פי הגדרתו, המחיר עולה.


ראוי עם זאת לזכור כי גם עלות השימוש בביטקוין גדלה. כל עסקה בביטקוין חייבת להיות מאושרת על ידי כורים — החברים ברשת שמשתמשים בכוח מחשוב כדי לאשר את העסקות — והמחשבים האלה צורכים המון אנרגיה. כל עסקה דורשת 275 קוט"ש, לפי אתר דיגיקונומיסט. בסך הכל, צריכת החשמל השנתית של הביטקוין שקולה לזו של מרוקו, או לזו של 2.8 מיליון משקי בית אמריקאים. זה עולה יותר מאשר עיבוד עסקות בכרטיסי אשראי ויזה או מאסטרקרד.


הכורים מתוגמלים על מאמציהם בתשלום בביטקוין, והם נהנים, אם כן, מעליית שער המטבע. חלקם מוצאים דרכם מתוחכמות לקצץ בעלויות האנרגיה שלהם. אחד מהם התקין את המחשב במכונית הטסלה שלו, כדי שיוכל לכרות ביטקוין באנרגיה שהוא מטעין בחינם בתחנות ההטענה החינמיות של החברה. רוב הכרייה נעשית באזורים בסין, שבהם החשמל זול.


מה יהיה בהמשך עם ביטקוין? דרך אחת לאמוד זאת היא להניח שהמחיר הסופי של ביטקוין יהיה שווה לעלות השולית של כרייה, שאולי גדלה, אבל בהחלט נמוכה מהמחיר הנוכחי שלו.


הדרך השנייה היא להניח שמוסדות לא ירצו להשתמש בטכנולוגיה אם היא מסתמכת על הליך שמזכיר יותר מכל את המערב הפרוע. הבנקים כבר מחפשים יישומים זולים יותר של טכנולוגיית הבלוקצ'יין.


לא ברור אם זה באמת מעניין את המשקיעים הדוחפים מעלה את מחיר ביטקוין. הזינוק נראה כמו שידור חוזר של הטירוף שליווה את בועת האינטרנט בסוף שנות ה–90. פרסומות למסחר במטבעות דיגיטליים מופיעות ברכבת התחתית של לונדון וידוענים נדחפים לתחום. כפי שנראה בעבר, כשמשקיעים רבים קונים נכס בלתי־נזיל, המחיר עולה בקצב מעריכי.


קשה לסמן מה תהיה התקרה של ביטקוין. בנקודה מסוימת הדחף להפוך את כל האפסים הדיגיטליים האלה למכוניות ואייפונים, כלומר לממש את ההשקעה, יהיה גדול מדי. וכדי לצאת מנכס בלתי־נזיל — כמו שהודגם בשבוע שעבר, כשבורסות הביטקוין התקשו להתמודד עם מחזורי המסחר — יהיה קשה בהרבה מלהיכנס לתוכו.