מולי מקיו, כותבת המאמר, מתחילה אותו בספרה על מאות שיחות עם תושבי המדינות הבלטיות, אוקראינה, גיאורגיה ומולדובה, שהמשותף להן: האמונה כי יינטשו על ידי כוחות המערב להתמודד עם התוקפנות הרוסית לבדם. במאי אסטוני אמר לה שהוא קונה סירה כדי שיוכל לברוח עם משפחתו כשהרוסים יגיעו. מקיו מייעצת לממשלות ומפלגות במדיניות חוץ, והיתה יועצת לנשיא גיאורגיה מיכאל סאקשווילי ולרה"מ מולדובה ולאד פילת."הסדר העולמי שהאמריקאים סמכו הגיע כבר לקצו", נאמר במאמר, שמתאר כיצד פוטין בונה מערכת שתחליף את זו הקודמת, וכיצד התגובות של האמריקאים ובעלי בריתם – האיחוד האירופי ואחרים – מוגבלות ואטיות. "ממוסקווה, ולדימיר פוטין ניצל את המומנטום של התפרקות הערכים שמאחדים את המערב והמיט נזק קריטי על יסודות הסדר העולמי הליברלי בזמן קצר להחריד", נכתב במאמר, תוך הצבעה לכיוון חולשתו של ממשל אובמה בהתמודדות. מול "המשטר הרעיל והשאפתני ביותר של העולם המודרני. בנייתה מחדש של העוצמה האמריקאית – בהתבסס על ערכים של דמוקרטיה ליברלית – היא הדרך היחידה להימלט מהחזון ההרסני של פוטין של עולם שנמצא במלחמה מתמדת".וכאן מגיעה הנקודה המעניינת עבור האמריקאים: הממשל החדש, בראשותו של דונלד טראמפ, מסמל צמת דרכים היסטורית. מצד אחד, טראמפ מבטיח לעשות "אתחול מחדש" של היחסים עם רוסיה – מהסוג שהבטיחו ממשלים קודמים ולא קיימו, כי לא הבינו שהמערב כבר נמצא במלחמה שהכריזה עליו רוסיה של פוטין. "זוהי מלחמה של חתרנות, לא של שליטה בכוח. ההתערבות האחרונה במערכת הבחירות בארה"ב משמעה שטקטיקות הצללים פעלו באפקטיביות מפתיעה (...) הדרך היחידה לאמריקה והמערב היא לאמץ את רוח העידן שפוטין יצר, לחרוש דרך הכאוס ולהתמקד על בניית המערכה הבאה". טראמפ הוא אדם שתכונותיו יסייעו לו להגדיר את העתיד – הוא שובר כללים, כותב "פוליטיקו", וזה נכס אדיר. הוא יכול לשכנע את הציבור בארה"ב בחומרת המצב ולמכור לו החלטות קשות. הוא מאמין בכוח, ויודע שיד קשה נחוצה."באופן מוזר, טראמפ הוא משוגע מספיק כדי לחשוף את רוסיה של פוטין". עד כה טראמפ מצטייר כמי שעיוור לסכנות שרוסיה של פוטין מציבה בפני הביטחון של ארה"ב והחברה האמריקאיות. השאלה היא אם הוא יסייע לקרמלין עם מדיניות אנטי-גלובליסטית ואנטי-נאט"ו, או שיהיה לו חזון ורוח קרב להילחם בו.המאמר חוזר ומתאר כיצד תפס פוטין את השלטון. עם התמוטטות בריה"מ ופירוק הקג"ב על 800 אלף סוכניו, הוקם מחדש המחליף, FSB, שהיווה מטריה לשירותי בטחון, רשתות פליליות, אינטרסים כלכליים ואליטה פוליטית. המאמר טוען כי הפיגוע במוסקווה ב-1999 שבו נהרגו מאות אזרחים רוסיים תוכנן והוצא לפועל כמעט בוודאות על ידי השירות החשאי, והוביל למלחמה פנימית שממנה יצא פוטין כמנצח וכמנהיג העם. עשרות אלפי אזרחים ולוחמים צ'צ'ניים, וכן לוחמים רוסיים, נהרגו. פוטין מיישם כלים חדשים כמו "האנשים הירוקים" – כוחות שפועלים באוקראינה בשם רוסיה ללא שילבשו מדים רוסיים.הדברים שצריך המערב לעשות כדי להתעמת עם האיום הן להבין שמדובר במלחמה – לא משהו שאפשר לפתור במשא ומתן או מיקוח: אוקראינה, טורקיה, סוריה, הבלטיות, גיאורגיה. כל הזרועות של הקרמלין: הצבא, הטכנולוגיה, הכלכלה, התרבות והאפילו ארגוני הפשע נשלטים על ידיו ופועלים במשותף לקדם את האסטרטגיה שלו. שלישית, מלחמת המידע נועדה לשחוק את היכולת של המערב להבחין באמת. זו אינה "תעמולה" אלא מניפולציה שנועדה לגרום ליריב לפעול נגד עצמו. רביעית, הקרמלין פועל נגד הסדר העולמי היציב, כדי ליצור תמונת עולם של "כולם נגד כולם", כולל ליבוי משברים כמו משבר הפליטים, המלחמה אוקראינה, הפצצת סוריה. הכל נעשה כדי להוכיח כי הרוסים יודעים לפתור בעיות, בלי שום קשר למחיר.השורה התחתונה לפי כותבת המאמר: כוח הזרוע חשוב. לצבא הרוסי, השני בעוצמתו בעולם, יש תקציב של 5% מהתמ"ג, שהושקע בדור חדש של חומרה ונשק, אימונים ופרישת כוחות. פוטין הצליח להפוך את חולשתה של הכלכלה הרוסית ליתרון: אם היא היתה חזקה יותר, ומקושרת יותר למערכת הגלובלית, היא היתה חשופה יותר לסדר העולמי המסורתי.טראמפ, כותבת מקיו, כבר עשה טעות כשניהל מו"מ עם הרוסים. הוא אינו מבין שכוחו של פוטין הוא אחיזת עיניים. היא טוענת כי אין לשאת ולתת עם פוטין, ויש להכיר קודם כל בעימות המתרחש, לחשוף את שיטות הלוחמה של הקרמלין, ולהכיר בכך שארה"ב זקוקה לכוחה כדי להגן על החופש. "חשוב להכיר בכך שאמריקה בדלנית ולאומית מסייעת למטרות של פוטין ופוגעת במטרותיה שלה (...) רוסיה מלמדת אותנו לקח חשוב מאוד: להפסיד במלחמה אידיאולוגית בלי להילחם הורס אומות"
לך אל הנמלה עצל ולא רק עצל
בוקר אחד בטבע, הייתי עד למשהו יוצא דופן.
מנחם אתמול, 08:10התעוררתי מוקדם וגיליתי שכמה עשרות נמלים
נפלו לתוך מיכל המים השקוף שלי....