אורי זמיר

כפי שדיווח היום (6.6.2012) הגארדיאן הבריטי עלה לראשונה בידי חוקרים להוכיח שעושר וזכויות יתר עברו בירושה עוד בזמנים שבהם עבר האדם לכלכלה של גידול מזון מחקלאות. אותם חוקרים, אשר בחנו שלדים מתקופת האבן, מצאו עדות לכך שילדים אשר נולדו לחיי שפע נשארו אמידים עד יום מותם. "נראה כי לשאלה ‘מיהם הוריך?' היתה חשיבות כבר אז" מיהרה להגיב האנתרופולוגית פני ביקל מאוניברסיטת קארדיף שבבריטניה, הנמנית עם צוות המחקר.

באותו הקשר ממש סיפור קטן ושולי כביכול, אשר התפרסם השבוע דווקא בטלגראף הבריטי, ממחיש כי ישנן עדין פינות חשוכות בעולם בהם הרחם ממנו יצאת ירדוף אחריך עד היום בו תכנס חזרה אל מתחת לפני האדמה. [/FONT][/COLOR]זהו סיפורה של פינקי ראג'אק, כפרייה פשוטה מ'דאובי', כפר קטן בדרום מזרח הודו, אשר הוגלתה והוחרמה בידי תושבי המקום למשך שישים שנה. זאת משום שבחרה לקחת לעצמה עבודה הנחשבת בזויה בתור מטאטא, למרות היותה שייכת לקסטה גבוהה יותר. שתפקידה המסורתי הוא לכבס ולגהץ בגדים.עבודת הטאטוא (כמו גם צחצוח הנעלים) שמורה בהודו בעבור חברי קסטת 'דאלית', יחד עם שאר עבודות מלוכלכות כגון פינוי זבל ושפיכת סירי לילה.
החלטתה של ראג'אק לשבור את החוק השומר על ההירארכיה שבין הקאסטות, פוגעת ומעליבה את שאר חברי הקאסטה שלה על ידי קשירתם עם אותם אנשים שאמורים לבצע את העבודה הבזויה.עד לעצם היום הזה ישנם מקומות רבים בהודו בהם אפילו הסתכלות על אנשי קאסטת 'דאלית', נחשבת טמאה ואלימות כלפיהם עדין נחשבת נפוצה. זאת למרות מדיניות הממשלה לשמירת מקומות עבודה ממשלתיים ואפילו מושבים באוניברסיטאות בעבור חברי הקאסטות הנמוכות, המעידים כי גם על ספסל הלימודים נמשכת ההתעללות מקרב חברי קסטות גבוהות יותר (מורים וסטודנטים כאחד...).

הכפרי הראשון אגב שמיהר לציית לפקודתם של זקני הכפר לנדות את ראג'אק היה בעלה האלים, כך סיפרה, אשר לפקודתם הורה לה לעזוב את ביתם המשותף ולעבור להתגורר ברחוב כל עוד היא מוסיפה לעבוד כמטאטא.לעומתו אביה, בעליה של חנות קטנה לתיקון אופניים, אמר ל'הינדוסטאן טיימס' כי בחר להתייצב לצד ביתו. "במקום להעריך את מאמציה למצוא מקום עבודה, הקהילה דוחקת אותנו החוצה" הגיב הנ"ל בכעס.למרות תגובתה החריפה של הקהילה, והסטיגמה שהיא מביאה איתה, נכון להיום ראג'אק מתעקשת שלא לוותר על עבודתה הנוכחית: "אף אחד לא יכול לחיות ללא כסף." היא אומרת, "אינני מבינה מדוע שיטת הקאסטות קשורה בכלל לתעסוקה שלי?"

כבוד מלכים
הרחק מערבה מדאובי, בטבורה של הממלכה הבריטית, מתנגנים בימים אלה צלילים אחרים לגמרי. זאת לנוכח חגיגות שישים השנים למלכה האם אליזבת, אשר למרות תפקידה הסמלי, נחשבת אולי למלכה הבריטית האהובה ביותר בכול הזמנים.[/SIZE]אהבה, בלתי מובנת מאליה זו, מתקיימת לצליליו של פולמוס חדש ומפתיע בשאלה: האם במרוצת התהליך (שהחל במהפכה הצרפתית ושהוביל בסופו של דבר לחיסולם של המונרכיה והמעמדות) אנו האזרחים מן השורה באמת חיים כיום בחברה אוטופית הממקסמת את סיכויי הפרט לחיים טובים יותר?


[/COLOR]

הבדיחה על חשבונכם? המלכה אליזבת ובנה הנסיך צ'ארלס

בעוד על פניו מהשרוול התשובה לכך היא כן רבתי, ישנם גם כאלה הבוחרים להתעמת איתה חזיתית ולטעון כי כולנו בעצם חיים בתוך שקר אחד גדול אשר טופח בידי מכונת יחסי ציבור משומנת ולגמרי חסרת מעצורים.אחד מאותם אנשים אמיצים/ הזויים (את התואר הראוי יבחר כל אחד בהתאם להשקפת עולמו) פורס מאמר דעה מרתק, תחת הכותרת : "דוקטרינת ההלם – עליית הקפיטליזם של האסון". מאמר זה אשר פורסם לראשונה באתר החדשות האלטרנטיבי של ישראל, עם צאת ספרה החדש של נעמי קליין, מביא נקודת מבט ביקורתית הנשענת על בליל מורכב של עובדות המחוברות להן יחדיו לכדי קונספירציה-על חוצת יבשות של ממש.

אמת אחרת


"מלכים הכתיבו את כתיבת דברי הימים בעזרת משרתים אידיאולוגים שהציגו את מלוכתם כתולדה טבעית של ההיסטוריה." פותח המאמר את הצגת הדברים ההיסטורית, "כך הנחתה שמירת הסדר החברתי המעמדי את כתיבת ההיסטוריה שלנו. ובצורה זו ניתן להבין את השמטת העוול הבסיסי המניע את מאורעותיה הכתובים: מעמד עליון המשעבד מעמדות תחתונים באמצעות הפרד ומשול."

אך בעוד אנו לרוב סבורים שהמהפכה הקפיטליסטית שיחררה אותנו מאותו סדר חברתי מקומם סבורים שם שהיא דווקא משמרת אותו, רק בצורה מעט יותר עקלקלה,"הקדמה המודרנית השכילה להחליף את האידיאולוגים והמלוכה במערכת כלכלית בעלת "יד נעלמה". אך מסתבר כי היא עשתה זאת רק כדי לאפשר לאותו עיקרון ממש להמשיך ולעצב כל תחום בחיינו." גורס אותו מאמר דעה נחרץ.

ויכוח על כך שאת היסודות לקפיטליזם המודרני, עליו מתבססת כיום מרב כלכלת העולם, הניחה המחלקה לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו בשנות ה-50, והעומד בראשה, אדם שאפתן וכריזמטי,העונה לשם מילטון פרידמן תתקשו ודאי למצוא.

איש יקר (?) - מילטון פרידמן

חלומו הורוד של פרידמן היה ביטול הדפוסים שעל פיהם פעלה החברה האנושית והחזרתה למה שהוא כינה כמצבה הטבעי והבריא. על מנת לעשות כן הגה פרידמן גישה כלכלית אנרכיסטית אשר הציבה את השוק כיד נעלמה (אלוהית משהו) המכוננת, באין מפריע, סביבה הרמונית. הנחת המוצא של אסכולת שיקגו היא שהשוק החופשי הנו מערכת מדעית סגורה ומושלמת, שבה הפרט, כאשר הוא פועל למען האינטרסים שלו עצמו, מייצר את מרב התועלת עבור הכלל.בממשל, אותו הגוף המאפשר לקיים מדיניות חברתית על ידי אמצעים של מיסוי, פיקוח מחירים, גבולות סחר ומתן סובסידיות, ראה פרידמן התערבות הפוגעת בהרמונית "השוק החופשי". והשומטת את יכולתו לתפקד.

דוקטרינת ההלם

בספרה החשוב דוקטרינת ההלם מנפצת המחברת נעמי קליין את המיתוס שלפיו השוק החופשי וכן האידיאולוגיה המנחה אותו, סללו את דרכם אל השווקים בדרכים דמוקרטיות. הספר חושף שלב אחר שלב את התכנון, המזומנים, והמושכים בחוטים שעמדו מאחורי המשברים והמלחמות ששינו את העולם בארבעת העשורים האחרונים, ומשרטט בתוך כך את הספורה המרתק של אמריקה והדרך בה השתלטה על העולם - באמצעות ניצול אנשים וארצות שהוכו בהלם בעקבות אסון.בשיא התוהו ובוהו של מלחמת האזרחים בעיראק, למשל, מסבירה קליין, מועבר חוק חדש אשר מאפשר לחברות "SHELL" ו-BP לזכות בעתודות הנפט של המדינה… דוגמא נוספת מביאה קליין מיד אחרי 11 בספטמבר אז העביר ממשל בוש את ניהול "המלחמה בטרור" למיקוּר חוץ בידי חברות כגון "האליברטון" ו"בלאקווטר"… מבית תושבי ניו אורלינס, שנפוצו לכל עבר בעקבות הוריקן קתרינה, מגלים שהדיור הציבורי, בתי החולים ובתי הספר שלהם לא ייפתחו שוב לעולם…

כל אחד מהאירועים הללו ביחד וכל אחד לחוד הם דוגמאות לדוקטרינת ההלם. השימוש באובדן העשתונות של הציבור בעקבות מכות הלם קולקטיביות עצומות ממדים - מלחמות, התקפות טרור או אסונות טבע - על מנת להשיג שליטה באמצעות כפיית טיפול בהלם כלכלי. אם שתי מכות ההלם הראשונות אינן נוחלות הצלחה בחיסול ההתנגדות, נעשה לעתים שימוש במכת הלם שלישית: שימוש בהלם חשמלי בחדרי החקירות ובמרתפי העינויים."

בהסתמך על מחקר היסטורי פורץ דרך ועל ארבע שנים של דיווח מהשטח באזורי אסון, דוקטרינת ההלם מוכיח בבירור כי הקפיטליזם של האסון - הדרך שבה ארגנו התאגידים מחדש במהירות הבזק כלכלות שטרם התאוששו מההלם - לא נולד ב-11 בספטמבר 2001." נכתב על גב הספר המגולל בתוכו קשרים חדשים ומפתיעים בין מדיניות כלכלית, לוחמת "הלם ומורא" דיפלומטית וניסויים בהלם חשמלי שנערכו בשנות ה-50 במסגרת מחקר שתרם לכתיבת מדריכי העינויים של הסי.אי.איי המשמשים עד היום במפרץ גואנטנאמו.

הכלכלה חופשית, העם משועבד

בעוד ספרה האמור של קליין עוסק בקפיטליזם ובכלים המשמשים את אלה המניעים אותו "להשתלטות עוינת" בראיה גלובאלית ישנם כאלה המשליכים מיד את מסקנותיו אל הביצה המקומית."ישראל, בת טיפוחיה של אמריקה התאגידית, חווה על ארצה מידי יום את הוויתור המוחלט על מוסר ציוני עצמאי." נכתב אז ב'אמת אחרת' –אתר החדשות האלטרנטיביות של ישראל בתגובה ליציאת ספרה של קליין, "מדיניות ההפרטה והבזיזה התאגידית אשר מיושמת בכל העולם מכוח ההלם והמורא, מיושמת אצלנו מכוח נוסף: התרפסות וקבלת הכיבוש האמריקאי כהכרח או כפרוגרמה. בזהות מטושטשת ובחוסר אונים נעים ונדים אנו במורד המגדל הלוקאלי ובמעלה המגדל הגלובאלי, כאילו מונחים בכוח אינרציה אלוהית."


"אנחנו מופרדים מכוח פירוק האיגודים המקצועיים והפוליטיים, ההישרדות הכלכלית, התחרותיות, וההגשמה העצמית. אנחנו שבויים בפעילות סקטוריאלית פנימית. אנחנו ציניים, פאסיביים, ומיואשים ממערכת פוליטית שהפריטה את הונה ואיבדה את אונה ואת גמישותה. אנחנו עם מופרד מול ממשל מאוחד של בעלי הון. האם נשכיל לבלום את מגדלי המלוכה הריכוזית, מתוך בחירה מודעת ובכוחות משותפים? האם נכבוש היסטוריה, כלכלה מקיימת ותרבות עצמאית?"

שוחה נגד כיוון הזרם

כך, בעוד בישראל בפרט ובעולם ככל, עסוקים כאמור בהליך מזורז של הפרטות ומכירות חיסול של משאבים לאומיים, ישנה לפחות נקודה אחת על פני הגלובוס בה נעשים באחרונה דברים בדיוק בכיוון ההפוך.נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס קירשנר, נבחרה לכהונה נוספת, לאחר שהשיגה את אחד הניצחונות הפוליטיים הגדולים בהיסטוריה של המדינה.
ניצחונה של פרננדס, ממשיכת דרכו של בעלה נסטור קירשנר, שמת מהתקף לב בשנה שעברה, מיוחס ברובו לשיפור הדרמטי במצב הכלכלי במדינה בשנים האחרונות. פרננדס השיגה קרוב ל-54% מקולות הבוחרים, כאשר המתחרה הקרוב ביותר שלה משתרך מאחור עם קצת פחות מ-17%.

מלכה מסוג חדש - כריסטינה פרננדס קירשנר

"אנחנו מבינים את הרצון הרחב שמסמלת ההכרעה הזו. אתם יכולים לסמוך עלי שאעמיק את הפרויקט הלאומי ל-40 מיליון הארגנטינאים", אמרה פרננדס בנאום הניצחון שנשאה.כשקירשנר מדברת על פרויקט לאומי לחלוקת העושר היא לא מדברת בעלמה. מאז נכנסו היא ובעלה לארמון הנשיאות ב-2003, הפער בין העשירים לעניים במדינה צומצם בכדי מחצית(!) במקביל, גדל התוצר הלאומי הגולמי במדינה בכ-94%, ללא ספק הגידול המהיר ביותר בחצי הכדור המערבי.קירשנר ידועה בארגנטינה כאחת אשר איננה בוחרת לעצמה קרבות קלים. בתחילה טיפלו היא ובעלה בקרנות הפנסיה, אחר כך פנו גם לבנקים, אך שום דבר כנראה לא הכין את בעלי ההון של המדינה לצעד הבא שלה שהתרחש באפריל האחרון – הצעתה חסרת תקדים להלאמת 51% מחברת הנפט הלאומית של ארגנטינה (YPF).

"אנחנו המדינה היחידה בדרום אמריקה, ואפילו בעולם, שאינה שולטת במשאביה הטבעיים", הכריזה אז.במובנים רבים סיפורה האנרגטי של ארגנטינה הוא גם חלק נכבד מסיפור המשבר הכלכלי שלה. כשבעלה המנוח וקודמה בתפקיד, הושבע לנשיאות ב-2003, ארגנטינה הייתה עדין יצואנית אנרגיה. לאחר ששדות הגז הישנים התרוקנו, שימוש המדינה במקורות אנרגיה מבוססי נפט ופחם גבוה כיום ב-15% ממה שהיא מייצרת. תקרת המחירים הובילה למחסור.המטרה אם כן שבחרה לעצמה קירשנר לגמרי איננה מקרית. ההשתלטות על YPF תביא לפרננדס ולגישתה גם לאזרחים מן השורה בארגנטינה, תועלת כלכלית ופוליטית. בכוונתה להטות את הרווחים השנתיים של החברה - בסך 1.3 מיליארד דולר - כדי לכסות על הפסדי הממשלה מיבוא אנרגיה.
שאלה של אחריות

שחיקת שכר הפועלים אל מול התרוממות שכר הבכירים בארה"ב

"בקרב הבלתי נגמר בין הון לעבודה לעיתים נדירות, אם בכלל, הייתה תקופה בה ידו של ההון הייתה על העליונה בצורה כה בוטה" אומר בפשטות הנרי בלודג'ט, מעורכי הפורטל "ביזנס אינסיידר"
גם אם הפסימיות של בלודג'ט מבטאת נכוחה את ההווה עתידם של הפועלים עדין לא נכתב בשחור. מסין שבמזרח ועד לארגנטינה שבמערב, מנשבות כיום רוחות הבוחנות מחדש את מקומו של השלטון המרכזי בקרב על ההון.בטווח ניצב סיפורה של ראג'אק ההודית הממחיש לנו שוב כי השיטה הנוכחית, עם כול החולאים שלה, מכילה בהווה צדק כמו גם הזדמנות הוגנת רבה מבעבר.

יהיה זה פשטני אולי לומר שיש למצוא את האיזון בין אחריותו של האזרח לגורלו הרותמת אמביציה לישבנו ותחרות לשוקיו ובין תחלואיה של השיטה המטפחת חזירות, אטימות לב ואינדיבידואליזם חסר פניות.מסובכת, מסועפת ומבלבלת ככל שמלאכה זו תהיה זהו בדיוק תפקידו המעודכן של שלטון מרכזי השואף לא רק לכלכלה בריאה וצומחת כאם גם לכזו הנשענת על יסודות של צדק, מוסר וערבות הדדית.

[/RIGHT]