בנק ישראל החטיא שוב את יעד האינפלציה שקבעה לו הממשלה, אף שהשגתו היא מטרה מרכזית של הבנק.
הממשלה קבעה את יעד יציבות המחירים — אינפלציה שנתית של 1%–3%. חוק בנק ישראל החדש מ–2010 קבע כי השמירה על יציבות המחירים היא מטרה מרכזית של הבנק. ב–2014, האינפלציה בישראל היתה שלילית, בשיעור מינוס 0.2% — כלומר בנק ישראל לא עמד במטרתו.
ב–2015, כפי שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה ביום שישי, האינפלציה היתה שוב שלילית, הפעם 1%. לראשונה נרשמו בישראל שנתיים רצופות של אינפלציה שלילית (דפלציה). לפני כן נרשמו בישראל רק עוד שתי שנים של דפלציה — 1.9% ב–2003 ו–0.1% ב–2006 — אך אלה לא היו שנתיים צמודות. כל הסימנים מראים כי ישראל תחטיא את יעד האינפלציה גם ב–2016, אך הפעם תהיה אינפלציה חיובית.
הנגיד הקודם של בנק ישראל, סטנלי פישר, הבהיר כי בהחלטות הריבית של בנק ישראל הוא חותר לאינפלציה של 2%. אינפלציה שנתית של מינוס 1% היא החטאת היעד בגדול. המועצה המוניטרית של בנק ישראל הבהירה באמצע 2014, כשהתברר לה שהיא עומדת להח*טיא את היעד לאותה שנה, כי מותר לבנק ישראל לסטות לתקופה מסוימת מהיעד שהגדירה הממשלה, במסגרת הגמישות התפעולית של הבנק.
בבנק אמרו כי לפי חוק בנק ישראל, הבנק חייב להחזיר את האינפלציה לתחום היעד בתוך שנתיים, וכי הבנק יעמוד בחובת החוק. אז אמרו. במדינה מסודרת, אחרי שתי החטאות שנתיות של היעד, הנגידה היתה מפרסמת מיד לאחר פרסום נתוני האינפלציה, הסבר מפורט לסיבות להחטאה ופירוט כיצד מתכוון הבנק לעמוד ביעד ב–2016. במדינה מתוקנת, הממשלה והכנסת היו מבקשות הסברים מבנק ישראל לסטייה מיעד האינפלציה.
אבל לא שמענו כל הסבר מבנק ישראל לסטיות — וגם לא נשמע היום או מחר. כשההסבר יבוא בעתיד, הבנק יטען כי הדפלציה נגרמת בשל השפעות חיצוניות (בעיקר ירידת מחירי הדלק ומוצרים מיובאים אחרים), וגם השפעות מבית (הורדת מסים, ומחירי החשמל והמים). אבל חוק בנק ישראל לא מדבר על תירוצים או הסברים.
דפלציה מתמשכת עלולה להיות הרסנית
בישראל, שסבלה מניסיון ממושך ורע של אינפלציה, מתקשים עדיין לומר את המלה דפלציה, אבל האמת הכלכלית היא חד־משמעית: ישראל עברה בשנתיים האחרונות לחיים במשטר של דפלציה, תהליך מתמשך של ירידת מחירים. דפלציה מתמשכת, בניגוד לדפלציה קצרת טווח, עלולה להיות הרסנית למשק.
בינתיים בנק ישראל אינו נוקט שום פעולה אקטיבית כדי להעביר את המשק ממשטר של דפלציה למשטר של אינפלציה נמוכה. התקווה של הנגידה ושל הוועדה המוניטרית — והדברים נאמרו מפורשות בהודעה של הבנק — היא כי אחרים יעשו את העבודה בעבור ישראל: הן מקוות כי הדולר יתחזק מול השקל בשל העלאות ריבית בארה"ב, מה שיגרום לאינפלציה במשק לטפס.
הודעת מערכת