אנחנו בפייסבוק
לאחר שמונה שנים שבהן הריבית בארה"ב נותרה קרובה לרצפה, סביבת המקרו בכלכלה הגדולה בעולם נמצאת בעיצומו של שינוי מהותי. במארס החליט הבנק הפדרלי להעלות את הריבית לטווח הגבוה מאז המשבר ב–2008, 0.75%–1%. הבנק אף העריך כי ב–2017 יבצע שתי העלאות ריבית נוספות, ושב–2018–2019 תועלה הריבית שש פעמים, כל פעם ב–0.25%. עוד צופה הבנק שכבר ברבעון השני של 2019 יגיע הגבול העליון של הריבית ל–3%. זוהי תחזית לקצב מהיר, ואפילו מהיר מאוד, שמגלמת את ההתאוששות המשמעותית שעברה כלכלת ארה"ב בשנים האחרונות, והצפי להמשכה.
"הכלכלה האמריקאית ממשיכה להתפתח בקצב משביע רצון ובהתאם לתחזיות", הסבירה יו"ר הבנק המרכזי, ג'נט ילן, את ההחלטה להעלות את הריבית, והוסיפה כי המשך השיפור בשוק העבודה האמריקאי והעלייה ברמת האינפלציה תרמו גם הם להחלטה. עיקר תשומת לב המשקיעים לפני הודעת הבנק היתה לגבי הנתיב הצפוי להעלאות הריבית בהמשך הדרך. זאת, מאחר שמאז העלאת הריבית הראשונה במחזור הנוכחי, בדצמבר 2015, חלו תנודות חריפות בתחזית הבנק לקצב ההעלאות.
כך למשל, בעת העלאת הריבית הראשונה העריך הבנק כי יבצע ארבע העלאות ריבית נוספות ב–2016. עם זאת, לנוכח סימני חולשה בכלכלת ארה"ב ובכלכלה העולמית, הבנק העלה בסופו של דבר את הריבית רק פעם אחת בשנה שעברה, בישיבה האחרונה שלו בדצמבר. כך גם בעת העלאת הריבית השנייה, אז צפה הבנק כי קצב ההעלאות ב–2017 יהיה מהיר מכפי שהעריך עד אז. מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי צפו בדצמבר שלוש העלאות ב–2017, לעומת שתיים בלבד בתחזיתם בספטמבר 2016.
לקצב העלאת הריבית בארה"ב יש השפעה על השווקים ופעילות המשקיעים. הריבית היא אחד הגורמים המרכזיים לקביעת ערכם של הנכסים בשוק ההון — החל במט"ח, דרך מניות ואג"ח, וכלה בסחורות. באופן כללי, ריבית נמוכה תומכת בשוק המניות, שאכן נמצא עדיין בעיצומו של ראלי שנפתח ב–2009. בדומה, הפחתת ריבית גורמת לעלייה במחירי האג"ח, ואילו העלאתה מביאה לירידה בערכן. לגובה הריבית יש גם השפעה ישירה על שוק המט"ח, כך שריבית גבוהה אמורה לתמוך בערכו של המטבע המקומי (הדולר).
נחיתה רכה או זעזוע?
גמילה של השווקים מכמעט עשור של ריבית נמוכה היא תהליך מורכב ורגיש, שאותו מנהל הבנק הפדרלי בצורה מחושבת. החשש המרכזי הוא שהעלאות ריבית חדות מדי עלולות ליצור זעזועים לא רצויים בשווקים מחוץ לארה"ב, שבהמשך עלולים להזיק לצמיחה הגלובלית ולארה"ב עצמה. עיקר החשש הוא למחיריהן של האג"ח הקונצרניות, שעלו למחירי שיא בשנים האחרונות עקב הורדת הריבית המתמשכת, ולשוקי הנדל"ן בעולם, שחלקם קרובים לשיא ורגישים מאוד לשינויים בגובה הריביות.
"העלאת הריבית תהיה מווסתת, מדודה ואטית, כך שאין חשש למשבר", אמר ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של אי.בי.אי גמל. "לבנקים המרכזיים לקח בערך 10 שנים להוציא את השווקים מהבלגן, כך שהם יעשו הכל כדי לשמר את אמון המשקיעים, בטח בארה"ב. יכול להיות שיהיו תיקונים של כמה אחוזים, אבל אז נראה גופי פנסיה שבאים וקונים מניות, כי הם צריכים להניב תשואות לעמיתים. בכל מקרה, אני לא צופה מפולת".
בועז ורשבסקי, מנהל השקעות בכיר ומנהל תחום חו"ל בפסגות ני"ע, אמר כי "הנקודה המרכזית היא שהעלאות הריבית נובעות מנתונים כלכליים חיוביים בארה"ב ומעלייה בציפיות האינפלציה. כשהכלכלה משתפרת גם צפי הרווחיות של החברות צפוי לעלות. זה נכון שהעלאות ריבית יכולות להעלות את הסיכון באג"ח, אך אם העלאת הריבית לא תהיה מהירה ממה שהשוק מצפה, לא אמור להיות זעזוע".
"אנחנו מאמינים במניות"
הריבית הנמוכה בשילוב עם ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות ("ראלי טראמפ") העלו את מחירי המניות בארה"ב לרמתן הגבוהה בהיסטוריה. מדד דאו ג'ונס זינק בכ–20% ב–12 החודשים האחרונים,וחוצה לסרוגין רמה של 21 אלף נקודות. המדד השלים זינוק של 60% בחמש שנים. גם המדדים S&P 500 ונאסד"ק קרובים לרמות שיא, ומשלימים זינוקים של 70% ושל 93% בהתאמה מתחילת 2012.
"באופן כללי, שוקי המניות אמורים להגיב באופן שלילי להעלאת ריבית, כי החברות עלויות להרוויח פחות בגלל עלויות מימון גבוהות יותר, וגם שווי החברות אמור לרדת בגלל עלייה בשיעורי ההיוון. עם זאת, אנחנו יודעים שהעלאת ריבית היא לא תמיד אירוע שלילי לשווקים הפיננסיים", אומר גיל מוסבי, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס.
"הריבית עולה כשהשווקים יוצאים ממשברים פיננסיים או כשיש אינפלציה, כך שלפעמים השווקים דווקא יכולים להגיב להעלאת ריבית בצורה חיובית. זה הכל עניין של מה שהשוק צופה ומה שיקרה בפועל. כל עוד הריביות לא עולות בקצב מהיר, השווקים מסתגלים למצב. העלאת ריבית מדודה משדרת שהבנקים המרכזיים בשליטה, ושיש תיאום בין צעדי הבנק לציפיות בשווקים".
גם המשקיעים בשוק ההון נדרשים להסתגל לסביבת המקרו החדשה ולשינויים שעשויים להתרחש בשל העלאות הריבית הצפויות. האם נכון להמשיך ולהשקיע במניות, האם להיפטר מהחזקה באג"ח, והאם יש מגזרים שעשויים להיות דפנסיביים או אפילו להרוויח מעליית הריבית — אלה רק דוגמאות לדילמות שעמן מתמודדים כיום המשקיעים.
יוחפז מאי.בי.אי אומר כי "כמנהל בחברת גמל, אני תמיד בוחן מחדש איך ניתן להשיג תשואה לעמיתים, וכיום נוצרה תופעה שונה מהרגיל. באופן מסורתי, האג"ח היו מכשיר ששימש לגידור הסיכונים בשוק המניות, ולהיפך — כששוק המניות התממש, המשקיעים רצו לאג"ח כהגנה. ואילו כיום המניות והאג"ח כבר לא מגדרים זה את זה".
למרות רמות המחירים הגבוהות, בבית ההשקעות פסגות ממשיכים להמליץ למשקיעים על חשיפה לשוק המניות, למרות העלאות ריבית. "אנחנו מאמינים במניות, מאחר שהרווחיות של החברות צפויה להשתפר", אומר ורשבסקי. "בתיקים שלנו אנחנו ממשיכים לשמור על חשיפה של סביב 35% למניות, כשאנחנו נותנים עדיפות לארה"ב בין היתר על רקע השיפור בכלכלה, תוכניות ההשקעה של טראפ בתשתיות, הפחתת הרגולציה והורדת המסים. אם יהיו תנודות בשוק, ניתן לנצל אותן להשקעות ארוכות טווח".
גם יוחפז ממליץ להתמיד בחשיפה לשוק המניות, אך מסרב לנקוב בשיעור החשיפה המומלץ. "אחוז המניות בתיק צריך להיות משהו יציב, בהתאם לתפישת הסיכון והטעמים של המשקיע", הוא אומר. ביחס לבחירת המניות, יוחפז ממליץ לעבור "נייר־נייר, מדינה־מדינה ומדד־מדד", ולבחון כל דבר באופן נקודתי. "באופן כללי אני מאמין בהשקעת ערך. נכון לחפש מדינות עם צמיחה טובה, שיהיה בהן קשה יותר להעלות ריבית", הוא אומר.
לדעת יוחפז, ישראל עשויה להיות יעד מעולה להשקעה בשעה שבארה"ב מעלים את הריבית. "ישראל היא מדינה עם צמיחה גבוהה וצריכה פרטית חזקה. זו כלכלה שבונה את עצמה נכון מבחינת היצוא. אמנם גם מחירי המניות בישראל מלאים ואינם זולים, אבל מדובר בשוק מעניין. דוגמה אחרת היא יפן — מדינה שנמצאת בתוכנית הרחבה כמותית שתמשיך בה גם לאחר שאירופה תסיים".
בבתי ההשקעות אי.בי.אי ואקסלנס סימנו את מניות הפיננסים בארה"ב כיעד השקעה, שעשוי להנות מתוואי הריבית העולה. לדברי יוחפז, "המגזר שמגיב הכי חזק להעלאות ריבית הוא הפיננסים". מוסבי אומר כי "כשהריבית אפסית, מרווחי האשראי של הבנקים נמוכים. כשהריבית עולה הבנקים יכולים להגדיל את מרווחי האשראי — הם לווים חוב בטווח הקצר ומלווים חוב בטווח הארוך. עליית התלילות של עקום התשואות מעלה את הריבית הארוכה, בעוד שהריבית הקצרה נשארת עדיין נמוכה יחסית. זה מאפשר לבנקים להגדיל את המרווחים".
לצד מגזר הפיננסים, באקסלנס המליצו גם על מגזר הצריכה המחזורית, שדוגמה מרכזית בו היא חברות הרכב (מניות כמו פורד, GM וטויוטה). "הדגש הוא על צריכה מחזורית, ולא צריכה שוטפת כמו חברות קמעונות", אומר מוסבי. "כשהריבית עולה יחד עם שיעור האינפלציה, זה אומר שאנו בעיצומו של מחזור חיובי שבו אנשים קונים יותר מוצרים בני קיימא, כמו מכוניות. כשהצריכה עולה גם רווחיות החברות גדלה, והחברות עשויות לחלק יותר דיווידנדים".
באי.בי.אי המליצו גם לעקוב אחר חברות שחומרי הגלם שלהן מבוססים על נפט, מכיוון שסביבה של ריבית עולה עשויה לתרום להתחזקות הדולר, ומשכך עשויה להפחית מחירי הנפט הנקובים בדולרים. "בדרך כלל יש מתאם שלילי בין ריבית עולה למחירי סחורות, ובמיוחד למחיר הנפט. כשהריבית תעלה מחירי הסחורות עשויים להתאים עצמם כלפי מטה. חברות שמייצרות בדים לא־ארוגים, מוצרי פלסטיק או יריעות פוליאתילן, חשופות למחיר הנפט ותזקיקי הנפט, ולכן עשויות להגיב בחיוב", מסביר מוסבי.
על רקע ההתחזקות האפשרית בדולר, מוסבי גם ממליץ להיחשף לחברות ישראליות מוטות יצוא. לדבריו, חברות יצואניות — ובהן חברות בענף הביטחון כמו אלביט מערכות ונייס — מקבלות עבור מוצריהן ושירותיהן דולרים וממירות אותם לשקלים. לדברי מוסבי, "דולר חזק יסייע להגדלת רווחי החברות האלה. לכן הייתי מתמקד בחברות יצוא ומתרחק מחברות יבוא, כמו יבואניות הרכב".
"אג"ח קונצרניות על חשבון ממשלתיות"
ביחס לשוק האג"ח, בפסגות ממליצים להעדיף אג"ח קונצרניות בדירוגים בינוניים במשך חיים ממוצע (מח"מ) בינוני כאלטרנטיבה לתשואה שמציעות אג"ח ממשלתיות ארוכות, שסובלות מהעלאת ריבית. לדברי ורשבסקי, "אנחנו חוששים פחות מסיכון האשראי של החברות שהנפיקו אג"ח. תוספת התשואה שלהן היא פיצוי. בצורה זו אנחנו מנטרלים את הסיכון להפסדי הון באג"ח עם מח"מ ארוך".
באקסלנס קראו להעדיף אג"ח עם ריבית משתנה. "הקופונים של אג"ח בריבית משתנה נגזרים משוק המק"מ והריבית קצרת הטווח. כשהריבית תעלה, הקופונים של האג"ח האלה יגדלו, והמשקיע צפוי לקבל עודף תשואה. עם זאת, לפעמים זה לא עובד, כי השוק כבר מגלם את העלאת הריבית, כך שאם לא תהיה העלאה אז האג"ח דווקא יירדו", אמר מוסבי. הוא הוסיף כי יש בישראל 33 סדרות של אג"ח בריבית משתנה בהיקף 15 מיליארד שקל. "זהו סכום זניח יחסית לשוק האג"ח בישראל, וזה נובע מתוואי הריבית היורדת בשנים האחרונות".
אפיק השקעה נוסף שהציעו בפסגות נמצא מחוץ לשוק ההון המסורתי — השקעות אלטרנטיביות כמו נדל"ן, קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות. לדברי ורשבסקי, "בשנים האחרונות המוסדיים הגדילו את הנכסים האלטרנטיביים כתחליף לשוק ההון. הם הגדילו את הרכיב המושקע בנכסים אלה ל–7%–8% בממוצע, לעומת 0%–2% לפני כמה שנים. זה יכול להתאים גם למשקיעים מהציבור".
ואיפה לא להשקיע? בפסגות המליצו להתרחק מאג"ח ממשלתיות במח"מ ארוך, למרות התשואה הגבוהה יחסית. "זה לא מפצה על הסיכון", אמר ורשבסקי. בבתי ההשקעות פסגות ובאי.בי.אי המליצו גם לצמצם חשיפה לחברות נדל"ן, בעיקר כאלה שפועלות בחו"ל, מאחר שהן עלולות לרשום הפסדי הון מעלייה בריבית כתוצאה מהירידה במחירי הנכסים.
באקסלנס המליצו להתרחק מחברות נדל"ן מניב ממונפות מאוד ומיזמיות נדל"ן. לפי מוסבי, מדובר בחברות עם חוב פיננסי גבוה והוצאות מימון גבוהות, כך שהעלאת הריבית תגדיל את ההוצאות ותפגע ברווחים. במקביל, באקסלנס המליצו לוותר על חברות צריכה דפנסיביות המחלקות דיווידנדים באופן קבוע, מאחר שתשואת הדיווידנד שלהן — שאינה גבוהה במיוחד — נעשית פחות אטרקטיבית בשעה שהריבית בעלייה.
הודעות חשובות
תודה על הסקירה שחקן. אני כמובן לא מעורה בכל...
תודה על הסקירה שחקן.
3cf היום, 08:12אני כמובן לא מעורה בכל הפרטים המודיעיניים ולא יודע כמה המערכה מול איראן הייתה נחוצה, אבל מה שבטוח זה שהיא תעלה למדינה המון כסף ותחזיר אותנו עוד יותר אחורה מבחינת מסים וגרעון......