בשנת 2015, לאחר מו”מ שנמשך 8 שנים, הצליחו 12 מדינות להגיע להסכם סחר חופש ביניהן. הסכם TPP היה אמור להשפיע על 40% מהתוצר העולמי. בין המדינות ששותפות להסכם ניתן למצא את אוסטרליה, ארה”ב, קנדה, יפן, מקסיקו, פרו, וייטנאם, מלזיה, ברוניי, צ’ילה, ניו זילנד וסינגפור.
הסכם הסחר הטרנס פסיפי -הTPP, שטראמפ ביטל אתמול, הוא חלק חלק משרשרת הסכמי סחר עולמיים ובינהם הTTIP והTISA שבו ישראל מעורבת. ההסכמים קודמו ע”י מייקל פרומן, ראש משרד הסחר האמריקאי בתקופת אובמה, הידוע גם כאיש התאגידים הגדולים ואיש אמונו של הנשיא היוצא.
לאחר שהתאגידים הגדולים השתלטו למעשה על הליכי החקיקה והממשל בתוך המדינה, מטרת הTPP היתה מעבר משליטת התאגידים על בתי המחוקקים והממשלות, למצב בו התאגידים הרב-לאומיים הופכים לשליטים גלובליים על-לאומיים. המאפיין העיקרי של ההסכם היתה העברה מסיבית של כוח והשפעה מהמדינה לתאגידים הגדולים הרב-לאומיים. ההסכם הזה מעניק לתאגידים זכות וטו על מדיניות ציבורית לאומית, ולמעשה מוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק.
אם זה נראה מוגזם, מומלץ לקרא את מאמרו בנושא של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ’ שטיגליץ, The Secret Corporate Takeover. שטיגליץ ציין כי ההסכם הוא רק “קצה הקרחון לגבי האופן שבו יקדם סדר יום שלמעשה עומד בסתירה לסחר חופשי”.
ההסכם כלל בתוכו מספר סעיפים בעייתיים:
* הוא היה אמור לקבע ולהרחיב את מנגנון ‘יישוב סכסוכי משקיע-מדינה‘. מנגנון זה הנמצא כיום במספר הסכמי סחר אחרים, מנוצל ומשמש כבר עכשיו לחיסול תקנות המגינות על אנשים ועל כדור הארץ. תאגידי ענק תחת סעיף זה יכולים לתבוע ישירות את הממשלות בפני טריבונל חשאי, פרטי אקס-טריטוריאלי, תוך שהם מתחמקים ממערכת המשפט המקומית הרגילה ועוקפים את בתי המחוקקים. הם יכולים לדרוש פיצויי עתק על רווחים שאבדו ואף על רווחים צפויים בגלל תקנות עבודה מחמירות, חקיקה סביבתית, רגולציה של תרופות ומזון וכו’.
אחת הבעיות המהותיות בסעיף זה שהוא לא כולל אף ביקורת שיפוטית על הטריבונל על ידי בית משפט עצמאי. בטריבונלים אלו אין אף אחד מאמצעי ההגנה שאנחנו מצפים מבתי המשפט הרגילים שלנו. הדיונים בו חשאיים וסודיים, ללא הגדרת כללי ניגוד אינטרסים. השופטים הם עורכי דין עסקיים, שרבים מהם מתחלפים בין שימוש כשופטים ובין הבאת תביעות של לקוחות עסקיים נגד ממשלות. לאזרחים ולקהילות שנפגעו מההחלטות שלהם אין שום מעמד משפטי באותם טריבונלים. ההחלטות שלו הן סופיות ומחייבות את המדינות, גם אם הם טועים מבחינה משפטית, וכוללים קנסות ענק שיכולים להביא לפשיטת רגל של המדינות הנתבעות. ניתן לבטל פסקי דין רק מטעמים פרוצדורליים מוגבלים מאוד.
* TPP יועד להרחיב מסיבית ולחזק בצורה משמעותית את תחומי הקנין הרוחני כמו פטנטים וזכויות יוצרים. בכך היה מגדיל את מחסומי הסחר, אלא שתחת הסכם זה מחסומים אלו היו בבעלות תאגידית. התאגידים הגדולים למעשה עיגנו את הדוקטרינה של “הפקעה עקיפה” באמצעות הרחבת ההגדרה של הפקעה, מהגישה הנוכחית של החרמת רכוש פיזי, לכל פעולה שננקטה על ידי ממשלות שעלולה לפגוע ברווחים של תאגידים.
הסכמי הסחר וההשקעות האלו תוכננו במיוחד כדי לתת לתאגידים את מה שהם רוצים: פירוק כל ההגנות החברתיות, הצרכניות, והסביבתיות, ופיצויי עתק לכל אלו המפרים את מה שמוגדר כ’זכויות תאגידיות’. מדובר בסוג של חוקת-על גלובלית שנועדה לבודד מדיניות כלכלית מפוליטיקה דמוקרטית של הרוב, ומתוכננת לתת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל הליכים דמוקרטיים.
הדיונים על ההסכם התנהלו בדלתיים סגורות, בחשאיות, ללא שקיפות, ולמעשה רק האינטרסים של התאגידים הגדולים יוצגו בו. המשרד האמריקאי האחראי למשא ומתן סרב לחשוף את עמדתו ואת טיוטות המסמכים גם לחברי הקונגרס האמריקאי, אף שלוביסטים של תאגידים הם שותפים בתהליך כתיבת הטיוטות. נוסח ההסכם לא שוחרר, הכל כדי להבטיח שההסכם יהיה ללא כל ביקורת ציבורית ממשית.
הסכם טיס”א, המקביל לTPP, נמצא במשא ומתן בין 50 המדינות מוכוונות השוק בעולם ובינהם ישראל. טיסא כמו הTPP הוא למעשה מסמך מערכת אנטי-דמוקרטי אלא שהפעם הוא דן בסחר בשירותים. התאגידים משתמשים בטיסא, אשר כלליו נקבעים במשא ומתן חשאי, כדי להבטיח את חופש הפעולה שלהם. כאן בעוד טראמפ לא אותת ישירות על התנגדות להסכם טיסא, הרי שההסכם מבקש להחיל הרבה מכללי השירותים הכלולים ב- TPP.
יועץ מדיניות המעבר של טראמפ אמר לרויטרס לאחרונה כי טראמפ יקדם במהירות הסכמי סחר דו-צדדיים שיחליפו את ההסכמים הרב צדדיים. השאלה הגדולה תהיה במקרה זה מה יכילו אותם הסכמים חדשים והאם שלטון התאגידים לא יחזור אלינו דרך הדלת האחורית הזו.
מתחת למיתות
איש זקן ישב בצד הדרך ומכר אבטיחים.
מנחם אתמול, 08:04השלט עם המחיר היה פשוט וברור:
אחד ב-3 דולר, שלושה ב-10 דולר.
בחור צעיר ניגש, דפק על כמה אבטיחים,
בחר אחד ומסר למוכר 3 דולר עבור אחד.
הזקן לקח את הכסף...