alvo

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר דוחף בשנים האחרונות שורה ארוכה של מהלכים ורפורמות ■ דוח מבקר המדינה מציף שורת נושאים שבהם החל הפיקוח לפעול, אך לא השלים את שינוי השוק המתבקש

ניתוח_נתונים1.jpg

ותיקי ענף הביטוח והפנסיה מספרים, שבעבר הרחוק אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, שבקרוב מאוד יהפוך לרשות שוק הון עצמאית וחיצונית לאוצר, היה גוף פיקוחי חלש. די במבט חטוף על התנאים שמעניקים המוצרים ההיסטוריים שבידי ציבור החוסכים המבוגרים בביטוחי החיים, או על מה שהיה נהוג בעבר בתחומי ביטוח רבים, כדי לדעת שהפיקוח היה פעם רדום (במקרה הטוב), והוביל לצרכן מוחלש מאוד, ששילם הרבה מאוד, ואף הרבה מדי.לפני מספר מפקחים כבר הורגש שינוי ברוח הפיקוחית שנשבה מן הקומה השישית במשכן האוצר שברחוב קפלן בירושלים, ושוקי הביטוח והפנסיה החלו להשתנות. שינוי הכיוון החל עם תוספות תקנים וחשיבה ביקורתית ביחס לעבר, אי שם במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת. במהלך שנות האלפיים כבר חל שינוי כיוון של ממש, ואגף שוק ההון הפך לאגף תזזיתי, שיודע שמה שנעשה תחת פיקוחו בעבר הרחוק היה ממש לא ראוי.או אז החל האגף בשורה אדירה של רפורמות, וכל מפקח שנכנס לתפקיד חש דחיפות עזה לשנות את המציאות באופן מיידי. זה נכון במיוחד לממונה הנוכחית, דורית סלינגר, שכהונתה מאופיינת במאמצים אמיצים ואגרסיביים לשבירת המוסכמות והמציאות בשוק, גם במחיר עימות חריף וחסר תקדים עם השחקנים בשוק הפרטי.ואולם, גם לאחר כל השנים הללו, ושורת הרפורמות משנות סדרי העולם שניחתו על השוק, מצב הצרכן רחוק מלהיות היכן שהרגולטורים, בוודאי הנוכחית, חושבים שהוא צריך להיות, ויש עוד הרבה מה לעשות. על רקע זאת, כנראה, מובילה סלינגר שורה ארוכה של רפורמות פרו-צרכניות, שמקדשות את הוזלת המחירים כאן ועכשיו, בשורה נרחבת של תחומים. החל בתחום החיסכון הפנסיוני, עבור בתחום הרכב חובה ועד לביטוחי הבריאות, למשל.

הגנה על הצרכן או פגיעה בו?

על רקע זאת, בדוח שהתמקד, בין היתר, בפעילות אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר - אף שלא בשלל הרפורמות והמהלכים שהוביל, כי אם רק בתחום החיסכון הפנסיוני הצובר - קובע מבקר המדינה, כי "מערכת הפנסיה במדינה עומדת בפני אתגרים גדולים, הנובעים מהעלייה בתוחלת החיים ומהזדקנות האוכלוסייה", וכי "התמודדות הממשלה עם אתגרים אלה נמצאה לא מספקת, ועשויה לפגוע בחיסכון הפנסיוני", תוך שישנם "ליקויים רבים ומהותיים", ש"ללא תיקונם יקשה על הממשלה להבטיח ביטחון סוציאלי נאות לאזרחים בעתיד".כך, בדומה לטענות שנשמעות לא אחת מגורמים אינטרסנטיים בשוק הפרטי - ושעתה זוכות לחיזוק מהמבקר - מתברר כי הרצון להצטייר כמגן הציבור וכאימת חברות הביטוח, לא בהכרח משרת את טובת הציבור בטווח הלא-מיידי, ושדווקא רפורמות פרו-צרכניות במהותן עלולות להוביל לפגיעה בצרכן. את הדברים הללו מעלה המבקר בעצמו, וזאת עוד מבלי שהוא נכנס לשאלות של מבנה השוק העתידי. פגיעה כזו עלולה להיווצר אם, למשל, יתברר שרף המחיר שנקבע במהלך הדגל של האוצר לבחירת קרנות פנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור לא יחזיק מים.המבקר מתייחס בדוח הנוכחי שלו, בהרחבה, לקרן פנסיה ברירת מחדל - מהלך דגל של סלינגר, שבמסגרתו נבחרו שתי קרנות פנסיה: של מיטב דש ושל הלמן אלדובי - שיציעו לכלל הציבור דמי ניהול מופחתים: בשיעור אפסי מהצבירה ובשיעור של כ-1.3% וכ-1.5%, בהתאמה, מההפקדות השוטפות. אלו הם דמי ניהול הנמוכים משמעותית מהנהוג בשוק הפנסיה החדשה, והם יינתנו ללקוחות לתקופה ארוכה.מדובר, כאמור, במהלך דגל של סלינגר, והמבקר מתחיל את התייחסותו אליו במחמאה: "יצירת קרן ברירת מחדל היא צעד חיובי של אגף שוק ההון לצורך העמדת פלטפורמת חיסכון זולה לעובדים המוחלשים בחברה... ובכך להביא להגדלה משמעותית של הפנסיה לה יהיו זכאים בפרישתם", הוא אומר.ואולם, המבקר מצרף לדברים אלה ביקורת חריפה, ואזהרה שמתיישבת עם חששות של רבים בשוק הפנסיוני, באופן שמעלה את האפשרות שבמשרד מבקר המדינה אולי חוששים שסלינגר שבאה לברך, תצא מקל(ק)לת, בכך שדווקא תיצור במו ידיה שירות נחות, שדווקא עלול לפגוע בציבור.מדוע? בדוח המבקר מצוין, כי זה קורה בעוד שה"מסר העולה מכלל ההסדרה של האגף היא כי בבחירת מוצר פנסיוני יש לבחון את המאפיינים השונים של המוצר, ובכלל זה הפרמטרים המרכזיים, שהם תשואה, מחיר - שיעור דמי הניהול, ואיכות השירות", כמו גם איכות התפעול או תשואות העבר ועוד. אבל, כשזה בא לחצר האחורית של האוצר, בתוכנית שהוא עצמו מוביל, כל יתר הפרמטרים, פרט למחיר, נעלמים ואינם חשובים.לפיכך, נכתב בדוח המבקר, "משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי שימוש בקריטריון יחיד של דמי ניהול בקביעת קרן ברירת המחדל על-ידי הממונה על שוק ההון אינו מתיישב עם מדיניות האגף, וקיים חשש כי הדבר עלול לפגוע בסופו של יום בציבור המבוטחים מבחינת התשואה נטו ואיכות המוצר הפנסיוני.לאור זאת, המבקר מוצא לנכון לקבוע ש"נוכח החשש לפגיעה בציבור המבוטחים מבחינת התשואה נטו ואיכות המוצר הפנסיוני, על אגף שוק ההון לחזור ולשקול, במהלך השנתיים הקרובות (בהתאם להחלטת שופטי בג"ץ בנושא זה, ר' ש'), כחלק מבחינת השפעת ההסדר על השוק הפנסיוני, את הצורך בהוספת פרמטרים נוספים מעבר לשיעור דמי הניהול, כגון כאלה המתייחסים לאיכות המוצר ולתשואה המותאמת לסיכון, בקביעת קרן ברירת המחדל".וכאן נשאלת השאלה: האם מדיניות "המחיר הוא חזות הכל" של האוצר במקרה זה, ושלא כמו בהנחיות רבות שלו מהעבר ומההווה ביחס לאופן הראוי לפעילות השוק עצמו, תוביל לכך שקרנות ברירת המחדל יתבררו בעתיד כבבואה הפנסיונית למקרה גולן טלקום בשוק הסלולר - שחקן אגרסיבי במיוחד במונחי מחיר, שלא יכול היה לעמוד בהתחייבויותיו בגלל שבירות המודל העסקי שלו, גם אם קיבל לאורך הדרך הקלות מיוחדות מהרגולטור.

גלובס