קרן המטבע הבינלאומית צפויה לחגוג בקרוב את יום השנה השביעי לחילוץ השנוי במחלוקת של יוון, והיא נקרעת בין הרצון לסייע בהלוואות חדשות לכלכלה פושטת הרגל, לבין ההבנה כי אין בכך לסייע בפתרון המשבר.
במשך יותר משנה אמרו נציגי הקרן - בגלוי - כי אינם יכולים להשתתף בחבילת חילוץ חדשה ליוון אם אירופה לא תסכים להקל בחובות המצמיתים של יוון. הסרבנות הזו מדגישה את ההשקפה החדשה של אנשי הקרן ואנשי ממשל טראמפ כי הקרן חרגה מתחום הסביר בסיועה ליוון. הקרן אף סבורה כי האחריות להשיב את בריאותה הכלכלית של יוון לתקנה מוטלת על כתפי אירופה, שמחזיקה כיום (במאזני הבנק המרכזי) 80% מהחובות של יוון.
בה בעת, יוון, שנכנעה לכל הדרישות של הקרן לקצץ בהוצאות ולמצוא מקורות הכנסה, צריכה לפרוע תשלום חוב של 7 מיליארד יורו ביולי, שאין ביכולתה לממשו אם לא תגיע להסכם חילוץ חדש עם קרן המטבע והמוסדות האירופיים.
במובנים רבים, המצב ביוון נהפך לשאלה אקזיסטנציאליסטית עבור קרן המטבע, שספגה ביקורת על פיזור כספים מופרז במשבר החוב האירופי. לדוגמה, 30 מיליארד יורו שהלוותה ליוון ב-2010 היו סכום הגבוה פי 30 מהסכום שתרמה יוון לקרן כחברה – המכסה שלה. ההלוואה היא אחת מהגדולות בהיסטוריה של הקרן, שהוקמה ב-1944.
עם זאת, לקרן המטבע מחויבות להלוות כסף למדינות שנמצאות במצוקה פיננסית, ולהגן על היציבות הפיננסית הגלובלית.
בניגוד לשנים קודמות, שיחות החילוץ החדשות לא התבלטו בדיון הציבורי השנה בפגישת שרי האוצר והבנקאים המרכזיים בוושינגטון. סדר היום הוכתב על ידי ההתאוששות בשווקים המתעוררים (ראו מאמר בעיתון המודפס מחר), השיפור בצמיחה הגלובלית ואי הוודאות לגבי מחויבותו של ממשל טראמפ למדיניות שקידמה הקרן במשך שנים רבות.
אולם מאחורי דלתיים סגורות גזל הסיפור היווני זמן רב. אוקלידס צקאלוטוס, שר האוצר של יוון, נפגש עם נציגים רבים, אולם לפי מקורות יודעי דבר לא התבצעה התקדמות רבה במגעים. ראשי קרן המטבע, בהובלת היו"ר כריסטין לגארד, המשיכו לנקוב בקו המפלגתי: יוון צריכה לעמוד בדרישות לפני שהקרן תוכל להעביר לה עוד כסף.
כדי שהקרן תלווה לה כסף, יוון צריכה להוכיח אחריות פיננסית על פני תקופה ממושכת. בתמורה אירופה תשקול להפחית בריבית ההלוואות ותאריך את מועד הפרעון. מנהיגי גרמניה ונושות צפון אירופיות אחרות, המפקפקות ביכולתה של יוון לנהל את ענייניה הכספיים בהצלחה, הבטיחו לבוחריהם כי לא יסכימו לחילוץ נוסף ללא השתתפות קרן המטבע.
למרות ביצועים פיננסים יוצאים מגדר הרגיל של יוון – שסיימה את 2016 עם עודף תקציבי של 3.9% מהתמ"ג – הגבוה ביותר זה זמן רב – נציגי קרן המטבע לא מוכנים להסכים על חילוץ מורכבותו של המצב ביוון תוארה יפה במאמר מדיניות שנכתב על ידי ירומין צטלמאייר, מומחה לחובות ממשלתיים ויועץ בכיר למשרד הכלכלה הגרמני. המאמר, שדן בשאלה כמה הקלה נדרשת בחוב של יוון, פורסם על ידי מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית החודש.
שתי הנקודות הקריטיות בו: ספק אם יוון יכולה לייצר עודפי תקציב מספיק גדולים כדי שחובה יקטן – הוא עומד עתה על 326 מיליארד יורו, 180% מגודל הכלכלה; ואירופה תצטרך להשקיע 100 מיליארד יורו נוספים בהלוואות כדי למנוע מיוון להתמוטט.
אין דרך פשוטה מהבוץ היווני, מסיק צטלמאייר, שעבד בשני צידי המתרס. "זה מרפה ידיים – יש פתרונות טכניים, אבל הם כרוכים בבעיות פוליטיות קשות", אמר צטלמאייר בריאיון. "יש הנחה שצריך למרוח זמן. וקשה לבלוע אותה כי המצב יוצא משליטה".
בגלל זה סבורים אנליסטים כי קרן המטבע וגרמניה ימצאו פשרה שתאפשר לסייע ליוון בשיתוף הקרן. "השעון מתקתק", אמר רנדל הנינג, מומחה למוסדות פיננסיים גלובליים. "עם הבחירות באירופה, הדבר האחרון שאתם רוצים זה עוד משבר יווני".
מתחת למיתות
איש זקן ישב בצד הדרך ומכר אבטיחים.
מנחם אתמול, 08:04השלט עם המחיר היה פשוט וברור:
אחד ב-3 דולר, שלושה ב-10 דולר.
בחור צעיר ניגש, דפק על כמה אבטיחים,
בחר אחד ומסר למוכר 3 דולר עבור אחד.
הזקן לקח את הכסף...