alvo

מקרה ההלוואות ללימודים גבוהים בארה"ב מסביר מדוע רוב הכלכלנים דווקא מתנגדים להפקרתו של תחום החינוך לחסדי השוק הפרטי, כפי שמתכנן הנשיא החדש דונלד טראמפ

762219016.jpg

הפרטת מערכת החינוך בארה"ב תקבל כנראה דחיפת עידוד מהממשל של דונלד טראמפ. המצע הרפובליקאי תומך בהגדלת תפקיד הבנקים במתן הלוואות לסטודנטים. טראמפ והמצע תומכים בהרחבת שיטת הוואוצ'רים (שיטה שבה התקציב ניתן להורים, והם בוחרים היכן ילדיהם ילמדו — בין אם במוסד פרטי ובין אם בציבורי), ובבתי ספר מסוג צ'רטר, שנמצאים בבעלות פרטית ומקבלים רישיון ותקצוב מהמדינה.


בנוסף, בטסי דבוס, המועמדת של טראמפ לשרת החינוך, קידמה חקיקה שתרחיב את השימוש בבתי ספר צ'רטר במישיגן ותאפשר שימוש בוואוצ'רים.


מכיוון שכלכלנים תומכים בשוק חופשי, היה צפוי לכאורה שיתמכו בהפרטת החינוך. כך, למשל, 90% מפאנל הכלכלנים המובילים של אוניברסיטת שיקגו סבורים כי שירותי נסיעה שיתופית כמו אובר וליפט מיטיבים עם הצרכנים, מפני שהם מספקים תחרות מול תעשיית המוניות, שנמצאת תחת פיקוח.


אבל הכלכלנים אינם אופטימיים כל כך לגבי השפעתו של שוק לא מפוקח על חינוך. רק שליש מהכלכלנים בפאנל של אוניברסיטת שיקגו מסכימים כי גישה לוואוצ'רים או חינוך פרטי־ציבורי פתוח לבחירה תיטיב עם התלמידים.


כלכלנים בקיאים בערכו של השוק החופשי, אבל יש להם גם כלים להבחין מתי שווקים אינם יכולים לתפקד היטב לבדם ויש צורך בהתערבות ממשלתית. דוג*מה קלאסית היא זיהום: מפעלים ומכוניות שפולטים מזהמים הורסים את איכות האוויר לכולם. זיהום אוויר הוא "עלות חיצונית", בלשון כלכלית: הנהגים נהנים מהיכולת לשרוף בנזין ולנסוע לעבודה, אבל כל השאר נושמים את האוויר הרע. כלכלנים ממליצים, לפיכך, כי ממשלות יטילו מסים ואמצעי פיקוח כדי לצמצם את העלות החיצונית.

דרך נוספת שבה ממשלה משתתפת בתפקוד השווקים היא סיוע לצרכנים לקבל מידע ברור. אנשים יכולים לקבל החלטות מושכלות רק אם הם יודעים את איכויות המוצר, תכונותיו ואת מחירו, בין אם זו מכונית, ובין אם משכנתא או חינוך באוניברסיטה. בשל כך מחויבות יצרניות מכוניות לחשוף את נתוני צריכת הדלק של המכוניות שלהם, בנקים מחויבים בטפסים סטנדרטיים המתארים את תנאי ההלוואות, ודירוג האוניברסיטאות של משרד החינוך בארה"ב מציג את שיעור הבוגרים ושכרם לאחר הלימודים.


ברוב השווקים, למעשה, הכלכלנים ממליצים על איזון בין תחרות חופשית ורגולציה. יש בדרך כלל פערים גדולים בנוגע לנקודת האיזון, אך נדיר שכלכלן יטען ששווקים פרטיים יכולים לשרת כל צורך ללא כל התערבות ממשלתית.


השוק החופשי אינו פותר את כל הבעיות


בחינוך יסודי ועל־יסודי, התמהיל הנכון של תחרות ורגולציה יכול להניב תוצאות מרשימות. בתי ספר מסוג צ'רטר, המקבלים מימון ממשלתי אך מופעלים על ידי גופים פרטיים, מתחרים בבתי הספר המסורתיים הציבוריים. במסצ'וסטס, צ'רטרים עירוניים הציגו תוצאות מצוינות, אך שם הממשלה מפקחת בקפידה על הבקשות לרישיון ועל חידושו, וסוגרת בתי ספר חלשים.


כמה מהתומכים בצ'רטרים מתנגדים לגישה זו, בטענה שההורים, ולא הממשלה, צריכים להיות השופטים היחידים של איכות הלימוד. במישיגן, דבוס נלחמה בחקיקה שהיתה מעניקה לממשל יותר סמכויות פיקוח על צ'רטרים.


אמונה מופרזת בכוחות השוק החופשי יכולה להוביל למדיניות בלתי־ישימה. המצע הרפובליקאי ממליץ על הרחבת תפקיד הבנקים הפרטיים במתן הלוואות לסטודנטים, במטרה להרחיב את אפשרויות המימון הזמינות להם. אך הפיכת שוק ההלוואות לסטודנטים לחופשי ופרטי היא מטרה בלתי־אפשרית. בספרי הכלכלה, הלוואות לסטודנטים משמשות דוגמה שמראה כיצד יש מוצרים ששווקים חופשיים לעולם לא יספקו מרצונם.


בעסקה קלאסית, יזם מעמיד עירבון כדי לקבל הלוואה להשקעה עם פוטנציאל רווח. אך בן עשרה אינו יכול להיכנס לבנק פרטי ולקבל הלוואה של עשרות אלפי דולרים בהתבסס על כישרונו האקדמי, אף שחינוך אקדמי, בממוצע, הוא השקעה משתלמת מאוד.


זהו כשל שוק: מלווים פרטיים אינם מספקים נזילות להשקעות רווחיות. בגלל כשל זה של השווקים הפרטיים, הממשלות הן אלה שמספקות הלוואות ללימודים ברחבי העולם.


אפשר לטעון שיש שוק פרטי להלוואות לסטודנטים. אך הלוואות אלה אינן פתוחות בפני מי שרוצה ללמוד, כמו הלוואות ממשלתיות; הן דורשות חתימה מערבים, בדרך כלל הורים, בעלי דירוג אשראי גבוה.


יש הרבה מה לתקן במערכת המימון הקיימת ללימודים. הכנסת בנקים פרטיים ללב תוכנית ההלוואות אינה פתרון לאף אחת מהבעיות, והיא תהיה יקרה למשלמי המסים. עד 2010, כשהחוק שונה והגביל את תפקיד הבנקים בהלוואות לשכר לימוד, לבנקים היה מכרה זהב: הם גרפו רווחים עצומים — והממשלה לקחה על עצמה את כל הסיכון. במקום לחזק את השורה התחתונה של הבנקים, הכסף עתה מוזרם לתוכניות חינוך כמו מענק פדרלי לסטודנטים מעוטי יכולת.


כניעה מלאה לשווקים הפרטיים והחופשיים לא תפתור את הבעיות של מערכת החינוך האמריקאית. בחינוך היסודי והעל־יסודי, התחרות בשוק הניבה תוצאות מרשימות כשבתי ספר מסוג צ'רטר קיבלו את החופש להיות חדשניים ולחתור לרמה גבוהה של איכות.


במקרה של הלוואות לסטודנטים, המטרה כל כך בלתי־סבירה, שהיא מסיחה את הדעת מהבעיות האמיתיות שעומדות בפני האוניברסיטאות והסטודנטים.

TheMarker