הבנקים הישראליים התפכחו מהחלום: חיסלו מחצית מפעילותם הבינלאומית

הפעילות של הבנקים הישראליים הגדולים בחו"ל ירדה ביותר ממחצית בעשור האחרון, והם פיטרו חלק ניכר מעובדיהם שם ■ בין הגורמים לירידה ברווחיות: חקירת הרשויות בארה"ב את מעורבות הבנקים הישראליים בסיוע לאמריקאים להעלים מס

השנה שלפני המשבר הפיננסי נראתה כמו תור הזהב של הבנקאות הישראלית: לא רק שהבנקים המקומיים הגדולים נהנו מתוצאות חזקות בארץ, הם גם הגדילו את פעילותם בעולם, וב–2007 העסיקו באמצעות שלוחות, נציגויות ובנקים מקומיים כ–4,000 עובדים בחו"ל.


לטענת הבנקים, הגדלת הפעילות בחו"ל מאפשרת להם להגדיל את בסיס הלקוחות ולגוון את הפעילויות — ובכך לשפר את הרווחיות. גם נסיעות העסקים התכופות של המנהלים לחו"ל לא הזיקו.


ואולם המשבר הכלכלי העולמי של 2008 טרף את הקלפים, ולפתע הפעילות בחו"ל לא נראתה רווחית כל כך. הבנקים הישראליים התחילו לצמצם את הפעילות הזאת, ומגמה זו התעצמה ב–2012. במהלך המשבר לפני כעשר שנים, הפיקוח על הבנקים אף מנע מבנק הפועלים לרכוש בנקים ברוסיה ובאוקראינה.


בעשור האחרון, וביתר שאת בחמש השנים האחרונות, הבנקים הישראליים הגדולים הפחיתו את פעילותם בחו"ל ביותר ממחצית. נכון לסוף 2016, מספר העובדים שהעסיקו הבנקים הישראליים הפועלים (2,421 -1.55%) , לאומי (1,827 -1.4%) , דיסקונט (900.5 -0.94%) ו מזרחי טפחות (6,509 -1.3%) בחו"ל התכווץ בכ–34% לעומת סוף 2011, וב–47% לעומת סוף 2007 — והיה 2,115 עובדים בלבד. הצמצום הזה הוביל לשיפור יחס היעילות התפעולית של הבנקים (היחס בין ההוצאות להכנסות התפעוליות), והוא צפוי להימשך גם בשנים הקרובות.


הבנקים הישראליים מסתבכים בחו"ל


הבנקים הישראליים נמצאים בחו"ל כבר כמה עשרות שנים. הביקוש לפעילות הזאת נבע לא רק משיקולים עסקיים, אלא גם מכך שיהודים אמידים ברחבי העולם ביקשו להחזיק חשבון בבנק ישראלי משיקולי ציונות, הגנה על הכספים המופקדים ועוד. בין השאר הבנקים נהנו מיחסים הדוקים מאוד עם קהילות יהודיות במדינות בדרום אמריקה, שחבריהן היו מעוניינים להחזיק חלק מכספם בבנקים בארה"ב ובאירופה באמצעות בנק ישראלי.


אבל עם השנים התברר כי גם לבנקים גדולים במונחים של ישראל, כמו הפועלים ולאומי, אין יכולת להתמודד בארה"ב ובאירופה מול הבנקים המקומיים, הממשיכים להיות החלופה המועדפת על משקי הבית ועל העסקים המקומיים.


בנוסף, ההשקעה של בנק הפועלים בבנק פוזיטיף בטורקיה ובקזחסטאן וההשקעה של לאומי ברומניה, הסבו לשניהם הפסדים מצטברים בסך מאות מיליוני שקלים. גם ההסתבכות של דיסקונט ניו יורק לפני כעשר שנים בפרשת הלבנת הון של כסף מדרום אמריקה בסך כ–2.2 מיליארד דולר הביאה להטלת הגבלות על פעילות הבנק, ועצרה את צמיחתו לכמה שנים.


מעבר לכך, הפעילות בחו"ל נהפכה לרווחית פחות בעקבות שינויים בחוקי הלבנת ההון בארה"ב ובעולם. כמו כן, החקירה של הרשויות בארה"ב את המעורבות של בנקים ישראליים בסיוע לאזרחים אמריקאים להעלים מס הסבה לבנקים אלה נזקים ניכרים.


המחשה לירידה ברווחיות של הפעילות בחו"ל ניתנה בדו"חות הכספיים של הבנקים למחצית הראשונה של 2017, שפורסמו באחרונה. לפי הדו"חות, הפעילות הבינלאומית תרמה במצטבר כ–220 מיליון שקל לרווחי הפועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות (הבנק הבינלאומי הפסיק את פעילותו בחו"ל) — לעומת רווח מצטבר של כ–4.4 מיליארד שקל שהפיקו הבנקים בגלל פעילותם. כלומר, הפעילות בחו"ל הניבה כ–5% בלבד מרווחי הבנקים, אף שהיא כרוכה בסיכונים גבוהים.


בנק לאומי - הראשון לצמצם פעילות בחו"ל


לאומי היה הבנק הישראלי הראשון שהתחיל לצמצם את הפעילות הבינלאומית שלו עוד ב–2012 — כחלק מהאסטרטגיה של רקפת רוסק עמינח, שמונתה למנכ"לית הבנק במאי באותה שנה, ושל סגנה עד לפני כשנה, דני צידון, שהיה אחראי בין השאר על הפעילות הבינלאומית. בלאומי הוחלט כי הבנק יעסוק בכסף "לבן" בלבד. מדיניות זו הונהגה בעקבות השלכות המערבולת שאליה נקלע הבנק עקב מעורבותו בסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס ב–2002–2010. הפשרה עלתה לבנק כ–400 מיליון דולר (כ–1.5 מיליארד שקל, כולל הוצאות משפטיות).


בינתיים לאומי הוא הבנק הישראלי היחיד שחתם על הסדר עם הרשויות האמריקאיות, ואף הותיר מאחוריו את התקופה שבה היה מוצמד לו מפקח מטעם הרגולטורים בארה"ב. עם זאת, בינתיים התברר כי המשטרה בישראל התחילה בחקירה פלילית נגד ראשי לאומי לשעבר גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ' בקשר למעורבותם בסיוע להעלמות המס.


כחלק מיישום האסטרטגיה שלו, לאומי התחיל לצאת בהדרגה מפעילות הבנקאות הפרטית הבינלאומית. ב–2014 הוא יצא מפעילות זו בשווייץ, לאחר שמכר את לאומי שווייץ, שניהל נכסי לקוחות בכ–6 מיליארד דולר, לבנק השווייצי יוליוס בר. לאומי גם מכר או סגר יותר מ–15 נציגויות ברחבי העולם, וצימצם את הפעילות של בנק לאומי רומניה.


ב–2012–2016 לאומי ביצע את הצמצום החד ביותר מבין הבנקים הישראליים במספר העובדים בחו"ל — 31% (874 עובדים נשארו נכון לסוף 2016). כיום נותרה ללאומי פעילות בינלאומית בארה"ב, בבריטניה וברומניה. בנוסף, לפני כשלוש שנים פתח לאומי נציגות בשנגחאי שבסין, והוא מנסה לפעול שם בעיקר בתחום ההיי־טק, וכן לסייע לחברות ישראליות לעשות עסקים בסין.


התרומה של הפעילות הבינלאומית לרווח של לאומי במחצית הראשונה של 2017 הסתכמה ב–81 מיליון שקל (כ–5.5% מהרווח של הבנק), לעומת 34 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית התרומה לרווח הגיעה מבנק לאומי ארה"ב, המנוהל בארבע שנים האחרונות על ידי אבנר מנדלסון. רוסק עמינח קידמה את מנדלסון לתפקיד זה, לאחר ששימש ראש מערך האסטרטגיה ומטה הפעילות הבינלאומית בתקופה שבה גליה מאור היתה מנכ"לית בנק לאומי.


לאומי ארה"ב פועל בעיקר בניו יורק, קליפורניה, פלורידה ואילינוי, ומעסיק כ–470 עובדים. בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר סיום חקירת המס בארה"ב, הבנק נמצא בתנופת עשייה גדולה. לאחר סיום חקירת המס בארה"ב, החליף הבנק חלק מעובדיו תוך עיבוי הצוות במנהלים מקומיים. כמו כן, הוא ביצע התייעלות, בעיקר בתחומי מערכות המידע והמחשוב, והגדיל את הפעילות בתחומים שהגדיר לעצמו כאסטרטגיים — נדל"ן (המהווה כ–40% מתיק האשראי שלו), דיור מוגן (כ–25% מתיק האשראי), היי־טק (תוך שיתוף פעולה עם לאומיטק), וכן אשראי לחברות בינוניות.


נוכח שיקולי ניהול הון, לאומי ארה"ב מבצע את עסקות האשראי הגדולות יותר שלו בשיתוף החטיבה העסקית של הבנק בישראל, וכן משלב בהן את הגופים המוסדיים הישראליים. לאומי ארה"ב גם מסייע ללאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק, בעסקות מתן אשראי מסוג מזנין (אשראי בעל מאפייני סיכון גבוהים יותר מאשראי רגיל, המניב בשל כך תשואה גבוהה יותר) בתחום הנדל"ן; ואילו לאומי פרטנרס מסייעת ללאומי ארה"ב לקבל לקוחות חדשים, ובהם חברות נדל"ן אמריקאיות שחברת החיתום של לאומי מנפיקה עבורן אג"ח בבורסה בתל אביב.


המהלכים האלה הביאו לכך שבשנים האחרונות תיק האשראי של לאומי ארה"ב צמח מדי שנה בקצב דו־ספרתי, והבנק הפיק במחצית הראשונה של 2017 רווח נקי של כ–25 מיליון דולר — המגלם תשואה להון (יחס בין הרווח הנקי להון עצמי) של כ–9%. הרווח של לאומי ארה"ב דומה כיום לזה של דיסקונט ניו יורק, אם מנטרלים את הגנות המס שמהן נהנה דיסקונט ניו יורק בגין השקעות באג"ח מוניציפליות ומכשירים נוספים. עם זאת, תיק האשראי של דיסקונט ניו יורק גדול משל לאומי ארה"ב (מוערך ב–5.8 מיליארד דולר לעומת כ–5 מיליארד דולר ללאומי), וכך גם המאזן שלו (9 מיליארד דולר לעומת 7 מיליארד דולר) וההון העצמי שלו (911 מיליון דולר לעומת 650 מיליון דולר של לאומי ארה"ב).


בלאומי ארה"ב מתכננים בשנים הקרובות להמשיך להגדיל את הפעילות, שתרומתה לרווח של לאומי אמור לגדול. החשיבות של הרווח הזה אמורה לגדול גם היא עם המכירה הצפויה של חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד, שבה מחזיק הבנק ב–80%, ומניבה רווח דומה לזה של לאומי ארה"ב.


הפעילות של לאומי בבריטניה משיגה מדי שנה רווח של כמה עשרות מיליוני שקלים, אבל עקב שחיקת הליש"ט לעומת השקל, בנק לאומי בישראל אינו רואה ממנה תרומה לשורה התחתונה שלו. הפעילות בבריטניה תתמקד בשנים הקרובות בתחום ההיי־טק, הנדל"ן והאשראי עסקי־מסחרי. רוסק עמינח אינה מתכוונת בינתיים לסגור את הפעילות הזאת.


הפעילות של לאומי ברומניה, שמרבית ההשקעה בה מאז 2006 נמחקה, ממשיכה לדשדש. הבנק היה שמח מאוד אילו היה מצליח למכור פעילות זו.


נכון לסוף יוני 2017, נכסי הסיכון של לאומי שהופנו למתן אשראי בחו"ל הסתכמו בכ–56 מיליארד שקל — כ–14% מנכסי סיכון שהופנו למתן האשראי לציבור בישראל ובחו"ל.


בנק דיסקונט מתמקד בארה"ב


מאז מינויה של לילך אשר טופילסקי למנכ"לית דיסקונט בפברואר 2014, הבנק סגר את הסניף בלונדון, ומכר את בנק לטין אמריקה באורוגוואי ואת בנק אי.די.בי (סוויס) בשווייץ. בעקבות זאת, מספר העובדים של דיסקונט בחו"ל הצטמצם מאז 2012 ב–334, ל–485 עובדים נכון לסוף 2016.


לאחר המימושים האלה, החליטו בדיסקונט למקד את הפעילות הבינלאומית רק בארה"ב, ולא למכור את בנק דיסקונט ניו יורק, הנחשב לבנק הישראלי הגדול ביותר שפועל בארה"ב — בין השאר באמצעות נציגויות בברוקלין, מנהטן, ניו ג'רזי, בוורלי הילס ומיאמי. בשנים האחרונות דיסקונט ניו יורק שינה את האסטרטגיה שלו — וכעת הוא מתמקד בהגדלת מספר הלקוחות המקומיים, לצד הישראלים. הבנק הגדיל את תיק האשראי העסקי והמסחרי שלו וכן את סך הפיקדונות, אך הוא מניב רווח המגלם תשואה להון של כ–7%. נכון לסוף יוני 2017, נכסי הסיכון של דיסקונט שהופנו לאשראי בחו"ל הסתכמו בכ–43 מיליארד שקל — כ–18.6% מסך נכסי הסיכון שהופנו לצורך מתן האשראי לציבור בישראל ובחו"ל.


אשר טופילסקי מעוניינת להגדיל את הפעילות ואת הרווחיות של דיסקונט ניו יורק, ולשם כך היא מינתה לפני כמה חודשים למנכ"ל הבנק את אורי לוין, שהיה יד ימינה בשנים האחרונות, וכיהן בהצלחה כראש החטיבה לכספים, תכנון ואסטרטגיה בדיסקונט. לוין, שמגיע עם מוטיבציה גדולה להצליח, עצר ברבעון השני של 2017 את הגידול בתיק האשראי, ובימים אלה הוא מגבש אסטרטגיה חדשה לדיסקונט ניו יורק. לפיכך, הבנק צפוי לשוב לצמוח בתיק האשראי.


בנוסף, דיסקונט ניו יורק עשוי להגדיל את פעילותו בתחום ההיי־טק. כמו כן, הבנק מתכנן למנף את קשריו עם לקוחות יהודים לצורך הפעילות של החברה האחות דיסקונט קפיטל, זרוע השקעות ריאליות, חיתום ובנקאות להשקעות. מינוף הקשרים ייעשה בין השאר באמצעות סיוע בעסקות שבהן דיסקונט קפיטל יוביל גיוסי חוב של חברות נדל"ן אמריקאיות שבבעלות יזמים יהודים.


ההחלטה שקיבלה אשר טופילסקי סמוך לכניסתה לתפקידה לא למכור את דיסקונט ניו יורק התבררה כנכונה בינתיים, שכן מאז המחירים של הבנקים בארה"ב עלו בעשרות אחוזים, והם נסחרים לפי מכפילי הון (היחס בין שווי השוק להון העצמי) של 1.3–1.5 לפחות. עבור בעלי המניות של בנק דיסקונט, שהוא בנק ללא גרעין שליטה, אולי נכון כיום למכור את השליטה בדיסקונט ניו יורק לפי המחירים האלה — מהלך שעשוי להניב לבנק רווח של מאות מיליוני שקלים. כדי להשאיר אחיזה בארה"ב, הבנק יכול לשמור על אחזקה פיננסית של 20% בדיסקונט ניו יורק.


את הסכומים האלה דיסקונט יכול היה להפנות למהלכים נוספים של התייעלות, להגדלת תיק האשראי, לרכישת בנק אגוד ולמינוף פעילותה של חברת כרטיסי האשראי כאל, שתישאר בשליטתו (כ–72% מהמניות) עד סוף 2020 לפחות, לפי חוק שטרום. ואולם במצב הנוכחי, שבו לדיסקונט אין בעל שליטה או בעל מניות דומיננטי שיכול לקדם מהלך כזה, להנהלת הבנק לא תהיה מוטיבציה למכור את דיסקונט ניו יורק, מכיוון שבטווח הקצר המהלך יקטין את המאזן בכ–15%.


הפועלים שווייץ מוריד את הרווחיות מחו"ל


בנק הפועלים התחיל בשנים האחרונות לצמצם את פעילותו בחו"ל (בדומה לבנק לאומי). לאחר שהבין כי לא יקבל רישיון לניהול פיקדונות בטורקיה, התחיל הפועלים בהליך מכירה של בנק פוזיטיף הפועל בטורקיה ובקזחסטאן. לפני כשנה וחצי נמכרה הפעילות בקזחסטאן, ובהמשך נמכרה גם הפעילות בטורקיה. הבנק גם צימצם את פעילות הבנקאות הפרטית הבינלאומית באמצעות מכירת הסניף במיאמי, צמצום הפעילות בשווייץ וסגירת שלוחות בדרום אמריקה.


הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מהפעילות הבינלאומית של בנק הפועלים הסתכם במחצית הראשונה של 2017 בכ–33 מיליון שקל בלבד — לעומת רווח של כ–1.6 מיליארד שקל שהציג הפועלים במחצית הראשונה של 2017, ולעומת רווח של 54 מיליון שקל מהפעילות הבינלאומית בתקופה המקבילה אשתקד.


הצניחה ברווח בפעילות בחו"ל נבעה בעיקר מירידה ברווחיות בנק הפועלים שווייץ, ומירידה בפעילות בתחום הסינדיקציה (מתן אשראי בשיתוף מלווים נוספים במודל של קונסורציום) בסניף ניו יורק. ואולם הירידה ברווח מפעילות הבנק בחו"ל קוזזה חלקית באמצעות הכנסה חד־פעמית של כ–48 מיליון שקל ממכירה של תיק הנכסים של לקוחות הבנקאות הפרטית הבינלאומית בסניף מיאמי לספרא בנק.


הפועלים ממקד את עיקר המשאבים בחו"ל כיום בפעילות של מתן אשראי לעסקים בינוניים (מידל מרקט), באמצעות סניף ניו יורק. זאת פעילות שגרתית שבה עוסקים מרבית הבנקים האחרים בארה"ב, ולא ברור מה עומד מאחורי האסטרטגיה להתמקד דווקא בתחום זה.


הרווח הנקי של פעילות המידל מרקט בסניף ניו יורק הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב–39 מיליון שקל, לעומת 36 מיליון שקל במחצית המקבילה. הגידול בהכנסות מיוחס לגידול בפעילות, שהתבטא בעלייה ביתרות האשראי הממוצעות. הגידול חל גם משום שהפועלים מגייס עובדים מבנקים אחרים, ישראליים ובינלאומיים, המביאים עמם תיקי לקוחות.


נכון לסוף יוני 2017, האשראי לציבור שהעניק הפועלים בניו יורק בתחום המידל מרקט הסתכם בכ–2.6 מיליארד דולר (9.2 מיליארד שקל) לעומת 2.4 מיליארד דולר (כ–9.1 מיליארד שקל) בסוף 2016. האשראי לציבור בתחום הסינדיקציה בסניף ניו יורק הסתכם נכון לסוף יוני בכ–800 מיליון שקל לעומת כ–1.3 מיליארד שקל בסוף 2016.


הפועלים מתכנן לרכוש בעתיד בנק בארה"ב ולהכניס אליו את פעילות האשראי המסחרי שלו. בבנק מעדיפים להגדיל את הפעילות במידל מרקט מאשר להפנות כסף להגדלת השקעות ריאליות. בגישה זאת תומכת בעלת השליטה, שרי אריסון, המנסה כמה שנים למצוא שותף לשליטה בבנק הפועלים, שיסייע לה להגדיל את פעילות הבנק בחו"ל.


עם זאת, בבנק הפועלים יצטרכו לחכות כמה שנים עד שיקבלו אישור מהרגולטורים האמריקאיים לרכוש בנק בארה"ב. הדבר יקרה ככל הנראה רק לאחר שתסתיים חקירת המס, ולאחר התקופה שבה יוצמד לבנק מפקח על פעילותו בארה"ב, אם יוחלט על כך. בינתיים, הפועלים נמצא בעיצומן של החקירות המתנהלות נגדו על ידי משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) והמשרד לשירותים פיננסיים של ניו יורק. עד כה החקירות האלה עלו לבנק כמיליארד שקל (כולל הוצאות משפטיות), וההערכות הן שהפועלים עלול לסיים את החקירות עם קנס דומה לזה שספג לאומי.


סיום החקירה עשוי להתעכב, מכיוון שלפני כמה חודשים, במהלך הדיונים עם משרד המשפטים האמריקאי, עלה הצורך במינוי משרד רו"ח חיצוני שיבדוק את הנתונים על הלקוחות האמריקאים של הפועלים. בעקבות זאת הוחלט כי הבנק ישכור על רקע החקירה את שירותיו של משרד רואי החשבון והייעוץ העסקי־כלכלי דלויט טוש ושל חברת ג'יי־סטאט.


הרשויות בארה"ב מנהלות חקירה נוספת נגד הפועלים ובנקים נוספים החשודים במעורבות בפרשת השוחד ששולם לבכירי ארגון הכדורגל פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור. בגין חקירה זו בנק הפועלים לא ביצע עד כה הפרשות כלשהן.


הפעילות של בנק הפועלים בשווייץ הסבה לו באחרונה הפסדים. ההפסד של בנק הפועלים שווייץ הסתכם במחצית הראשונה של 2017 בכ–10 מיליון שקל, לעומת רווח של כ–10 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השינוי נבע מקיטון בפעילות, עקב צמצום פעילות הבנקאות הפרטית בחו"ל — מהלך שהביא לכך שמספר העובדים של הבנק בחו"ל קטן בין 2012 ל–2016 ב–340, ל–640. המספר צפוי לקטון עוד בעקבות סגירת סניף מיאמי בארה"ב — שגררה הוצאות של כ–40 מיליון שקל.


בעקבות הצמצום של פעילות הבנקאות הפרטית בשווייץ, תיק האשראי לציבור בפועלים שווייץ ירד בכמיליארד שקל במחצית הראשונה של 2017, לכ–2.1 מיליארד שקל. עם זאת, בשלב זה החליט הבנק להמשיך לפעול בשווייץ, ומתמקד שם בגיוס לקוחות ישראלים לפעילות הבנקאות הפרטית.


הפועלים גם המשיך במחצית הראשונה של 2017 לצמצם את תיק האשראי של בנק פוזיטיף בטורקיה בכ–300 מיליון שקל, לכ–1.1 מיליארד שקל. פוזיטיף, שלא קיבל את הרישיון המיוחל לנהל פיקדונות, אינו תורם לרווח של בנק הפועלים. הירידה בתיק האשראי של הפעילות הבינלאומית הביאה לכך שנכון לסוף יוני 2017, סך נכסי הסיכון של הפועלים שהופנו לאשראי בחו"ל היה כ–35 מיליארד שקל — כ–8% מסך נכסי הסיכון שהופנו למתן האשראי לציבור בישראל ובחו"ל.


הבינלאומי ויתר על הפעילות בחו"ל


הבנק הבינלאומי מכר בשנים האחרונות את הפעילות הבינלאומית שלו בשווייץ ובלונדון, וכמעט חיסל אותה לגמרי.


בנק מזרחי טפחות, שנמצא בעיצומן של חקירות מס בארה"ב (שבגינן הפריש עד כה כ–44 מיליון דולר), פועל בעיקר בארה"ב, בלונדון ובשווייץ. הפעילות הבינלאומית תורמת לרווח של מזרחי טפחות עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.


מנכ"לי הבנקים האמריקאיים של לאומי ודיסקונט אינם כפופים להגבלת השכר בישראל


בתחילת השנה הבאה, עם פרסום הדו"חות הכספיים של הבנקים ל–2017, יככבו מנהלי הבנקים האמריקאיים של לאומי ודיסקונט בטבלאות מקבלי השכר הגבוה בכל אחד מהבנקים. השכר שלהם יהיה כנראה גבוה יותר מאלה של הבוסיות שלהם — מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח ומנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי.


אבנר מנדלסון, מנכ"ל לאומי ארה"ב, ואורי לוין, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ייהנו מכך שהחוק להגבלת השכר בחברות הפיננסים ל–2.5 מיליון שקל בשנה, שנכנס לתוקף בסוף השנה שעברה, אינו חל על בנקים עצמאיים שבבעלות ישראלית. אגב, השניים חברים קרובים עוד מימי עבודתם המשותפת בחברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי וגם מתגוררים בסמיכות זה לזה בניו יורק. גם אורית לרר, מנכ"לית הפועלים שווייץ, תיהנה מכך שהחוק אינו חל על בנקים אלה.


חבילת התגמול שמקבלים המנהלים בחו"ל כוללת בית היתר את עלויות השהייה של משפחותיהם שלהם ומותאמת לתנאי השכר של מנהלים במוסדות פיננסיים דומים באזור.


יהיה מענין לראות כיצד בנק הפועלים יתייחס לסוגיה זו לגבי מנהלי הפעילות שלו בארה"ב — יאיר טלמור וגבי חמני. שכן להבדיל מלאומי ומדיסקונט, לפועלים אין בנק בארה"ב, והוא פועל שם באמצעות סניפים שהם חלק מקבוצת הפועלים — שעליה חל החוק להגבלת שכר.