הצעת החוק לא כוללת פיקוח על שכר דירה או הקמת רשם שכירויות; הצעת החוק כן כוללת הגדרות לחוזה, לדירה ראויה למגורים וכללים בין שוכר ומשכיר

חוק שכירות הוגנת בישורת האחרונה: מה כולל הנוסח הסופי?






למעלה משלוש שנים מאז החל חוק שכירות הוגנת את דרכו בכנסת, ולאחר שינויים גדולים בנוסח הצעת החוק, אושרה היום (ב') הצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק השכירות והשאילה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה של הכנסת. כעת, תעלה הצעת החוק לאישור המליאה.


נזכיר, כי הצעת החוק שנידונה כעת בוועדה שונה מהצעת החוק המקורית שקודמה בעבר על ידי חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר. בין היתר, נושא הפיקוח על שכר הדירה - שהיה חלק משמעותי בהצעת החוק המקורית - כבר אינו מופיע בהצעת החוק, בעקבות התנגדות עיקשת של משרד המשפטים לנושא. עוד סעיף שהיה אמור להיות בחוק המקורי ואינו קיים בחוק החדש, הוא הקמת רשם שכירויות ארצי שיאסוף מידע אודות שוק השכירות. מדובר בסעיף חשוב, שהיה יכול להוביל להקמת מסד נתונים אודות שוק ההשכרה שאינו קיים היום בישראל. גם סעיף זה ירד מהפרק בעקבות התנגדות חלק מהגורמים.


החוק שנידון בסופו של דבר, וכאמור, מגיע כעת לישורת האחרונה, כולל גם מספר סעיפים שלא נכללו בנוסח המקורי. בין היתר מדובר על הגדרות ספציפיות למה היא דירה שאינה ראויה למגורים.


על פי הגדרת החוק, דירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שאינה כוללת את הדברים הבאים: מערכת נקזים לרבות מערכת ביוב; מערכת תאורה או חשמל; פתחי איוורור ותאורה טבעית וכן דלתות לסגירה ופתיחת הפתחים; דלת כניסה שאפשר לנעול. עוד קריטריון לדירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו.


הצעת החוק קובעת, בין היתר, גם אילו תשלומים יחולו על המשכיר ולא על השוכר. על פי נוסח הצעת החוק, ביטוח מבנה יחול על המשכיר כמו גם עבודות להשבחת הנכס. במקביל, גם תשלומים אותם חייב המשכיר לצד שלישי, כמו דמי תיווך למשל או עו"ד שערך את חוזה השכירות, לא יגולגלו על השוכר.


עוד סעיף שנוסף להצעת החוק נועד לטפל בתחום התיווך וקובע מניעת הפליה חד צדדית של הוצאות התיווך על השוכרים, כך שגביית דמי התיווך תהיה חצי מהשוכר וחצי מהמשכיר במקרה שהמתווך פעל מטעם המשכיר. עוד נקבע, כי המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש בגובה של עד שליש מדמי השכירות עבור כל התקופה, ולא יותר מפי שלוש מדמי השכירות לחודש.


עוד בהצעת החוק כפי שאושרה, דגשים לחוזה שכירות ומה הסעיפים שהוא צריך לכלול, וגם התייחסות לנושא תיקונים בנכס והאם הם באחריות המשכיר או השוכר. כך, החוק קובע כי השוכר יתקן ליקויים קלים בדירה וגם כאלו שנגרמו עקב שימוש לא סביר. מאידך, על המשכיר לתקן על חשבונו את כל הפגמים האחרים שעשויים להיות בדירה, זאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על הפגם בדירה מהשוכר. אם מדובר בפגם שמצריך תיקון דחוף, מדובר ב-3 ימים מיום קבלת הדרישה. ההגדרה של פגם חמור בדירה על פי החוק הוא: "פגם שאינו מאפשר מגורים בדירה באופן סביר".


נציין כי החוק שעבר את אישור הוועדה אינו קובע סנקציות מפורשות כנגד מי שלא יעמוד בתנאים, והדברים יגיעו לפתחו של בית המשפט במקרה ויהיו הפרות בתנאי החוק.
עוד חשוב להזכיר כי חוק זכירות הוגנת כולל עוד שני נושאים חשובים שהופרדו מהחוק עצמו ומקודמים היום בנפרד. הראשון הוא התמריצים שאמורים לעודד את בעלי הדירות להשכיר דירה לטווח ארוך. התמריצים שנקבעו כוללים סבסוד שירותי ניהול לדירה כמו גם סבסוד בביטוח הדירה. רק לאחרונה פרסם משרד האוצר בקשה למידע מחברות העוסקות בתחומים אלו, ובהמשך יפרסם מכרז לחברות שיעניקו את השירות לבעלי דירות שישכירו את הדירה לטווח ארוך. כאמור, נושא זה אינו חלק מהחוק שעבר כעת את ועדת החוקה והוא מקודם בנפרד.
מאתר גלובס.

הכותרת כבר מדברת בעד עצמה :הצעת החוק לא כוללת פיקוח על שכר דירה או הקמת רשם שכירויות !!